כתם לידה פרק 1

הודעה: הסיפור זה שוואן דיירקשן בני 18 .
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

נק" מבט גרייס:
התעוררתי בתוך שק שידי ורגלי קשורות מאחורי גבי מיואשת כולי כבר חודשיים
אני בכלא הזה לא אוכלת כלום עם רבע לחם שחור עם גרעינים ומים מלוכלכים זה טוב.
אני מנסה להתעודד חושבת על כל חיי. כל החיים שלי זה להיות כלואה בחדרי עם, אימא
שאבי מרביץ לה, אח סטוציונר שכל פעם הוא אצל בחורה אחרת ואבא מרביץ עולמי.
אבי תמיד חשש שעם אלך לבית הספר או החוצה אני אספר למשטרה ויעצרו אותו.
אז ככה, בעולם אין שום סימן לקיומי אין לי רישיון , 17 שנה אני חייה כך.
אבל איך אני יודעת ידע של פרופסור למתמטיקה וספרות?
אני פשוט מחוננת מלידה מצאתי בחדרה של אימא שלי פתק שבו כתוב על זה
ושסבתי רוצה לשלוח אותי לפנימייה (יום אחרי זה אבא שלי הרג אותה).
שמעתי קולות ירייה. אני חושבת שהתחלתי להחוויר כמו סיד .אחד משכירי החרב
של אבא שלי הוציא אותו החזיק בשולי האליונית המלוכלכת שלי שפעם הייתה לבנה
ושם אקדח בראשי. פשוט התחלתי לבכות הוצאתי את הכול רק בדמעות דמומות
אך לא הצלחתי לדבר מרוב פחד.
הוא כמעט לחץ על הכפתור ופתאום הוא התמוטט ואני נפלתי ….
הגיעו לאזור שוטרים והלכתי לחפש עם שוטרת נחמדה את אבא שלי.
הוא התאבד אך לא לפני שהרג את אימא שלי .
היא הייתה כל עולמי, לאא אני חושבת שאני עומדת למות….
השוטרת חיבקה אותי.
וידעתי שמעכשיו חיי עומדים להשתנות….