כנראה שהוא בן דוד שלי.. (5)

נק' מבט אור:

אני ואלי ישבנו בסלון על הספה וצפינו בסרט. זה היה דיי ברור שלא באמת צפינו בו, כל אחת ישבה בשקט וחשבה לעצמה כל מיני דברים, אני לא יודעת בידיוק מה אלי חשבה, אני רק יודעת שהראש שלי היה מלא במחשבות על מל, מה הולך לקרות עכשיו, למה בעצם היא עזבה, ואם היא עזבה בגלל שקרה משהו עם החבר אז מה קרה??. הראש שלי היה מלא במחשבות והרגשתי משהו מציק כזה תחושת מועקה.. לא התייחסתי לזה והמשכתי במחשבות שלי, לחשוב עליה גורם לי פשוט לבכות. כמה שאני מתגעגעת אליה… 'אור!!!' צעקה נשמעה מכיוון ימין שלי, סובבתי את ראשי וראיתי את הארי 'מה??' עניתי מותשת ממחשבות 'מה נסגר איתך אני כבר שעה קורא לך ואת לא עונה! הכל בסדר??' הוא שאל 'כן, הכל בסדר' שיקרתי. כלום לא בסדר. אני כבר לא יודעת מה לעשות ואיך להפסיק לחשוב עליה. 'נו באמת בייב את לא יכולה לשקר לי. את ואלי ישבתן פה לפחות כמה שעות, הסרט נגמר לפני רבע שעה ולואי כבר לקח את אלי להתאוורר בחוץ. מה קרה?? את יכולה לספר לי בייבי. אני פה בשבילך. בהכל' הארי אמר 'הארייי אני לא יודעת מה לעשות נמאס לי כבר לחשוב עליה ולתהות מה איתהה' עניתי כבר בוכה ושמתי את ראשי על חזו 'ששש דיי בייבי. מי זה היא? מה קרה?' הארי ענה תוך כדי שהוא מלטף את שיערי ומפזר נשיקות רכות על ראשי 'זו מל. אני פשוט כל כך מתגעגעת ועד עכשיו אפילו לא חשבתי עליה. למה פתאום אני לא מפסיקה לחשוב עליה לשניה??' אמרתי תוך כדי שאני בוכה עוד יותר. 'דיי בייבי דיי, אתן תראו אותה ותדברו, ותסדרו את הכל ביניכן והכל יהיה טוב. את רוצה בינתיים לספר לי קצת עליה?. תראי מזה את צריכה לספר לי על בת דודה שלי' הוא אמר וגרם לי להעלות חיוך קטן 'אוו זה מה שרציתי לראות!!' הארי אמר וגרם לי לחייך חיוך יותר גדול משהיה וגם להסמיק קצת. השפלתי את ראשי וציחקקתי קצת 'אני אוהב את זה שגם אחרי חצי שנה את עוד מסמיקה ממני' הוא אמר. הוא הרים את ראשי ונתן לי נשיקה קנטה על כל אחת מהלחיים איפה שהיה את הצבע האדום. 'טוב אז קודם כל היא הבנאדם הכי יפה שראיתי בחיי' אמרתי והארי עשה פרצוף 'אחרייך כמובן' אמרתי וצחקקתי 'היא גבוהה, יש לה לפי מה שאני זוכרת שיער עד הכתפיים בצבע חום, מתולתל, יפה כזה, היא תמיד הייתה מתחילה להתארגן 5 דקות לפני כולם רק בשביל לסדר את השיער וגם כמובן הייתה מסיימת אחרונה' אמרתי וצחקקנו שנינו 'מה עוד?' הארי שאל בזמן שהוא מקרב אתי אליו ומושיב אותי על הברכיים שלו כששתי הרגליים שלי מימינו והזרועות שלי עוטפות את צווארו בזמן שידיו מחזיקות את מותניי. 'אממ לא יודעת. מה אתה רוצה לדעת עליה?' שאלתי 'אהה היא נחמדה?' הוא שאל אותי 'פחח, פחח באמת הארי? נחמדה?' אמרתי לו 'מה היא לא נחמדה?' הוא שאל 'היא נחמדה הארי, היא נחמדה, אולי יותר מידי. היא פשוט ילדה תמימה ומופנמת שמאמינה לכל דבר והבנים פשוט רודפים אחריה. אה וכמובן שהיא לא באמת חושבת שהם רוצים אותה היא חושבת שהם סתם רוצים לצחוק עליה. היא תמיד הייתה כזאת. לפי מה שאני יודעת היה לה חבר אחד גיא קראו לו. עכשיו אמרו שקרה משהו איתו וכנראה הם נפרדו לא הבנתי בדיוק מה קרה שם. אחר כך הם חזרו לישראל' סיפרתי בערך את הסיפור שלה והארי היה מרוכז ושאל שאלות ועניתי לו. 'מי זה הם?' הוא שאל 'כשהיינו בדוגמנות היינו בערך בנות 15 אז היא לא יכלה לגור בבית לבד. אז היא מצאה מישהי מהדוגמנות שהייתה גם מישראל, והם עברו לגור ביחד כי גם ההורים שלה לא יכלו להישאר בלונדון.. הם היו צריכים ללכת לעבודה מתישהו. אז ההורים השכירו לשניהן דירה קרוב לסטודיו ופעם בשבוע היו באים לראות שהכל בסדר, ובזמן שהם לא היו פה הייתה את השכנה מלמעלה שהייתה כמו סבתא בישבילהן' הסברתי לו, הוא הנהן ובידיוק אן קראה לנו לשולחן לבוא לאכול ארוחת ערב.

~כעבור יומיים~

נק' מבט מייק:

התיק לטיסה מחר היה כבר מוכן, יצאתי מחדרי והלכתי לכיוון החדר של גרייס, דפקתי בדלת ובלי לחכות לתשובה נכנסתי. 'מה קורה אחות?' שאלתי 'הכל בסדר אח' היא ענתה בזמן שדחפה עוד חולצה למזוודה הענקית יש לומר, 'למה כל כך הרבה בגדים? אנחנו לא נוסעים לשנה!' צחקתי 'לך תדע חח אולי כן' היא אמרה 'אוי שתקי!! טוב את צריכה עזרה?' לא. תודה. לך תסדר את שלך' היא אמרה וצחקתי 'מה אתה צוחק?' היא שאלה 'אני בניגוד אליך כבר סיימתי לסדר את המזוודה' אמרתי ויצאתי מהחדר לכיוון אבא שישב בסלון 'תגיד אבא כמה זמן אנחנו הולכים להיות שם?' שאלתי 'אין בדיוק זמן משוער, אני מניח שכשימאס נחזור. דיברת עם יערה?' 'כן. היא תישן פה וניסע ביחד' אמרתי 'יופי. עכשיו אני אלך לראות אם אמא שלך צריכה עזרה עם הדברים' הוא אמר ועלה לקומה למעלה. עליתי גם אני אחריו ופנינו כל אחד לכיוון אחר. הוא לחדר שלו ושל אמא ואני לחדר של מל. דפקתי בדלת ושוב בלי לחכות לתשובה נכנסתי. היא ישבה על המיטה מקלידה משהו. שמתי לב שליב השידה מונחות 2 מזוודות גדולות, עוד מזוודה ביינונית ותיק גב שמתנוסס עליו ציור של דגל בריטניה. התיישבתי לידה וכהרגלי פשוטו כמשמעו דחפתי את הפרצוף שלי לתוך המסך של האייפון כדי לראות עם מי היא מדברת ועל מה. 'תגיד אתה דפוק?!' היא אמרה 'אה סליחה. לא הייתי צריכה לשאול בכלל' היא הוסיפה 'אני דפוק ואת אוהבת אותי' אמרתי 'טובב… אתה יודע שכן' היא אמרה וצחקנו 'אז אני רואה שאת מוכנה למחר, מתרגשת?' שאלתי 'כןן, כל כך' היא ענתה בהתרגשות ניכרת לעין. ציחקקתי קצת ואספתי אותה לחיבוק 'אני אוהב אותך אחות קטנה, הלוואי שתמיד תיהי ככה' אמרתי לה ונתתי לה נשיקה קטנה על ראשה תוך כדי החיבוק. 'תודה מייקי. אני אהבת אותך' היא אמרה ונתנה לי נשיקה על הלחי. 'טוב בואי נילך לאכול, אני גווע' אמרתי, צחקנו וירדנו לקומה למטה למטבח.

נק' מבט ג'מה:

'אמא את חושבת שהכל ילך טוב?'