כמה שאני לא מתאימה לך פרק -2-

פרק -2-
"כן מותר לך, אז אני מבין שסופיה לא סיפרה לך עלי או על זה שאני זמר" שאל ואני פערתי את פי.
"רק רגע אחד, אתה ניראה לי ממש מוכר" אמרתי מסתכלת עליו ממש טוב.
"אויש סתומים!!" אמרה סופיה ואני הסתכלתי עליה במבט מבולבל.
"הינו חברי ילדות" ניסתה להזכיר לי.
"ל.. ל.. ליאמו" שאלתי מגמגמת.
"ג'ן-ג'ן" שאל ואני צחקקתי, ניזכרת בשם חיבה המפגר שנתן לי…
"אני לא מאמינה" אמרתי וחיבקתי אותו.
"אני לא מאמין איך שכחתי שזאת את" אמר ואני פשוט חייכתי.
"אז מה אתם ביחד" שאלתי והסתכלתי עליהם.
"כן, היא באה לבקר אותי באיזה יום לפני שבוע, ומאז התאהבנו" אמר ונתן לה נשיקה.
זה צבט לי בלב. סעמק. אני לא מאמינה, הוא היה הקראש שלי לפני שעזבתי.
זה לא יכול להיות, היא ידעה. אולי היא חשבה שעבר לי.
"אז אמרת שהב.מ.וו שלך צבעונית" שאל ליאם ואני הנהנתי חלושות.
"באלי לראות" אמר ואני קמתי ממקומי ויצאנו לראות את המכונית הצבעונית שלי.
"חה, מסכנה שלי" אמרה סופיה וחיבקה אותי. גילגלתי עיניים.
"אתה יודע משו ליאם? חשבתי על זה וניזכרתי שהינו קטנים התקלחנו ביחד ועכשיו ניבהלתי שראיתי אותך בבוקסר של ארמני" אמרתי בלי לחשוב.
מזל שהייתי עם הגב כי הלחיים שלי ממש האדימו, הרגשתי חום שם כל הגוף שלי רעד טיפה.
סתומה סתומה סתומה, מה את אומרת את זה שיש לו חברה, הBFF שלך.
"לא חשבתי על זה" אמר ליאם.
"טוב בייב בו נלך להתלבש וניקח אותה לבנים ולנקות את האוטו" אמרה סופיה והסתובבתי עליהם
הם בדיוק התנשקו. גאד אני לא יכולה להסתכל על זה.
"אחמ" אמרתי והם התנתקו מחייכים.
"סליחה" אמר ליאם והם רצו להתלבש. ניכנסתי לאוטו, מתישבת בנהג ומניחה את הראש על
ההגה, גאד ליאם, איך הוא פיתח שרירים ניהיה חתיך יותר, אבל לא, אני חייבת להמשיך הלאה.
זה מה שעשיתי שלוש שנים עד שעברנו ללונדון.
בשלוש שנים הראשונות עברתי לעוד ארבע ערים ואז לבסוף ללונדון.

הכרתי שם ארבע בנים ניפלאים ואני מקווה לפגוש אותם שוב.
הרמתי את מבטי רואה את ליאם עם חולצה לבנה שעוד יותר מבליטה את השרירים שלו, וג'ינס בהיר.
סופיה לבשה חולצת בטן שרשום עליה I <3 LONDON ושורט עם גרביונים .
ליבי צבט. כמה שהם מתאימים אחד לשני שזה משו.
ליאם ניכנס לידי וסופיה התישבה מאחורה.
"אז לאן לנסוע" שאלתי.
ליאם חשב לרגע ואז פתח את פיו לענות.
"אני מצטער שאני אומר לך לחזור ללונדון אבל הם שם" אמר ואני הנהנתי.
"זה בסדר" אמרתי והתחלתי לנסוע.
השעה וחצי עברה מהר ובשקט רק הרבה מבטים בין ליאם לסופיה.
אני לא מאמינה שאני חושבת על זה אבל אני לא אוהבת שסופיה יחד איתו.
היא לא מתאימה לו. היא קופצנית שותה הרבה, ממש לא ליאם.
החנתי ליד הבית שהם אמרו לי, ליאם יצא מהר ופתח לסופיה .
נישארתי ברכב, חשבתי. ליאם דפק על החלון ואני סימנתי לו שעוד רגע.
הם ניכנסו.חשבתי בחוץ. מה עם הם לא יואהבו אותי?!
אוח, על החיים ועל המוות. יצאתי מהמכונית נועלת אותה.