כל כך לא צפוי (סיפור על וואן דיירקשן) פרק1

-נקודת מבט אביב-
"אביב, אביב!!" רן ניסה להעיר אותי. "היום יום ההולדת של רועי, את חייבת לקום!"
"נו, אז שיחכה עוד 10 דקות!" אמרתי עם עיניים חצי פתוחות.
כבר מלמטה שמעתי את רועי מתחנן לאמא שתקנה לו רובוט ליומולדת.
"יואו, אי אפשר רק בוקר אחד בלי להתעורר?" צעקתי בייאוש.
קמתי מהר, צחצחתי שיניים, עשיתי מחליק, נעלתי נעליי נייק גבוהות, שמתי שורט ג'ינס קצר בצבע תכלת, וחולצה לבנה נופלת.
"אמא , אני הולכת לקניון לקנות מתנה לרועי!!" צעקתי ומיד התקשרתי לאנה.
-שיחה-
"הלו"
"היוש אנה, את רוצה ללכת לקניון ביחד עם תהל, היילי ויובל?"
"מעולה, רק יש לי שאלה אחת.."
"בטח, תשאלי."
"כשנגיע לקניון, נוכל לעבור דרך ננדוס?!"
"אנה, את תמיד תישארי רעבה כל הזמן?!"
"חחחחח…בינתיים אני אתקשר לתהל, ליובל ולהיילי ואת תתארגני"
"טוב, ביי"
"ביי"
-ניתוק-
אנה תמיד הייתה החברה הכי טובה שלי, היא תמיד עזרה לי כל מצב .
"אביב, אביב!" רן קטע את מחשבותיי.
"גם לחלום בהקיץ אי אפשר בבית הזה?!" צעקתי על רן.
"טוב תרגעי, אני כולה רציתי שתעזרי לי עם הקישוטים.." אמר בקול ילדותי.
"מתי תתבגר?!"
"מתי שאת תביני שאת סתומה!"
"דביל"
"מפגרת"
"שמן"
"מכוערת"
"דיסלקט"
"רועי תסתכל, יש לאביב רובוט בתחת"
"באמת איפה?!" רועי אמר בהתרגשות.
"חהחהחה אתה ממש מצחיק" אמרתי לרן בציניות.
"את זה אני יודע" אמר בגאווה.
"אביב!, יש לך טלפון!!"
המשך יבוא……