כיוון אחד-פרק 13 מפגש אוייבים ותיקים❤️

נ.מ אורן-
״בואנה, אחי, אני מאוהב!״ אמרתי לשלום.
״במי, אחי?״
״בעדי.. זוכר אותה? מהילדות? היא עכשיו בוואן דיירקשן!״
״ואתה מאוהב בה?״ הוא הרים גבה.
״כן..״
״אתה לא זרקת אותה?! לא זוכר ששברת לה את הלב?״
״אבל זה קרה כשהייתי קטן.. נו עזוב את זה עכשיו יש לך את המספר שלה?״

נ.מ עדי-
הטלפון שלי מצלצל. עניתי.
״הלו?״
״היי עדי!״ אמר קול.
״מי זה?״
״זה אורן.. ״
״מה אתה רוצה ממני?!״ כעסתי.
״סתם.. משעמם לי״
״מאד מצחיק״
״אני אוהב אותך!״ התפרץ אורן.
״די, ממש. אתה לא זוכר?! כשהייתי בת 10 שברת לי את הלב!״
״דיי נו, עזבי את זה עכשיו. חוץ מזה אני צריך שנפגש פעם אחת, אני בדיוק בחופשה באמריקה עכשיו.״
״בסדר!״ רטחתי.
״דביל, איפה אתה רוצה להפגש?״
״פארק ג׳יימס משהו.. מכירה?״
״כן..״
״אז תבוא לשם בעשר בלילה, ברור?״ אמרתי
״טוב״
ניתקתי.
״מי זה היה?״ שאל הארי.
״סתם, מפגר אחד מישראל. שבר לי את הלב בגיל 10..״
״את רוצה שאני אבוא איתך?״
״לא, מה פתאום?״
״לא צריך..״ נאנח וחזר לווי.

השעה 22:03 . אני בפארק, מחכה לאורן. דיי מפחיד וחשוך פה, אבל לעולם לא אתנגד למפגש איתו שסופסוף אראה לו מה אני חושבת עליו.
״עדי?״ לחש קול והסתובבתי. ראיתי אותו עם פנס ביד.
״היי.״ לחשתי.

נ.מ כללית-
עדי ואורן נפגשו.
״היי״ ענה אורן.
הם התיישבו על ספסל אחד.
הארי, אשר ישב מאחורי שיח בלי שאף אחד ידע, הביט והקשיב להם.
״מה אתה רוצה?״ שאלה עדי והביטה בו.
״שוב פעם, לומר לך שאני אוהב אותך!״ השיב.
״יופי, תמשיך לאהוב כי אני לא אוהבת אותך. בשום פנים ואופן״
״למה לא, אבל?״
״כי זמנך חלף, ערס. זמנך חלף לפני 8 שנה!״
״אתה לא זוכר?! שהייתי מאוהבת בך למוות וכשהצלחתי להציע לך חברות לא הסכמת? ועוד אחרי זה, בטלפון, קראת לי ז**ה?! זוכר את זה?״
״אבל את לא מבינה, הייתי קטן ומאוהב! הייתי מאוהב בך יותר ממך, ומרוב לחץ עניתי לא!״
״יאללה עוף, עוף לחור שהגעת ממנו! יש לי מערכת יחסים עם מישהו אחר! תתעדכן! יאללה, ביי להתראות!״ אמרה ופנתה ללכת, אבל אורן הצמיד אותה לעץ וחנק אותה. פה הארי יצא מהשיח והסתער עליו, הרביץ לו וחנק גם אותו.
״מי.. מי אתה?!״ קרא אורן.
״אני הארי! הסיוט שלך!״ השיב.
עדי התקשרה למשטרה והם באו תוך כמה דקות, הם עצרו את אורן ולקחו אותו.
הארי ישב שם, ליד העץ, וידו השמאלית דיממה. עדי רצה אליו וחיבקה אותו, לא היה לה אכפת שידו המדממת מחבקת אותה ומלכלכת אותה. הארי התרומם לאט לאט והם צעדו הביתה, כששניהם צולעים והארי מדמם.
הם הגיעו הביתה ונסגרו במקלחת, עדי שתפה את ידו של הארי מדם כך שהצליחה לראות את השריטות. היא מרחה לו משכה על היד כדי לחטא ואז חיבקה אותו חזק חזק.
״אני לא מבינה, למה כל הצרות נופלות עלי תמיד?! החיים שלי גרועים..״ בכתה.
״עדי, מה את צוחקת? החיים שלך מושלמים, ולמרות כל הפגיעות והשריטות והכאבים את יוצאת שלמה. ואני ממש מקנא בך בגלל זה..״ אמר הארי והיא הביטה בעיניו.
שניהם היו עם עיניים דומעות, ואז הם שוב התחבקו חזק חזק.
נשמעה דפיקה בדלת.
עדי והארי ירדו לפתוח.
הם פתחו שם עמד שוטר.
״זה שלכם?״ שאל והראה להם את לואי.
״לואי?!?!״