כיוון אחד לחיים-(סיפור חדש של וואן די יאיאיאיאי)הקדמה + פרק 1 קצרצר

הקדמה-
נעים להכיר, עדי.
עוד מעט בת 15.
אני חצי אמריקאית וחצי יהודיה, נולדתי באמריקה ובגיל חמש עברתי לגור בישראל.
בגיל 12 לכבוד ״בת המצווה״ שלי אמא שלי אמרה לי שאני יכולה לבקש משאלה, כל דבר שארצה.
״המשאלה שלי היא.. לחזור לאמריקה..״ לחשתי מול פניה של אימי.
״מה? למה?״ הופתעה אימי. ״לא טוב לך בישראל?!״ נדהמה.
״לא שלא טוב לי… אני באמת חושבת שישראל זאת ארץ נדירה אבל.. אמריקה זה המקום שלי..״
לחשתי. אמא שלי עשתה פרצוף מוזר והתרחקה ממני.
הייתי כלכך עצובה.. כנראה שהיא בחיים לא תסכים..
לא רציתי לבכות ולהרוס את כל השמחה של בת המצווה שלי, החלטתי לשמור את הכל בבטן ובהזדמנות לבכות את כל הלחץ והעצבים.

פרק 1-
לאחר שנתיים~
צעדתי עם חברתי הטובה שירן אל חטיבת הביינים וסיפרתי לה על המשאלה שלי.
״עצוב..״ לחשה שירן. הנהנתי והמשכנו ללכת.
לאחר הלימודים חזרתי מותשת הביתה, הזמנתי את שירן שתבוא איתי לביתי.
עלינו לקומה שלי והכנסתי את המפתח למנעול ופתחתי ואז…
״הפתעה!!!!!!!!״ צעקו כל האנשים שהיו בביתי. לאחר מכן גיליתי שאלה כל החברים שלי.
לאחר החיבוקים והנישוקים הבטתי למעלה. היה שם שלט מקושט שכתוב עליו ״להתראות, עדידוש״
״מה להתראות?!״ הופתעתי.
לפתע צצה אימי וחיבקה אותי. ״המשאלה שלך תתגשם..״ לחשה.
לא הבנתי על מה היא מדברת.
לפתע נפל לי האסימון.
״עוברים לאמריקה!?!?״ עלה חיוך על פני.
היא הנהנה ונישקה אותי.
כל חברי עשו לי מקום, כמו שעושים למלכה שעוברת, וצעדתי לחדרי. כמעט כל חברי הלכו אחרי.