יותר מזל משכל – פרק 5 ♥

~5 בבוקר~
" ליאן !!!! ליאן!!!!!! " שמעתי מישהו צועק
קמתי מהמיטה בבהלה
אני שיפשפתי את העין עם ידי וקמתי מהמיטה
" ליאן תתעוררי !!!!!!!" אדם צרח
אני פתחתי את הדלת והסתכלתי עליו במבט שואל
" את בסדר " הוא אמר וחיבק אותי
" כן " אמרתי מפהקת
" מה קרה ? " שאלתי
" יש שריפה ליד בית המלון ! אנחנו צריכים לצאת !! " הוא אמר
" מה ? " שאלתי לא מבינה
" פשוט בואי ! " הוא אמר מושך את ידי
רצנו במורד במדרגות , בעוד שאדם לא מפסיק להחזיק לי את היד
" הוו תודה לאל " בלה אמרה כשהגענו למטה
" בואו ! " היא הוסיפה ויצאנו מחוץ לבית המלון , מתרחקים כמה שיותר מהמלון.
" מה קורה כאן ? " שאלתי
" שריפה במשאית שקרובה לבית המלון " אדם הסביר
" מה אבל איך " המשכתי לשאול
" אין לי מושג " הוא אמר ונאנח
אני רעדתי מקור , השעה 5 בבוקר , ואני עם גופייה ושורט , יחפה .
" קר לך ? " אדם שאל
אני הנדתי את ראשי לשלילה
" בואי " הוא אמר מתעלם ממה שאמרתי ופותח את ידיו לרווחה
אני הסתכלתי עליו בהיסוס
" אני לא נושך " הוא אמר מצחקק
אני חייכתי והתקדמתי אליו באיטיות
התכרבתי בתוכו והוא הניח את ידיו סביב גבי
הרגשתי איך חום גופו עוטף אותי .
" יותר טוב ? " הוא שאל
אני הנהנתי
" תודה " הוספתי
" היי , את יחפה , את תהיי חולה " הוא אמר והוריד את נעליו
" הו לאלא , זה כבר יותר מידי " אמרתי מסרבת בעוד שהוא מתעקש שאני ישים את נעליו
" אני לא ילבש אותם שוב " הוא אמר מניד את ראשו לשלילה
אני נאנחתי ולבשתי את נעליו , הם היו כמו כול נעל בית , חמודים כאלה ומחממים.
" תודה " אמרתי שוב
הוא חייך ונישק את ראשי
" אדם ? " שמענו את בלה אומרת
הוא הסתכל עלייה במבט שואל בעוד שאני עדיין מחובקת בידיו
" זה היה מאוד אמיץ מיצידך להיכנס לבית המלון שוב " היא אמרה
הוא חייך אלייה
" היי , מישהו היה צריך לעשות את זה לא ? " הוא שאל וקרץ לה
היא ציחקקה והלכה לצוות
אדם הסתכל עליי מלמעלה , רק עכשיו שמתי לב שאני נמוכה ממנו בהרבה.
" את כזאת קטנה " הוא אמר לפתע וצחק
הוא קורא מחשבות או משהו?
" ואתה כזה ענק " אמרתי מוציאה לשון
" רוצה שנשב בספסל ? " הוא שאל
אני הנהנתי והתקדמנו ביחד מחובקים לעבר הספסל שהיה לידנו
התיישבנו עליו ורוח נעימה עברה על פניי
הצטמררתי קצת ואדם חיזק את החיבוק
" למה אתה כולכך טוב אליי ? " שאלתי
" אני .. מרגיש צורך לשמור עלייך .. " הוא אמר והסתכל עליי
" מה זאת אומרת ? " שאלתי לא מבינה
" אני לא מסוגל להתרחק ממך .. " הוא אמר וליטף את פניי
הסתכלתי עליו לכמה רגעים וחייכתי , הוא פשוט מקסים .
אני בטוחה לאן זה יוביל .. ואני חייבת לעצור את זה כבר עכשיו . אני לא רוצה שהוא יתאהב בי פתאום . פשוט לא . ואם אני יתאהב בו ? עוד יותר גרוע . צריך לסיים עם זה עוד לפני שזה התחיל ..
" אדם .. " מלמלתי באנחה
" אני מצטערת .. אבל אני לא רואה אותך יותר מידיד " אמרתי והוא חייך
" זה בסדר , אנחנו בקושי מכירים , לא ציפיתי שתראי אותי יותר מידיד" הוא אמר מצחקק
אני חייכתי אליו , הוא ממש נחמד . אני ממש לא רוצה לפגוע בו . הוא נראה לי ילד שממש כיף לדבר איתו . כיף להעביר איתו את הזמן . אני צריכה להיזהר במה שאני עושה , ומה אני אומרת .
" חח אז ככה את נראת בבוקר" הוא אמר שובר את השתיקה המעיקה
" אוי כן , אני נראת נורא בטח " אמרתי שמה את הידיים שלי על הפנים
" היי היי היי , מה את עושה ? " הוא שאל והוריד את הידיים שלי מהפנים
" את יפהייפיה " הוא אמר בחיוך
אני הסמקתי מעט והשפלתי את מבטי
" הכול בסדר ? " הוא שאל
אני הנהנתי כשראשי עדיין מושפל מטה
" את בטוחה ? " הוא שאל
אני הנהנתי שנית
" אז למה את לא מסתכלת עליי ? " הוא שאל בקול עצוב מעט
אני נאנחתי והרמתי את ראשי , מסתכלת הצידה , רק לא עליו , לא לעיניים שלו.
" זה לא נחשב " הוא אמר נאנח
אני קמתי מהספסל , מורידה את הנעליים ומביאה לו
" תודה , אבל אני לא אצטרך אותן יותר " אמרתי בחיוך
התחלתי ללכת לכיוון בלה , בעוד שאדם צועק לי מאחור.
אני נאנחתי , זה לא מגיע לו , אבל אין מה לעשות . אני בחיים לא יתאהב במישהו , אני נולדתי לבד , ואני ימות לבד .