יומניה של נערה משועממת – פרק 3
פרק 3
ישבתי שם, על הספה בסלון ולא הוצאתי מילה מהפה. שתינו שתקנו ואני הייתי בהלם.
"אלון – מה?" אמרתי כחירשת, לא רציתי לשמוע את זה שוב, אבל לא הייתי מסוגלת לעכל את זה שהנער שכל הזמן מנסה להשפיל אותי ולהפיץ עליי שמועות בעצם מאוהב בי…. "מאוהב בך. שמעתי אותו מדבר עם נטלי, הוא אמר לה שהוא נפרד ממנה כדי להציע למישהי אחרת, ואחרכך שמעתי אותו אומר לתום שהוא רוצה להציע לך חברות, תום לא הבין למה כי את… איך אני אגיד את זה… לא ממש מקובלת ו…. לא פגעתי בך, נכון?" היא שאלה, זה נכון שאני לא מקובלת וכבר הספקתי להשלים עם זה לגמרי, כמי שאני ומי שאני זה בסדר גמור. "לא, לא העלבת אותי. תמשיכי לספר." אמרתי והיא נרגעה, מין משהו בקול שלה השתחרר, כאילו היא פרקה משא של 50 טון מעל גבה. "אז… הוא אמר שהוא הולך להציע לך במסיבת מומולדת של אוריה, אבל את כבר לא תהיי, את נוסעת לניו ג'רזי…" לא יכולתי לעכל את מה ששמעתי….
"טוב, אז ככה: הרי אני לא הולכת לבוא למסיבה של אוריה, אני אהיה בחו"ל, אז את תגידי לאלון שאני לא מסכימה לו ושכבר שמעתי על כל העניין, ואני בינתיים יבלה בלונדון עם לואי והבנים…." סיכמנו את השיחה הארוכה שהייתה לנו, אחרי שניתקנו את השיחה בטלפון וסופי באה אליי הביתה…
"your so pretty, when you cry,when you cry…." הטלפון הנייד שלי צלצל ועניתי לשיחה. "הלו?" שאלתי את הטלפון. "היי מיילי, רציתי לומר לך משהו חשוב." זאת הייתה גברת מרינלי, היא בטח התקשרה לומר לי שלא אעשה פשלות הפעם, כי זה ישודר בטלוויזיה וכל זה, אבל היא הפתיעה אותי עם עניין אחר לגמרי! "אמממ….. הטיסה שלך מחר." היא הודיעה ואני חטפתי שוק, סופי עמדה לידי ולא שמעה מה שגברת מרינלי אמרה לי. "מה קרה?" היא לחשה לי, אבל לא הקשבתי לה בכלל. "כבר אמרתי לך כמה אני שמחה לקבל את הג'וב הזה?! תודה!!!" אמרתי לה, ניתקתי את השיחה ואחזתי בכתפיה של סופי בחוזקה. "את מבינה מה קורה לי?!?!" צרחתי עליה, היא סתמה את אוזניה וכשגמרתי לצרוח היא ניערה את ראשה והשתחררה מאחיזתי הקשה. "לא, אני לא יודעת, אבל זה רק כי לא אמרת לי מה גברת מרינלי אמרה לך…" היא אמרה, לחשתי לה באוזן את כל מה שגברת מרינלי אמרה ושתינו צרחנו בתיאום, כל השכונה יכלה לשמוע…..
"איזה כיף לך !!!!!!!!" היא אמרה, איחלה לי בהצלחה, אבל היא קיבלה אסמס מאימא שלה, היא ביקשה שתחזור הביתה, אז נפרדנו והתחבקנו שוב, לא ייאמן שכבר מחר אני נפרדת מישראל וחוזרת לבית האמתי שלי, לניו ג'רזי.
"אימא…. אני צריכה לומר לך משהו." היא התיישבה על הספה בסלון והתיישבתי לידה. "אני טסה מחר לניו ג'רזי." הפלתי עליה את זה בבת אחת, לא רציתי למשוך את זה כמו שאני תמיד עושה, בעיקר כי נורא מיהרתי להתחיל לארוז בגדים יפים לבוקר ולערב עם לואי. "ממממ….. טוב, רק תתחילי לארוז מהר, כי את לא תספיקי להגיע לטיסה עם תתמהמהי…" היא אמרה, היא כבר לא דואגת לי, גם בגלל שאני כבר בת 20 וגם בגלל שכבר יצאתי לשליחות כזאת בעבר, לא של חודש אחד אלא של חצי שנה… חיבקתי אותה במהירות וקמתי להתחיל לארוז את כל מה שאני צריכה.
"טוב… יש הכול!" אמרתי לאימא שלי, שמעתי את הדלת נפתחת ורצתי לכניסה. אבא שלי עמד בכניסה, מיד רצתי וחיבקתי אותו, לא להאמין שמחר אני כבר לא אראה אותו יותר… "אבא, אני טסה מחר לניו ג'רזי…" אמרתי לו, הידקתי את החיבוק סביבו ודמעה זלגה מעיני. "אוי, מותק, אני כל כך אתגעגע אלייך, וגם אימא…. אבל מה, מי, מאיפה, מאיפה השגת כרטיס לזה, וכסף ו…?" הוא שאל בבלבול, חייכתי לאימא ואחרכך אליו, קרצתי לאימא והשבתי לו: "גברת מרינלי נתנה לי ג'וב לראיין את וואנדי בהופעה שלהם, אחרכך אני נשארת שם עוד חודש… ואז אני אחזור לפה…." אמרתי, עוד דמעה זלגה מעיני השנייה והוא ליטף את שערי. "אבל… רציתי לשאול אם אני יכולה לקחת את פולו איתי, בכל זאת היא צריכה לפגוש את אבא שלה…" אמתי וחייכתי אליו. הוא הסתכל עליי והנהן בראשו לאות הסכמה. "תודה, אבא!" רצתי לחדר שלי, ליטפתי את פולו ולחשתי לה "את באה איתי מחר, יפה שלי…" לפעמים נדמה לי שהיא היחידה שמקשיבה לי….
תגובות (5)
תמששייכי מושלם:)
זה יצא מושלם! תמשיכי
ממש תודה!
ממשיכה עוד תגובה אחת :)
להמשיך.אעאעאעאעאעאעאעאעאעאעא
מי עושה לי וואנשוט על לואי?