ידידים+ – פרק 11 :)

מנקודת מבט של שירן:
"לואי אני.. אני רוצה שנחזור" אמרתי וראיתי אותו בהלם
"את.. את רוצה שנחזור?" שאל כאילו הוא לא רוצה
"אתה לא רוצה?" שאלתי
"זה לא זה.. פשוט שלא חשבתי שזה יבוא מימך" אמר
"נו אז מה אתה אומר?" שאלתי מחכה כבר לתשובה אבל הוא פשוט עמד ושתק "הבנתי.." אמרתי והלכתי מישם, התחלתי ליבכות כמו משוגעת עבר לי בראש רק התמונה שלו שותק.
אז פשוט לא חשבתי.. הלכתי למיטבח ולקחתי סכין ו…
פיתאום צילצל הפלאפון -טליה הנסיכה- עניתי בבכי
"הלו?" אמרתי חנוקה מהדמעות
"חיימשלי מה קרה??" שאלה
"כלום" שיקרתי
"שום כלום אני בדרך אלייך" ניתקה את הטלאפןן ולמזלה עוד לא הספקתי לעשות כלום.
אחרי 10 דקות נישמעה דפיקות בדלת ושחכתי ביכלל שיש לי סכין ביד
פתחתי את בדלת וטליה וולריה עמדו שם
"מה את עושה עם סכין?" שאלה ולריה
"אני.. חותכת סלט" אמרתי
"אאה יאמיי בא לי" אמרה טליה וניכנסנו למיטבח
"איפה הירקות?" שאלו
"אאמ.. עוד לא הוצאתי" אמרתי
"אוקיי למה את ככה?" שאלה ולריה
"לואי לא רוצה לחזור עליי" אמרתי חנוקה מדמעות
"יש הרבה דגים בים" אמרה וליה, קל לה להגיד
"מה עם גל?" שאלתי
"הוא רוצה לחזור אליי אבל אני מחזיקה אותו קצר" צחקה
"חיבוק קבוצתי!!" צרחה טליה והיתחבקנו

מנקודת מבט של זאין:
"זאין אני ניכנסת למיקלחת" אמרה לנה
"טוב לאב" אמרתי ונישקתי אותה, היא נכנסה למיקלחת ופיתאום היה לה טלאפון
"לנה יש לך טלאפון" צעקתי
"אל תענה!!" צעקה
"טוב" חיכיתי שהצילצול יגמר ואז היה הודעה
*למה לא ענית לי? תחזרי אליי אוהב אותך!* זרקתי את הפלאפון כל כך חזק על הריצפה שלנה שמעה ויצאה מהר מהמיקלחת
"מה קרה?" שאלה
"עם מי את בוגדת בי?" צעקתי והיא פשוט עמדה ושתקה
"נו תדברי!!" צעקתי
"מי אמר לך?" שאלה
"ציפור לחשה לי"
"זה לא מצחיק.." לחשה
"אאה וזה שאת בוגדת בי זה כן??"
"אני.. לא.. מה? אי.. מאיפה שמעת את זה?" אמרה
"שלחו לך הודעה" אמרתי
"זאין אני יכולה להסביר!!" אמרה
"אין לך מה זה ניגמר!" אמרתי
"אבל אני לא בוגדת בך!!" הכחישה
"אז מה זה היה העודעה הזאצ אה? תסבירי לי" כעסתי