טעות בתחנה עם 1D פרק 4 (נראה לי…)

~נקודת מבט כללית~

"זה החבר שלך?" שאל לואי בשנית. "לא!" שחר נחרצה לענות כמה שיותר מהר, לואי נאנח והתיישב לידה, "תגידי לי את האמת," הוא אמר, "זה חשוב לי." הוסיף מיד.
"זה לא ה-חבר שלי." אמרתי, "זה חבר טוב מגיל צעיר." אמרה בפשטות, "כמעט כמו אח…" מלמלה לעצמה לאחר דקה. "אך למה זה כל כך חשוב לך?" היא שאלה בסדקרנות, מביטה ישירות לעיניו של לואי.
"כי אז אני יכול להמשיך לעשות את זה…" הוא אמר, "לעשות את מ-…" דבריה של שחר נקטעו ברגע ששפתיו של לואי נחו על שאלה ברכות, מפסקות אותן מעט ונושקת ברכת, בזרימה ללא מעוצרים ואהבה שוטפת.
"הייתי ממשיך להתנשק איתך בשמחה אבל אנחנו צריכים לזוז" הוא אמר בחיוך, מושך בידה ומעמיד אותה על רגליה הארוכות והצרות.
"תגיד…מה זה אומר עלינו מה שקרה בחדר?" שחר שאלה לפתע בזמן שהם חגרו את חגורות הבטיחות של המכונית השחורה של לואי.
"את רוצה אותנו זוג?" הוא שאל לאחר חמש דקות שלא ענה על שאלתה.
אך הוא אינו הביט בה כלל, עיניו היו נעוצות בכביש שרץ תחת הרכב.
"אתה רוצה?" שאלתי, מסתכלת על הפרופיל שלו מהצד, הזיפים הקטנים שנחו על פניו היפות ועיניו בצבע הטורקיז שהמשיכה להסתכל על המכוניות שעברו ידנו ואלו שהיו לפנינו בכביש הראשי לצידה השני של לונדון.

לאחר כשלוש שעות נסיעה שבהן אך אחד מהם לא הוציא הגה מפיו לואי עצר בתחנת דלק, הוא יצא מן הרכב ופתח את דלת הנוסע, "את באה?" הוא שאל אותה, "לאן?" היא אמרה והשיעמום נשמע בקולה היפה.
"להתרענן…" הוא מלמל לעצמו כנראה כי הוא לחש זאת. שחר אחזה בידו והוא משך אותה החוצה, גופה הקטן בהשוואה לגופו הגדול התנגש בו, ראשה נתקל בצווארו ועיניה נסעו מעלה לעיניו, "בקשר לשאלתך…" הוא לחש, מצמצם כל מרחב מורט עצבים ביניהם עד שהמרחק היחידי שהיה הוא בין פניהם אך גם הוא היה קטן במיוחד.
"אני רוצה אותנו בתור זוג, כן…" הוא אמר, חופן את גבה התחתון בידו הגדולה, ידה האחת נחה על הלסת הארוכה שלו והשנייה חפנה את שיערו החום והיפה.
שפתייה נחו על צווארו קלות, מנשקות קלות ואצבעותיי סבוכות בשערו, אך הוא רק חיבק אותה בחוזקה והרים את מבטה אליו, מנשק את שפתייה בקלילות ואגרסיביות יחדיו.
"אני אוהב/ת אותך" הם אמרו יחד.