טעות בתחנה סיפור עם 1D -פרק 2.

"אז ככה?" את מתחילה עם בנים?" הוא שאל, "לא!" מיהרתי להגיד, "זה קרה בטעות…" מלמלתי.
הוא צחק, כורך את ידיו סביב כתפי.
"טוב, אז את רוצה לראות איך אני מתחיל עם בנות?" הוא שאל בחיוך.
"מה זאת אומרת?" שאלתי בבלבול, "ככה." הוא מלמל, מתקרב אלי, מעביר את אצבעותיו על פני בעדינות ומקרב את אפו לצווארי, מחכך אותו טיפה.
"אז ככה אתה מתחיל עם בנות או עם זונות?" שאלתי בעוקצנות, מתרחקת ממנו טיפה.
"מצטער, אבל לא סטציונר. רק פלרטטן." הוא אמר, חושף את השיניים הישרות והלבנות שלו.
נאנחתי, "טוב, בואי." הוא אמר, מושך בידי לעבר חדר גדול למדי, פוסטרים של להקות היו תלויים על הקירות.
"זאת הלקה שלי." הוא אמר, מסתכל על תמונה רחבת ידיים של חמישה בחורים, אחד מהם היה לואי.
היא עמד ליד בחור עם שיר מתולתל חום אשר גומות יפות על פניו, החיוך שלו היה מקסים, חוץ מזה שהוא נראה סקסי בטרוף.
"זה הארי." הוא אמר, רואה שאני מסתכלת על אותו החבור שבתמונה.
הנהנתי חלושות, אך קולו של לואי לא היה דבר שהעיר אותו ממחשבותי אלא הטלפון שלי שצלצל.
'Neon Lights' של דמי לובאטו (מי שרוצה יש קישור לשיר בריצתי להוסיף. אני ממליצה זה שיר יפה.-הערת הכותבת)
משכתי את האור הירוק והצמדתי את האייפון לאוזן.
"שחר?" קולו של ג'ק נשמע מהצד השני. "היי…" לחשתי, "איפה את?!" הוא שאל בלחץ.
"אה, נרדמתי ברכבת ובטעות ירדתי במקום אחר. אני אגיע מחר." אמרתי, "איפה את?!" הוא שאל בלחץ גובר.
"אני אצל…" אמרתי, מחפשת איך להגדיר את לואי, הוא הרים גבה לעברי.
"אני אצל חבר." אמרתי בהיסוס, לפי הלחץ בקולו של ג'ק ידעתי שאם אגד שפגשתי את לואי לפני שעה…הוא יבוא מיד.
"אה, אוקיי." הוא אמר, "ביי." וניתק.
נאנחתי, נופלת לאחור על מיטתו הרכה של לואי.
"חבר?" הוא שאל, "זה או זה או שעוד כמה שעות הוא יהיה כאן." אמרתי.
"טוב, אז כנראה שטעית במה שאמרת." הוא אמר, הרמתי גבה, מתרוממת למצב ישיבה, "כי אני רוצה להיות יותר מסתם 'חבר' " הוא אמר, מתקרב אלי.
"מה זאת אומרת יותר מחבר?" שאלתי.
"מה את אומרת שאחרי ביום הראשון של הקולג' אחרי הצהריים אני אקח אותך לדייט?" הוא שאל, "אנחנו מכירים רק שעה לואי!" אמרתי.
הוא צחק. "אהבה ממבט ראשון (?) " הוא יותר שאל מאמר.
גלגלתי את עיניי וחייכתי "אז החיוך הזה זה כן?" הוא שאל.
"תחליט בעצמך." אמרתי, עוצמת את עיניי. רק רוצה לחזור לישון.
"אני אקח את זה ככן." הוא אמר לבסוף, רוכן מעל פני ומעביר את שפתיו על שלי ברכות,לא מנשק.
רק מפסק אותן מעט ומבריש אותן עם שפתיו.
לאט לאט, הרגשתי את שפתיו מתחברות ומתמזגות.
לשונו חודרת מעט אל פי, לא מפספסת ולו שנייה וחוקרת את פי לעומק, לכל פינה בתוכו.
התנתקתי ממנו, משאירה אותו עם עיניים עצומות, צמא לעוד, כל כך צמא שהוא פקח את עיניו וחיפש את שפתיי.
חייכתי אליו, "אז…אמרת שיש מיטה נפתחת לא?" אמרתי.
פניו התעבו בחומצה, זה היה ברור שהוא קיווה שאני אשן איתו.
הוא נאנח, מביט של על שפתיי, סוקר את גופי וקם, מתכופף מעט ומושך את המיטה, מעלה אותה לגובה של מיטה רגילה ומצמיד אותה למיטתו.
שמתי את המצאים הוא הוציא לי.
"לילה טוב." מלמלתי, מורידה את נעלי.
אפילו להחליף בגדים לא היה לי כוח, "לילה טוב." הוא לחש, אך הלחישה הזאת הייתה קרובה מדי לאוזני, פקחתי את עיניי, רואה את לואי צמוד אלי, ידו האחת מחשבת את מותני והשנייה מתחת לראשו.
גלגלתי את עיניי ועצמתי אותם שוב.
נרדמת לשינה ארוכה נטולת חלומות.