חלום חיי פרק 28!!!!!

פרק 28:
נקודת המבט של נייל:
אני לא מאמין שהיא פה. היא חזרה.. היא אמרה שהיא לעולם לא רוצה לראות אותי יותר… היא עזבה אותי- זאת אומרת אחרי שאני עזבתי אותה אז אני לא יכול להאשים אותה, אך היא עזבה אותי, והיא לא דיברה איתי, לא תקשרה, שמעתי אותה מדברת עם הבנים כאילו כלום לא קרה אך כשהיא ראתה אותי עובר שם, היא נהייתה כמו רוח רפאים. אני כל כך מתגעגע אלייה, לחיבוקים, לנשיקות, אני כל כך מתגעגע….
נקודת המבט של יובל:
החלטתי, אני חייבת לשחרר, אני חייבת להתעלם, אני חייבת לשכוח את העבר איתו. אני פה, עם הלהקה שלו- החברים הכי טובים שלו! עם החברה הכי טובה שלי! אנחנו פה ואחרי כל מה שעברתי- אחרי שהוא נפרד ממני ביום הכי חשוב לי- אני עדיין מרגישה צביטה בלב בכל פעם שאני רואה אותו. אני חייבת לשחרר, אני פשוט חייבת…
~יום החתונה~
"פרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" אני ואלינור צרחנו כשנכנסנו לחדרה של פרי בבוקר של החתונה שלה.
"תנו לישון!" מלמלה ושמה את הכרית מעלייה, מתכרבלת בשמיכה עוד יותר… אני ואלי הסתכלנו אחת על השנייה ופרצנו בצחוק מתגלגל.
"כבר את שוכחת?! את היום הכי חשוב לך?!" אלי שאלה ופרי קפצה בבהלה,
"פאק! היום אני מתחתנת!!" אמרה בהתרגשות והתנפלנו עליה לחיבוק קבוצתי.
~דפיקה בדלת~
"אני אפתח.." אמרתי והלכתי לכיוון הדלת.. פתחתי אותה וחיוך עני עלה על פניי.
"מי זה?! מי זה?! מי זה?!?!!?" פרי שאלה בהתרגשות
"בואי תראי בעצמך…" פתחתי את הדלת והבנות נכנסו
"אומיגד בנות!!!!!!" פרי קפצה עליהן והן התחבקו בהתרגשות.
"אלינור תכירי אלו השושבינות שלי: ג'סי, ג'ייד, לי-אן, ויובל- את יובל את כבר מכירה…חח" אמרה וקרנה מאושר.
"למה אנחנו מחכות?! קדימה! לעבודה!" ג'סי אמרה וכולנו הנהנו בהסכמה.
"אני על השיער!" אלי אמרה
" אנחנו על האיפור!" ג'ייד ולי-אן אמרו..
"אני על הלקים, שעווה וכל החרטות האלו…" ג'סי אמרה
"אז אם ככה אני כבידור…" חייכתי
עברו חמש שעות ופרי הייתה מאורגנת חוץ משמלת הכלה…
"פרי איפה השמלה- צריך לשים אותה… עוד שעה את מתחתנת!!!" אמרתי ברגש
"אהה, כן היא בארון.." אמרה והלכתי להביא אותה.
פרי פתחה את הריצ'רץ' של כיסוי השמלה והראתה לנו אותה. היא הייתה כל כך יפה- לא מוגזמת מידי ולא הכי פושטית- היא הייתה מושלמת.
"פרי- היא פשוט מושלמת!" אלינור אמרה
"תגידו את זה לאמא שלי" פרי צחקקה. "טוב אני מחליפה.." פרי אמרה ונכנסה לשירותים. אחרי חמש דקות היא יצאה עם השמלה מוכנה לחתונה, טוב, אולי חסר עוד דבר קטן..
"יאללה אתן באות?!" פרי שאלה
"אחמ אחמ- אנחנו גם צריכות להתארגן לא? או שאת רוצה שנבוא עם ג'ינס וחולצה גזורה?" לי-אן אמרה והרימה גבה.
"אוי נכון!" פרי אמרה והטיחה את ידה על פרצופה.
"היי היי!! תזהרי על האיפור!" ג'ייד אמרה וצקצקה עם לשונה.
אחרי חצי שעה ששתינו היינו מוכנות.
"עכשיו אתן באות?!" פרי שאלה הרי היא מתחתנת עוד עשר דקות.
"פרי!" צעקתי והיא הסתובבה "נעליים!" אמרתי לה והבאתי לה את הנעליים שלה.
"בנות!!!!!! קדימה אתן צריכות לצ-"הארי נכנס לחדר וכשראה אותנו השתתק "וואו.." אמר בעיניים פעורות.
"מה?! חדר עם שש חתיכות עושה לך את זה הא?!" ג'סי שאלה וצחקקנו.
"צריך לזוז.."אמרתי וכולם הנהנו בהסכמה.
~~~~~~~
"זה הקיו שלנו" לי-אן אמרה ואני והבנות הנהנו. הדלת של הכנסייה נפתחה והתחלנו ללכת. פיזרנו את הפרחים הסגולים – לבנים על הריצפה ואחרינו פרי עם אביה.
ראיתי את הפנים של זאין כשפרי נכנסה- הן היו מוארות מאושר ומתפעלות מהיופי שלה- הייתי כל כך גאה בה. החתונה הייתה מצומצמת והתקשורת-לשם שינוי לא גילתה על החתונה ,ככה שהיא הייתה של קרובי משפחה וחברים. המשכתי ללכת ובחנתי כל אדם ואדם שישב שם, והבנים עמדו לייד זאין. הארי היה עם קופסא שחורה בידיו- כנראה הטבעות ומי אם לא נייל עמד ליידו. עיניינו הצטלבו אך הוא הרכין את ראשו. אני החלטתי החלטה, ואני צריכה לקיים אותה. לקחתי נשימה עמוקה וחייכתי חיוך רחב ומלא אושר, הדחקתי את המחשבות הרעות ונתתי למחשבות הטובות להיכנס לראשי. נעמדנו בצד ופרי עלתה לבמה, לייד זאין.
"התכנסנו כאן היום כדי לברך את זאין מאליק ופרי אדוארדס בחתונתם." הכומר אמר וסימן לכולם לשבת. זה ממש מוזר שאני פה בכנסייה, עם כומר וכל אלו כי אני יהודייה, אז זה קצת מוזר…
"תחזור אחריי בבקשה" הכומר פנה לזאין
"אני זאין מאליק,"הכומר אמר
" אני זאין מאליק" זאין חזר אחריו
"נשבע לאהוב"
"נשבע לאהוב"
"את הגברת פרי אדוארדס,
"את הגברת פרי אדוארדס,
"לעולמי עולמים"
"לעולמי עולמים"
"עד שהמוות יפריד בנינו"
"עד שהמוות יפריד בנינו." זאין סיים והכומר אמר לפרי לעשות את אותו הדבר..
"האם אתה, זאין מאליק, מוכן לקחת את פרי אדוארדס לאישה ולאהוב אותה עד שהמוות יפריד ביניכם?" הכומר שאל את זאין
"אני מסכים"
"האם את, פרי אדוארדס מוכנה לקחת לבעל את זאין מאליק ולאהוב אותו עד שהמוות יפריד ביניכם?" הכומר שאל את פרי
"אני מסכימה" פרי אמרה בחייוך
"אז אם ככה, אני מכריז עליכם בזאת כבעל ואישה." הכומר אמר "זאין, אתה רשאי לנשק את הכלה." הכומר אמר וזאין לקח את פרי ביידיו ונישק אותה נשיקה מלאת אושר ואהבה.
האנשים מחרו כפיים ונשמעו שריקות מהבנים.
פרי קפצה על זאין בחיבוק ונתנה לו נשיקה גדולה ומתוקה. אני לא מאמינה שהם סוף סוף התחתנו- הם כל כך מתאימים אחד לשני- מגיע להם כל האושר הזה.
"פרי! ! תזרקי את הזר! !" ג'ייד אמרה בהתרגשות. שמעתי על המנהג הזה- מי שתופסת את הזר, גורלה להתחתן אחרי חודש או חודשיים או לפחות יציעו לה נישואים- סתם אמונות תפלות אבל זה חמוד אז נזרום..
כל הבנות הסתדרו בגוש ופרי הסתובבה.
"מוכנות? " שאלה וגל של בנות צרחו כסימן להסכמה.
פרי התכוננה וזרקה את הזר לכיוון הבנות- טוב ברגע זה אני חושבת שכשאלוהים נתן לה את חושיה, הוא שכח לתת לה את חוש הכיוון- בדיוק כמוני…
הזר עף לכיוון של הבנים ישר ליידיו של הארי המופתע. הבנים שרקו והארי הסמיק..
"האזה רוצה לספר לנו משהו? " לואי התגרה בהארי והארי נחר בבוז, אני ידבר איתו על זה אחר כך…
"פרי!! !!" קפצתי עליה בחיבוק " סליחה סליחה- Mrs. Malik "אמרתי במבטא בריטי מוזר. "זאין" פניתי אליו בפרצוף רציני "תשמור על אחותי שמעת?!?!" אמרתי וחיבקתי אותו חזק.
"מזל טוב לכם זוג ציפורים מאוהב! " שמעתי את לואי מאחורה.
"לו! אתה אוהב את ההרגשה? אני רומזת לך משהו…" קרצתי לו והלכתי.
כולם עלו על הרחבת ריקודים וליאם עלה על הבמה.
"אחמ אחמ.. אני רוצה להזמין לבמה שתי להקות שרובכם אולי מכירים- ליטל מיקס וואן דירקשן" אמר ופרי וזאין התכוונו לעלות לבמה אך ליאם עצר אותם " אפאפאפ בלעדיכם.." ליאם אמר לזאין ופרי המופתעים.
"עבדנו כמה ימים ואנחנו רוצים להקדיש לכם שיר: isn't she lovely. טוב אנחנו מקדישים את זה יותר לפרי אבל גם לזאין.. " אמר וצחקנו. היו סולואים והפיזמון היה בייחד. שרנו בתיאום מושלם והארי נראה מרוצה- הרי הוא שר את השיר הזה באודישן שלו… השיר לא מי יודע מה מרגש אך לפרי היו דמעות בעיניים ולזאין היה חיוך ענקי של מפגר אבל זה היה חמוד…
רקדתי עם הבנות איזה שעה וחצי שעה עם ליאם ,הארי ולואי שדחפו אותי לרקוד איתם… המוזיקה השתנתה למוזיקה של סלואו וראיתי את לואי עושה אותנו והולך לאלי, וליאם עוזב אותנו והולך לאישה שמסתבר ששמה סופיה והיא וליאם יוצאים כבר לא מעט זמן. לא ראיתי את נייל בשום מקום. אני והארי נשארנו לבד וראיתי אותו מגרד בשיערו.
"אממ, את רוצה לרקוד איתי,סיס? " שאל מובך וחייכתי
"ברור האז" אמרתי ולקחתי את ידו.
רקדנו צמוד וידו החליקה קצת יותר מידי למטה
"הארי! " נהמתי עליו בקול חלש והוא חייך חיוך ממזרי והרים את היד.
"אני גאה בך אתה יודע? " אמרתי לו
"למה? "
"התבגרת, השלמת עם זה שאנחנו לא נהיה בייחד או לפחות אתה מנסה להשלים עם זה וזה כל כך חשוב לי הארי, אתה חשוב לי ואפילו שאני לא עם נייל עכשיו אני צריכה אותך- אתה תומך בי ואתה עוזר לי לא משנה מה – אתה גורם לי להרגיש יותר טוב עם עצמי וגורם לי לחייך בכל פעם שאתה נכנס לחדר, אתה מדהים, ובגלל זה אני כל כך גאה בך. "
הוא לא אמר מילה, רק שתק וחייך. לפתע המוזיקה הפכה להיות קופצנית ורועשת ודיי השתגעתי- בואו נגיד את זה ככה…
החתונה נגמרה וכל אחד עלה לחדר שלו. אני לא מאמינה שפרי שלי,אחותי היקרה התחתנה!! ! ובעלה הוא הדבר הכי טוב שהייתי יכולה לבקש בשבילה. אני כל כך גאה בה!.
נכנסתי לחדר ובדקתי את הטלפון שלי. הייתה תזכורת בעברית 'ערב פסח'. ערב פסח?! מה ערב פסח?! אני עכשיו צריכה לקרוא את ההגדה בעצמי ולעשות סדר בעצמי- כיף.. למזלי זה היום בערב – השעה שלוש בלילה כך שיש לי עוד קצת זמן…
לא מצאתי איזה פיגמה שאני רוצה אז לקחתי מהארי חולצה גדולה ובוקסר.
"אני טועה או שאלו הבגדים שלי? " הארי שאל כשנכנס לחדר
"לא אתה לא טועה…" אמרתי ונכנסתי למיטה.
"ולמה את חושבת שמותר לך ללבוש את הבגדים שלי?? " התגרה בי
"כי זה אתה… " אמרתי וחייכתי
"הפעם ניצחת" אמר בבוז ונכנס למיטה.
"אממ האז, אפשר לשאול אותך שאלה? "
"ברור" אמר
"אתה באמת אוהב את היהדות כמו שאומרים?" שאלתי
"אממ כן. לא סתם יש לי מגן דויד על השרשרת.. " אמר וחייכתי
"אז יש סיכוי, הכי קטנטן שאתה תעשה איתי סדר? " שאלתי
"סדר? "
"סדר פסח.. אני צריכה לחגוג לבד…" אמרתי
"ברור! " אמר
"תודה…" לחשתי ועצמתי את עיני
קמתי בבוקר כשהארי עדיין במיטה. הלכתי לשירותים ושטפתי את הפנים. הרמתי את ראשי למראה וכמעט נחנקתי מהמראה שלי. כל שיערי היה מפוזר, האיפור נמרח ונראתי כמו מפלצת. לקחתי מהר מגבון לניקוי איפור והורדתי את האיפור שהיה על עיניי. לקחתי את ההמסרק שעוזר לפרק קשרים- לא שזה באמת עובד אבל אני מעדיפה להאמין בזה..
סירקתי את שיערי הבלונדיני עד שסוף סוף הוא נראה נורמלי אך היה נראה לי שידי הימנית עומדת ליפול. לא הרגשתי אותה יותר מהמאמץ לפרום את הקשרים- כן היו לי עד כדי כך קשרים, לא נעים…
יצאתי עדיין עם החולצה והבוקסר מהשירותים ורשמתי פתק להארי :
'הלכתי לג'ייד וג'סי. אני שם אם אתה רוצה לדעת.. בוקר טוב:)'
ויצאתי מהחדר.
התקדמתי לחדר של ג'ייד וג'סי.
פתחתי את הדלת וראיתי את שתיהן על המיטה הגדולה ומיזרון על הריצפה- ריק. שיט.
שמעתי את מיי השירותים יורדים וקפאתי. נייל פה.
הוא יצא מהשירותים עם מברשת שיניים בפה ושיערו היה מבולגן. הוא קפא כשראה אותי.
"אממ, באתי לראות אם ג'סי וג'ייד ערות.." הפרתי את השתיקה המביכה.
"כפי שאת רואה, הן ישנות" חייך חיוך מובך וגירד בראשו – אני מתחילה לחשוב שכשבנים מגרדים בראשם הם מובכים..
"חח כן.. " חייכתי חיוך מובך..
"טוב-" אמרנו בייחד וצחקקנו..
"אני צריכה לחזור.. " אמרתי ובאתי לצאת מהחדר.
"חכי! " אמר כמעט בצעקה שגרמה לי לקפוץ "אני צריך לרדת למטה אז אני ילווה אותך" אמר והסמקתי.
פתחתי את הדלת וחיכיתי לו שיבוא.
התקדמתי לחדר שלי ושל הארי שדרך אגב, היה קרוב למעלית.
באתי לפתוח את הדלת אך נייל עצר אותי. הוא משך אותי אליו למצב שהיינו ממש צמודים. הוא ריסק את שפתיו על שלי ונעניתי לנשיקה. היא הפכה להיות סוערת יותר ויותר. כמה שהתגעגעתי לשפתיים האלו, למגע שלו, להיות קרובה אליו, אבל אני חייבת עוד זמן. אני חייבת.
התנתקתי מהנשיקה והסתכלתי לנייל בעיניים.
"אני חייבת עוד זמן נייל. אתה לא יכול לצפות ממני שאני יפול לזרועותיך ככה נכון? אני,אני פשוט צריכה עוד זמן.." אמרתי ונכנסתי במהירות לחדר, לא נותנת לו אפשרות להגיב…