חלום חיי פרק 26!!!!!!! כמו שהבטחתי….

פרק 26:
נקודת המבט של יובל:
אני ופרי ניתקנו את השיחה בחיוך רחב אך משהו בחיוך שלי היה קצת מזוייף ופחדתי שפרי תשים לב- היא תמיד שמה לב לדברים האלו. אני מתגעגעת אליו, אני ישקר אם אגיד שלא אבל הוא שבר לי את הלב לרסיסים ועל זה אני לא אוכל לסלוח לו… אני לא יודעת אם הוא באמת התחרט הרי הוא כמעט 'התאבד' בלילה שעזבתי, הוא היה נראה שבור אך זה בטוח יעבור לו, יש מליון ואחד בנות שרוצות אותו ובקלות הוא יוכל להחליף אותי, אפילו אם אני 'חשובה' לו עכשיו- מה שאני לא חושבת שנכון.
"הלו, אני מפריעה למחשבותיך?" פרי שאלה בחוסר הבנה והעירה אותי ממחשבותיי
"מה? אהה לא, זאת אומרת כן! זה פשוט לא היה נחמד" אמרתי לה
"אז על מה חשבת?" שאלה ורק הבטתי בה בלי להגיד כלום והיא קלטה אותי
"אההה, אני מבינה, רוצה נעביר נושא?" שאלה והנהנתי
"רוצה נכנס?" שאלתי אותה
"אם את רוצה, את רוצה?" שאלה אותי
"כן, בואי נלך" אמרתי ולקחנו את הדברים שלנו. הלכנו בלובי עד שפרי התלהבה מאיזה כלבה לבנה כזאת.
"OMG she is so fluffy I wanna die!! She is so fluffy!!! " פרי אמרה בהתלהבות כשהרימה את הכלבה
"כן, אני ילך רגע לבקש מגבות" אמרתי וקמתי מהרצפה. כשהסתובבתי נתקעתי במישהו והפלתי לו את התיק
"אוי אלוהים! אני כל כך מצטערת !! " אמרתי כשאני מרימה את הדברים שלו.
"זה בסדר" הוא אומר וקולו נשמע מוכר במידה מפחידה. לפתע נפערו עיניי כשהבנתי מי זה.
"יונתן?!?!!?!" קפצתי אחורה בבהלה
"יובל?!?!?!" עיניו נפערו בתדהמה
"מ..מה את עושה פה?" שאל מובך
"אני בחופשה, עם חברה" אמרתי קצת יותר קרה ממה שהתכוונתי
"אהה, אני עובד פה" אמר. יופי עכשיו אני יצטרך לראות אותו כל יום!
"אההה" אמרתי והייתה שתיקה מביכה .
"אממ, טוב אני ילך.."אמרתי אך קולה של פרי עצר אותי
"רגע רגע, את לא הולכת בלי שאת מכירה לי אותו!" אמרה בהתלהבות ולחשה לי באוזן "הוא הורס!!"
"יונתן תכיר, זאת פרי חברה שלי.."אמרתי "ופרי," אמרתי ונשמתי עמוק כדי להרגע "פרי, זה יונתן. האקס שלי" אמרתי וגילגלתי עיניים. חיוכה השתנה בין רגע מחיוך לפה פעור מתדהמה "המה שלך?!!??!" שאלה
"אוקי, אני חושבת שאנחנו נלך" אמרתי, לקחתי את הדברים והסתלקתי משם מושכת את פרי איתי.
"התכוונת לספר לי על זה אולי מתי שהו?!?!" שאלה בתדהמה
"לא! וגם לא רציתי לפגוש אותו! אני שונאת אותו! הוא בגד בי אחרי שהיינו שלוש שנים בייחד עם .." אמרתי אך לא הצלחתי לסיים את המשפט.
"עם?"
"הוא בגד בי, עם" נשמתי עמוק שוב
"עם?!?!?!" שאלה בדחיפות
"אלוהים פרי! הוא בגד בי עם המורה לספרות שלי!!!" אמרתי נגעלת
"מה?!?"אמרה מתפקעת מצחוק "המורה לספרות?!?! זה בכלל חוקי?!? הוא לא קטין?!?" שאלה צוחקת
"היא היתה בת עשרים, והוא היה בן 17" אמרתי
"ואוו, לתשובה כזאת באמת לא ציפיתי" אמרה מנסה להסדיר את הצחוק שלה
"אני שונאת לדבר על זה! עכשיו אני עולה למעלה, ביי פרי!" אמרתי ברוגז ונכנסתי למעלית
"רגע רגע, סליחה! אני מצטערת אני יפסיק לצחוק" אמרה כשנכנסה למעלית במהירות
"אבל שאלה אחת" אמרה וגילגלתי עיניים
"מה?" שאלתי בחוסר רצון
"הוא היה הראשון שלך?" שאלה מחטטת ועיניי נפערו מהמבוכה
"לא!" אמרתי "לא עשיתי את זה עדיין, זאת אומרת, אני עדיין בתולה" אמרתי מסמיקה ולחיי בוערות
"הו, טוב אז שוב, בואי נחליף נושא" אמרה
"כן, בואי באמת" אמרתי עדיין מסמיקה
נכנסתי במהירות לחדר ושתיתי איזה שלושה ליטרים של מים
"ואו מישהי צמאה" אמרה פרי
"כן…" אמרתי ושתיתי עוד כוס
"בסוף יהיה לך בצקת" מלמלה והרמתי גבה
יצאתי למרפסת חושבת כל מיליון ואחת דברים ומרגישה איך עיניי נעצמות.
אני קמה ביום למחרת על המיטה שלי עם הבגדים שהייתי איתם אתמול- איכס! לא התקלחתי אחרי הבריכה! נכנסתי במהירות לחדר אמבטיה מורידה את הבגדים ומכניסה הכל לשקית הכביסה. רגע לפני שאני נכנסת למקלחת אני מסתכלת על הגוף שלי. אלוהים כמה אני שונאת את הגוף שלי!
אני נכנסת למקלחת נותנת למים לשטוף מגופי את כל הצרות והליכלוך. אני יוצאת ושמה מגבת על הראש ומתלבשת. אני מצחצחת שיניים ויוצאת מהחדר. אני רואה את פרי יושבת ומדברת בטלפון- כנראה עם זאין. אני יוצאת אליה ואני רואה אותה עם דמעות בעיניים
"אוי אלוהים פרי! מה קרה!??!" אני שואלת לחוצה ברגע שהיא מסיימת את השיחה
"יש תאריך" היא אומרת לי ואני לא מבינה
"תאריך למה?!?" שאלתי לא מבינה
"תאריך לחתונה!! אני וזאין מתחתנים עוד שבוע!" אמרה וחיוך עלה על פניי
"אני כל כך מאושרת בשבילך!!!"אמרתי לה וחיבקתי אותה חזק
"אני רוצה שהלהקה תהיה השושינות שלי- זאת אומרת גם את, אם את מסכימה" אמרה בחיוך. באותו הרגע הייתי מאושרת
"כמובן!!!!"אמרתי וחיבקתי אותה
"זה אומר שאנחנו צריכות לטוס היום בחזרה ללונדון ולבחור שמלות ודברים ואז ישר לחתונה!" פרי אמרה בהתלהבות
"מה זאת אומרת לחזור היום ללונדון?!?" שאלתי באכזבה
"כן… "אמרה וחיבקה אותי
"זה בסדר מבחינתך?" שאלה
"רק אם נשב שוב במחלקה ראשונה" חייכתי אליה חיוך מאוכזב
"סגור!" אמרה והתחלנו לארוז
אחרי שעתיים היינו מוכנות לתזוזה בשער של המלון
"ביי ביי ישראל" אני ופרי אמרנו
"יובל חכי!" קול נשמע מאחוריי. הסתובבתי וזה היה יונתן
"מה יונתן?" שאלתי אותו בקול קר כקרח
"אני רוצה שנתחיל מחדש , אני אוהב אותך ואני רוצה שנחזור " אמר והחזיק את ידי אך העפתי אותו ממני
"יונתן אתה בגדת בי ועל זה אני לא אוכל לסלוח לך, אני לא יכולה להתחיל איתך דף חדש כי אני לא רוצה! אני לא אוהבת אותך ואני מצטערת על הישירות הזאת אבל אני חייבת ללכת" אמרתי ונכנסתי למונית
"סע בבקשה" אמרתי והנהג התחיל לנסוע משאיר את יונתן שם- הפעם הרגשתי דיי טוב אבל ההרגשה הזאת עברה במהירות כשהבנתי שאני הולכת לראות את נייל שוב..
הטיסה עברה במהירות ומחוץ לשדה תעופה חיכה לנו מכונית גדולה ושחורה. היו שם אלפי מעריצות שצעקו את השם של פרי ואת שמי. זאת ההרגשה הכי טובה בעולם! נתתי חתימות וחיבוקים למי שרק יכולתי עד שהמאבטחים הכניסו אותי למכונית
"מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!" ג'ייד, ג'סי ולי-אן צעקו כשאני ופרי נכנסנו לאוטו.
"תודה בנות! עכשיו אנחנו הולכות לבחור שמלת כלה!" פרי אמרה וכולנו צרחנו מהתרגשות.
הנסיעה הייתה לפחות חצי שעה עד שהגענו לחנות
"בנות קצת שיקרתי"פרי אמרה לפתע וכולנו הבטנו בה באי הבנה
"לי יש כבר שמלת כלה- אני לובשת את השמלה של אמא שלי- הבטחתי לה כשהייתי קטנה שכשאני יתחתן אני אלבש את שמלת הכלה שלה" אמרה פרי
"אווווו"כולנו אמרנו וצחקנו
"אז, באנו לבחור לכן שמלות!!!!" פרי צעקה .חמשתנו הסתכלנו אחת על השנייה וצרחנו בשמחה.
נכנסנו לחנות וישר הסתערנו על הקולבים
"שלום אפשר לעזור?" אישה בגיל העמידה דיי נמוכה, עם כרה שחור שאלה אותנו בחיוך.
"כן, אנחנו מחפשות שמלות לשושבינות" ג'סי אמרה
"אז איזה סוג אתן רוצות- חושפני, צנוע, באמצע?" שאלה
"אני חושבת שנלך על האמצע" ג'ייד אמרה
"בסדר" אמרה והלכה להביא לנו כמה שמלות.
אחרי שעתיים בערך מצאנו את השמלה המושלמת . היא הייתה לבנה עם קצת גוון של שמנת. היא הייתה מבד כל כך רך כמו שאני אוהבת. היא נפלה עד קצת לפני הברך אך היא לא נראתה נפולה בכלל- היא נראת כל כך יפה ושוקקת חיים. על המותניים ישנה חגורה זהובה יפהיפיה שישבה בול על כל אחת מאיתנו- נראנו כמו מלאכיות- בלי יוצא מן הכלל.
קנינו אותה ויצאנו החוצה לאור מכונית אחרת, שחורה אך שונה ממה שהייתה קודם.. נכנסנו למכונית והראש של הנהג הסתובב ובחיוך ונעצר עליי בתדהמה
"יובל?! מה את עושה פה?!?!" חיוך עלה על פניו
"אממ, הכל בשביל פרי, הארי, התגעגעת אליי יותר מידי?" שאלתי עם חיוך ענק
"לא- בכלל לא"אמר וחיבק אותי
"אבל אני כן!" ראשו של לואי צץ מאחורינו והבהיל אותנו
"יש פה עוד מישהו שאנחנו צריכות לדעת עליו?" לי-אן שאלה
"כן- אני" ליאם צץ לייד לואי
"וזהו?!?!" שאלתי
"כן" הארי אמר בחיוך רחב- הבן אדם התגעגע אליי- איזה מתוק- ממש אהבת אחים…
"יופי" אמרתי
"אווווווץ'!!!!" צעקה חדה גרמה לי ולכולם לקפוץ
"לאזעזל השיער שלי נתקע באיזה קפיץ!" קולו של זאין נשמע מאחורה
"ברור הארי, אין כאן אף אחד" אמרתי לו בפרצוף חמוץ וכולנו צחקו- אני חייבת להגיד- זה כיף לראות אותם שוב…..