חלום חיי פרק 23!!- הפרק מוקדש ל- half a heart

פרק 23:
פרק 23:
נקודת המבט של יובל:
ירדתי מהבמה בחיוך גדול ובגאווה. כל הבנות חיבקו אותי אך אז נעצרו כי ראינו את הבנים עומדים מופתעים ולא מוציאים מילה- נייל היה פשוט מזועזע, הוא לא הניד עפעף.
"הלו, מישהו שם?" שאלתי ונופפתי להם עם היד מול פרצופם.. הם נשארו המומים ולא אמרו מילה. "טוב אם אתם מתכוונים להישאר ככה כל הזמן אני הולכת למלון ברגל או שאני יסע עם פרי" אמרתי מעט רגוזה.
"מה?, אהה כן סליחה" לואי התעורר ממצב 'הצמח' שהיה מקודם.
"אתם גם מתכוונים להגיב או שאני הולכת?!?" שאלתי את הבנים
"אמממ, טוב…" הארי וזאין וליאם אמרו. נייל נשאר בפוזיציה שהיה מקודם ולא השתנה.
"ניילר! אתה מוכן להגיב?!?!" צעקתי וניערתי אותו, כלום לא עזר
"הוא מסטול, אין לך מה לעשות, הוא יתקע במצב הזה לפחות שעתיים" אמר הארי מופתע
"טוב אז אני הולכת לישון אצל החבר שלי" אמרתי
"מה?!?!" הארי ונייל קפצו "על איזה חבר את מדברת?!?!" נייל קפץ
"רואה הארי, כן הצלחתי להוציאו אותו מהמצב הזה" אמרתי ונתתי להארי אגרוף 'ידידותי'. בזמן שהארי התפתל מכאבים נייל לקח אותי לצד.
"למה לא סיפרת לי?" הוא נראה שבור
"לא יכולתי, זאת הייתה הפתעה ולא יכולתי לספר לאף אחד- אפילו פרי לא סיפרה לזאין" אמרתי לא מבינה למה הוא כזה שבור
"את יודעת מה השלכות של זה נכון?" שאל בחשש
"כן, אני יהיה יותר זמן בעבודה עם הבנות אבל אל תדאג נסתדר" אמרתי בחיוך אך הוא לא החזיר לי חיוך בחזרה
"את לא מבינה" אמר והסיב את מבטו. הוא שבור, עצוב ופסימי ואין לי מושג למה.

נקודת המבט של נייל:
הייתי שבור. היא לא יודעת. היא לא מבינה. היא פשוט לא מבינה שהיא גורמת לי סבל. היא לא מבינה שעכשיו יש לה להקה ולי יש להקה וזה אומר שכשאנחנו נצא לסיבוב הופעות היא לא תראה אותי ואני לא אותה, וכשהיא תצא לסיבוב הופעות אני לא יראה אותה והיא לא אותי. היא לא מבינה שהיא כל יום מעכשיו תהיה בעבודה ולא תראה אותי ואני מרוב געגועים לא אוכל לעבוד, וכך יהיה לי יותר עבודה. היא לא מבינה שזה הורס הכל.
"את לא מבינה" אמרתי לה שבור ועצוב
"אני מבינה! מה יש לא להבין? אתה החבר שלי אתה לא יכול לשמוח בשבילי?!" אמרה עם דמעות בעיניה.
"את מבינה שאנחנו לא הולכים יותר לראות אחד את השניה ?! את מבינה שכל היום נהיה בעבודה ונחזור מאוחר מותשים ולא יכולים לראות בעיניים?! את מבינה שכל מה שהיה פה הולך לההרס?! את מבינה שאני לא יוכל לסבול את המחשבה של לא לראות אותך?! את מבינה שאני לא יכול?! את מבינה את זה?!" אמרתי בקול מעט מורם עם דמעות בעיניי. זה קשה לי יותר ממה שהיא חושבת.
"א..א…א…אתהה נ.נ…נ..פרדד מממני?" גמגמה כשראשה מוטה כלפי מטה
"א..א..אני מצטער" אמרתי כשראשי מוטה כלפי מטה כדי שלא תראה את הדמעות הזולגות ללא הפסקה על לחיי, שלא תדע כמה זה קשה לי. אבל אני רוצה את הטוב בשביל שנינו.
אני פשוט שבור.
"יודע מה? אני לא צריכה את זה. אני לא צריכה שתרחם עליי ואני לא צריכה שתעזוב אותי כי אני עוזבת מרצוני…" אמרה בכעס ורצה משם.
לא ניגבתי את דמעותי ורצתי לכיוון השני, הרחק מכולם! רצתי , פשוט רצתי והדמעות לא מפסיקות לזלוג מעיניי.