חלום חיי פרק 17!!!!

נקודת המבט של הארי:
"אנחנו צריכים לדבר" אמרה יובל אחרי שנכנסה לחדרי.
נו באמת! אני לא צריך עוד משהו על הראש עכשיו!! אני מספיק מרגיש מגעיל ודוחה!!!!
"מה?" שאלתי בחוסר נימוס
"עובר עליך משהו, אני רואה את זה! אתה יודע שאתה יכול לספר לי הכל!" אמרה .. אני יודע אבל אני לא רוצה..
"לא קרה לי כלום- אני לא מבין על מה את מדברת…"
"הארולד סטיילס אתה מוכן להפסיק לדבר שטויות ולהגיד לי מה פא***ג עובר עליך?!?" צעקה עליי
"קודם כל תרגעי- את תעירי את כולם, דבר שני לא בא לי לדבר עכשיו וגם אם קרה לי משהו אני לא רוצה לדבר עליו, לא איתך ולא עם אף אחד, עכשיו תצאי לי מהחדר ולילה טוב" אמרתי וכיסיתי את ראשי בשמיכתי
לפתע הרגשתי כאב חד בצלעותיי וישר הורדתי את הסמיכה מראשי
"זה ממש כאב!! למה עשית את זה?!" הרמתי את קולי
" אתה לא מגרש אותי מהחדר שלך- אתה לא מדבר אליי ככה ובטח ובטח שלא מרים עלי את הקול!" אמרה ברוגז
"מה את אמא שלי?!" אמרתי לה
"לא אני לא – אבל זו לא הדרך להתנהג ככה לבן אדם שרוצה לעזור לך- זה ממש מגעי ואגואיסטי ועכשיו אני לא רוצה לדבר איתך אז לילה טוב גם לך" אמרה ויצאה מהחדר..
תפשתי את תלתליי ומשכתי אותם מתסכול..
עכשיו אני לגמרי לא יכול לישון! שתי בנות כועסות עליי- פגעתי בשתיהן בלי כוונה כי אני – אני פשוט בן אדם אגואיסט!!!
למה למה אני לא יכול להיות בן אדם נורמאלי ולא לפגוע באנשים?!? למה?!
ברגע קמתי מהמיטה והלכתי לכיוון החדר של יובל..
ראיתי את נייל ישן ואותה שומעת משהו באוזניות..
"מה את שומעת?" שאלתי כשאני מוריד לה את האוזניות
"מה אתה רוצה?" אמרה וסידרה לעצמה את האוזניות
"אני רוצה להתנצל- הייתי מגעיל ואגואיסט- אני מצטער וכן – כן קרה לי משהו" אמרתי
"קודם כל אני שמחה שאתה מתנצל ודבר שני בוא נצא מהחדר- אנחנו עלולים להעיר את נייל" אמרה וקמה אליי
הלכנו לספה המשותפת של כולנו..
"אז מה קרה האז?" שאלה
"א..א…אני פשוט בן אדם מגעיל!!!" אמרתי וסיפרתי לה הכל…
"לפחות אמרת לה שאתה מצטער מכל הלב- זה מה שהיית צריך לעשות ועכשיו לנסות להתעלם מזה.. יהיה בסדר" אמרה
"טוב אני מקווה"אמרתי לה
"עכשיו אני צריכה לישון כי אני יוצאת עם פרי בבוקר.." אמרה
"לאן?!" שאלתי
"לסטודיו היא והבנות עובדות על קליפ חדש ואני רוצה לעזור להן.." אמרה
"טוב… לילה טוב" אמרתי
"לילה טוב האז" אמרה ועלתה למעלה ובינתיים אני נשארתי על הספה נרדם מהמחשבות המייגעות…

נקודת המבט של יובל:
העון המעורר צלצל והסתכלתי על השעה :השעה 5:30 בבוקר- אנחנו צריכות להתארגן..
קמתי בשק כדי לא להעיר את נייל ונתתי לו נשיקה קטנה על הלחי.. התלבשתי בבגדים מתאימים והלכתי לחדר שינה של פרי וזאיין וראיתי אותם מתכרבלים אחד בשני.
"פרי.. צריך לקום אנחנו מאחרות" לחשתי לה
"טוב טוב- מה השעה?" שאלה בקול צרוד
"6:00" שיקרתי
"מה?!?!? אנחנו כבר צריכות להיות שם!! למה לא הערת אותי מוקדם יותר?!?!" אמרה שכבר הייתה על הרגליים מול הארון בוחרת בגדים במהירות
"פרי את לא צריכה למהר כל כך"אמרתי לה כשהיא התאפרה
"מה למה?" שאלה כהיא ממהרת לסיים להתאפר ומתחילה לסדר את השיער
"כי מהשעה רק רבע ל- יש עוד רבע שעה אבל יופי עכשיו אנחנו יכולות לצאת" אמרתי וחייכתי – אפשר היה לראות את העשן היוצא מאוזניה..
"אני שונאת אותך!!!!" אמרה(כמעט צעקה כדי לא להעיר את כולם
"לא את לא , עכשיו בואי ונצא" אמרתי לה, השארנו פתק ויצאנו
"רגע- ראית את ליאם ולואי?"שאלתי
"לא אני שנייה בודקת"אמרה והלכה לחדרם
"יובל!!! בואי את חייבת לראות את זה!!" פרי אמרה ובאתי מהר.. לא האמנתי למראה עיניי לואי וללייאאםםם (מדגישה את הליאם) ישנים כפיות!
"את חייבת לצלם את זה! "אמרתי לפרי
"כבר צילמתי" אמרה וחייכה
"כנראה שליאם התגבר על הפחד שלו" אמרתי
"אני לא כל כך בטוחה" אמרה פרי
"טוב עכשיו אנחנו בטוח מאחרות" אמרה מסתכלת על השעון – חמישה לשש..
"בואי!!!!!!!"צעקתי לה ויצאנו מהבית במהירות צוחקות ומייד העלתי את התמונה לטוויטר ותייגתי את ליאם
'ליאם, התגברת על הפחד שלך?!?!' ושלחתי את התמונה..