חטופה – פרק 15

התנתקנו מהחיבוק והוא חייך אלי, "אני מצטערת שוב על זה שהתפרצתי עליך ככה" אמרתי משפשפת את עורפי, "זה בסדר" הוא אמר מחייך "קורה לפעמים, גם אח שלך כזה, רק שהוא יותר אלים" הוא אמר משפשף את הלחי שלו "אני אטפל בו, אבל עכשיו אני אתן לך משחה כדי שהכאב יעבור. אני מכירה את ההרגשה, הוא נתן לך אחת מצלצלת." אמרתי ונכנסתי לחדר שלי והוא אחרי, הוצאתי מהמגירה את המשחה. הוצאתי קצת ממנה ושמתי על אצבעותיי. הוא התיישב על המיטה מסמן לי להתיישב גם, חייכתי אליו והתיישבתי לידו הוא הפנה לי את הלחי שלו והנחתי עליה את אצבעותיי. הלחי שלו הייתה חמה ומתוקה היא נצבעה בצבע אדמדם וכך גם שלי.

-נקודת מבט נייל-

אצבעותיה הרכות נגעו בלחי שלי, צמרמורת עברה בגבי. אני מאוהב בה, כן ואני לא מכחיש. אני מכיר אותה פחות מיום. היא התנתקה מהלחי שלי, והגוף שלי זעק לעוד. "אני יכול לראות את החתכים שלך?" שאלתי, היא השפילה את ראשה והרימה את השרוול שלה היו שם מלא חתכים חלקם טריים וחלקם ישנים. "למה?" שאלתי מלטף את ידה בעדינות מנסה לא להכאיב לה. "כי זה היה הדבר היחיד שגרם לי להרגיש טוב יותר" היא ענתה ודמעות התחילו לזלוג מעיניה "הכאבתי לך?" שאלתי מודאג היא הנידה את ראשה והתפרקה עלי חיבקתי אותה חזק לא עוזב נותן לה תחושה שאני כאן ולא אעזוב אותה לעולם "אני לא רוצה את החיים האלה יותר" היא מלמלה. "אני לא מסכים לך להגיד את זה. החיים עוד לפנייך את מושלמת ומדהימה, וכל מי שאומר אחרת הוא פשוט מקנא בך" אמרתי היא הנהנה, וחיבקתי אותה חזק יותר "תודה נייל" היא אמרה מחייכת "בשביל זה אני פה, את יכולה לפנות אלי בכל דבר" אמרתי והיא הנהנה. ישבנו ככה עוד כמה דקות, עד שהתעייפה ונרדמה עלי. הנחתי אותה על המיטה ויצאתי מהחדר.

-נקודת מבט ברק-

אני חייב לתפוס אותה, למה ברחתי משם כמו פחדן היא יכלה להיות אצלי עכשיו אוף. היא בטח במלון עם אח שלה, אני חייב להחזיר אותה לכאן. היא זוכרת הכל יהיה יותר קל עכשיו לאיים עליה. אני צריך את הלמדא שלה זה חומר חזק, ואני רוצה אותו. היא בגדה בי והיא תשלם על זה, היא תשלם על כל הכאב שהיא גרמה לי. למרות שהייתה לנו פרידה יפה, אבל אחרי חודשיים היא הפסיקה לדבר איתי ועברה לאדם הזה. גם כן גבר, הוא בטח כבר הספיק לפגוע בה. אולי היא תחזור להיות שלי.
"ג'ייק בוא הנה אני צריך אותך" צעקתי, "כן אדוני" הוא בא בריצה "איך היחסים שלך עם הבת שלך?" שאלתי מחייך "היא ברחה אתמול" הוא אמר והשפיל את ראשו "ואיך היחסים שלה עם נוי?" שאלתי "הן עדיין החברות הכי טובות. נוי היא תמימה, היא יכולה ליפול בפח שלי. אני אביא אותה אליך" הוא אמר חייכתי אליו "ככה אני אוהב אותך. לעבודה" אמרתי הוא הנהן ויצא החוצה. התיישבתי על הכיסא וחייכתי לעצמי "נוי את הולכת לחזור הביתה".

-נקודת מבט נוי-

התעוררתי בחדר וחייכתי לעצמי. הלכתי למקלחת שוטפת ממני את כל הלכלוך. יצאתי מהר שמה מגבת על גופי. הלכתי לארון מחפשת מה ללבוש, לבסוף, בחרתי חולצת בטן אדומה עם כתוביות 'love' מכנס סקיני ארוך בצבע לבן. ונעלי אדידס גבוהות שחורות. חזרתי למקלחת והסתרקתי השארתי את השיער פזור. לקחתי תיק עם האייפון, המפתח לחדר, וזהו. יצאתי החוצה מהחדר והלכתי לחדר של לואי, דפקתי בדלת והוא פתח לי בלי חולצה. יש לי אח עם הרבה קוביות "אז אני רואה שמישהי התעוררה" הוא אמר והרים אותי "לואי" צחקתי שהוא הוריד אותי מגבו ודגדג אותי, "מה זה כל הרעש שאתם עושים?" דני שאלה "דני" צרחתי וקפצתי עליה בחיבוק "נוי" היא צרחה בחזרה. זה סתם משהו שאנחנו עושות כל הזמן. מוזרות נכון?
הטלפון שלי רטט 'תיפגשי איתי בפארק אני צריך לדבר איתך על דני. זה חשוב' זאת הייתה ההודעה שקיבלתי מאבא של דני. 'אני באה' שלחתי לו מהר. "תקשיבו אני כבר מאחרת אני חייבת ללכת" אמרתי נשקתי ללואי בלחי ולדני והארי במקום נשיקה בלחי הרים אותי בחיבוק "ממתי את עובדת?" היא שאלה "משבוע שעבר" שיקרתי "אההה, למה לא אמרת לי?" היא שאלה "לא יודעת" אמרתי היא חייכה ויצאתי מהחדר. מהר מודה לאלוהים שהם לא תפסו אותי. ירדתי במעלית, מחכה שהיא תגיע למטה. אחרי זמן שנראה כמו נצח המעלית סוף, סוף עצרה בלובי. יצאתי ממנה הרגשתי יד תופסת בי, הסתובבתי וראיתי את…..