חטופה – פרק 14

"תספר מה?" שמעתי את נוי אומרת "את ידעת שדני הולכת לישון על ספסל או לא?" שאלתי עיניה הפכו לרכות "ברור שלא!!! הייתי עוצרת אותה אומרת משהו, דני מסתורית יש לי הרגשה שהיא מסתירה ממני משהו. משהו מסוכן" היא אמרה חושבת. מה מסוכן? במה למען השם דני הסתבכה?? ולמה שוב אכפת לי? אני מאוהב בדני!

-נקודת מבט לואי-

אסור שנוי תגלה, אסור פשוט אסור. אני צריך לעשות הכל כדי שהיא לא תגלה שהולך לקרות לה עוד משהו היא כבר חוותה את זה אני לא רוצה שהיא תחווה את זה שוב. זה לא מגיע לה "גייס" נוי אמרה מנערת אותנו מהחלום בו היינו, "על מה למען השם חלמתם. רגע אני יודעת הארי אתה מאוהב בדני נכון?" היא שאלה מחויכת ומאושרת זה היה המראה החמוד ביותר בעולם (כמובן אחרי אלינור שלי, שכל חיוך שלה זה שמש לעולם). נייל נכנס לחדר עייף, "יש פה אוכל שכולכם כל כך רועשים?" הוא שאל משפשף את עיניו וכשראה את נוי עיניו נפערו, היא הייתה רק עם פיג'מה נופלת. התקרבתי אליו והעפתי לו סטירה "בשביל מה זה היה טוב?" הוא שאל מחזיק את הלחי שלו שבערה, נוי הסתכלה עלי במבט לא מבין "אחד. תפסיק לבהות באחותי, שתיים. זה היה סתם בשביל הכיף הרבה זמן לא עשיתי את זה" אמרתי מחייך, נוי פשוט חייכה והנידה את ראשה "בוא נייל אני מכירה את זה שמביאים לך סטירות אני אעזור לך בוא" היא אמרה ואז פערה עיניים קולטת מה אמרה "מה זאת אומרת את מכירה את זה?" שאלתי מודאג, "אמממם המורה שלי הייתה מרביצה לי" היא אמרה והשפילה את ראשה "אבל פיטרו אותה" היא אמרה מהר, "את בטוחה?" שאלתי היא הנהנה חיבקתי אותה והיא נאנחה מכאבים "מה קרה?" נייל שאל "סתם נפלתי אתמול על היד זה כואב טיפה" היא שיקרה, היא אחותי אמנם אני לא מכיר אותה כל כך הרבה זמן אבל אני מזהה שהיא משקרת. לקחתי את היד שלה והרמתי את הפיג'מה שהייתה שם "את חותכת?" שאלתי מגמגם היא הנהנה בבושה "בוא נייל אני אעזור לך" היא אמרה ולקחה את נייל החוצה, משאירה אותי המום.

-נקודת מבט דני-

התעוררתי בחדר מוזר לא זיהיתי אותו. פחדתי לא ידעתי איפה אני, אולי אבא שלי מצא אותי? אולי הוא הולך להרוג אותי על מה שעשיתי?. דמעות התחילו לזלוג על פני, הדלת נפתחה ומישהו מתולתל עם עיניים ירוקות מדהימות נכנס לחדר והתיישב לידי "הכל בסדר?" הוא שאל, לא נרתעתי ממנו. הייתה לי איזה משיכה אליו "מי אתה?" שאלתי "הארי, הארי סטיילס" הוא אמר צחקקתי טיפה על המקוריות (הוא העתיק את זה מג'יימס בונד מי שלא ידעה –הערת הכותבת-) הוא חייך אלי חיוך גדול. "אני יודעת שזה מוזר לשאול אבל איך הגעתי לכאן?" שאלתי מסמיקה, רגע מה מסמיקה בחיים שלך לא הסמקת. "אמממם מצאתי אותך ישנה על ספסל וזיהיתי אותך בתור החברה של נוי דני, ואז לקחתי אותך לפה שלא תמותי" הוא אמר מחייך. הוא הציל אותי, חייכתי אליו חיוך וחיבקתי אותו הוא הופתע בהתחלה אבל זרם. זה היה רק חיבוק אבל הרגשתי כל כך הרבה רגשות. אני לא מאמינה זה לא קורה לי, אני…. אני…. אני מאוהבת.

-נקודת מבט נוי-

הלכתי עם נייל, הוא הסתכל עליי מוזר "מה?" התפרצתי עליו ואז השפלתי את ראשי והלכתי אחורה "סליחה אני לא התכוונתי אל תפגע בי" אמרתי הולכת אחורה מפוחדת "אני לא אפגע בך, אני אעזור לך" הוא אמר והתקרב הוא ליטף את פני וחיבק אותי, הרגשתי משהו בחיבוק הזה, היו לי פרפרים חזקים בבטן….. אני לא יכולה להתאהב שוב…. זה אסור! אני אפגע שוב!