חטופה – פרק 1

אוקיי אז זה הסיפור הראשון שלי תיהיו עדינות אוהבת ליסה

-נקודת מבט נוי-

התעוררתי היום בבוקר יום אחרון לפני סיום הלימודים ואז אני מסיימת התלבשתי התארגנתי עשיתי מחליק התאפרתי קצת (טוב אז ככה אני בת 17 יש לי עיניים חומות, שיער חום גלי ארוך, העור שלי בהיר, יש לי מבטא בריטי למרות שאני גרה בישראל בחיים לא הבנתי למה) ויצאתי לתיכון לבשתי מכנס ג'ינס שחור ארוך וחולצה כחולה כהה (מכריחים אותנו לבוא עם הסמל של התיכון באסה ). הלכתי לתיכון הוא מרחק של חמש דקות הליכה מהבית אבל אני לא יודעת הרגשתי כאילו מישהו עוקב אחרי, ראיתי ילד יושב על ספסל שמסתכל עליי מוזר, הגעתי לשער וראיתי את החבר הכי טוב שלי אדם, "אדם!!" צעקתי אליו וקפצתי אליו בחיבוק ענקי, אחרי זה הוא הוציא זר פרחים ושאל "נוי האם תסכימי להיות חברה שלי?" הוא שאל והרגשתי שהלב שלי יוצא מהמקום, כי אני באמת אוהבת אותו הוא לצידי בכל המקרים גם שהייתי עצובה וגם שהייתי שמחה, הוא תמיד ידע איך להעלות חיוך על הפנים שלי אמרתי לו "ברור" וחיבקתי אותו. בערך אחרי ההפסקה התחילה להיות לי בחילה, היו לי סחרחורות חזקות ממש אדם בא אליי ושאל אותי עם הכל בסדר (כזה חמוד!!) עניתי לו שאני לא מרגישה טוב והוא לקח אותי לאחות, הגענו לאחות וחייכתי אליה תמיד אהבתי את אחות בית ספר היא תמיד הייתה נחמדה אלי והתחשבה בי, "מה קרה נוי למה באת היום?" היא שאלה אותי עם חיוך גדול על הפנים "יש לי סחרחורות חזקות" אמרתי מחזיקה את הראש בגלל שעוד סחרחרת תקפה אותי האחות בדקה אותי ואמרה "יש לך דלקת כלשהי זה לא מדבק אבל עדיף שתשאירי בבית". אדם ליווה אותי עד לדירה שלי והוא חזר לתיכון ואני הייתי צריכה להישאר בבית. (דרך אגב אדם נראה ככה שיער חום מפוזר קצת, עיניים חומות עם עור טיפה שזוף), הדלקתי טלוויזיה אחרי כמה פרקים לא ראיתי כלום ראיתי רק שחור והתעלפתי.

-נקודת מבט אדם-

חזרתי מהתיכון אני אלך לנוי לראות איך היא מרגישה, דפקתי על הדלת כמה פעמים ונוי לא פתחה. אני יודע איפה נוי מחביאה את המפתחות הרמתי את השטיח לקחתי את המפתח ונכנסתי אל הבית נוי הייתה על הרצפה היא נראה לי התעלפה, הלכתי אליה ובדקתי לה דופק היה לה דופק נשמתי היא בחיים "נוי!, נוי!" אמרתי וניסיתי להזיז אותה אבל היא לא התעוררה היא הייתה כל כך יפה גם שהיא מעולפת, הרמתי אותה והנחתי אותה על הספה אחרי שתי דקות היא התעוררה וחיבקה אותי "מה קרה לי?"