חזרה על העבר או ההפך?! פרק5

סליחה ממש סליחה על העיכוב אני פשוט בתיאטרון והיפ הופ ופיתוח קול חחחחחח זה חופר וזה תופס לי את רוב הזמן הפנוי אני ישתדל יותר מבטיחה!!!!!!
מקווה שהבנתן אותי….
ועכשיו לפרק…………

פרק 5:
״מה אמרת?״ אבי שאל בעצבנות ״שאני עובר לגור אם רועי!״ תוך שניות ספורות אבי הוציא את החגורה שלו החגורה המפחידה שמופיע לי בחלומות הוא כיוון את החגורה לכיווני ובא להצליף בי רועי ישר קפץ והגן עליי והוא חטף את כל ההצלפות.
בלי שאבי שם לב רועי העביר לי חגורה באתי על אבא מתגבר אל כל הפחדים שלי רק בשביל רועיקי שלי, והצלפתי באבי הבהמתי בלי כל טיפת רחמים כל השנאה יצא אליו כל הסבל שלי הסיוטים שלי הכל… הוא בא להצליף בי אבל בשנייה האחרונה רועי קפץ עליו לקח לו את החגורה והצליף בו גם.
אבא שלי בשנייה הראשונה שהיה הוא ברח. ואז רועי היתמוטת ״רועי,רועי אתה שומע אותי???״ צעקתי אבל הוא כבר חסר הכרה ישר היתקשרתי לטקנה היא גרה יחד עם כולם קרוב לפה…
טקנה ענתה לי אחרי שנייה ״קרה משהו?״ היא שאלה בלחץ רועי הוא כמו אח שלה אני מבין אותה ״כן, אני יספר לכם שתבואו למקום שלי ושל רועי תביאו מים אוכל וערכת החייאה מהר״ אמרתי בלחץ הכי מהר שיכולתי כי ידעתי שאקנה תבין היא מדברת ממש מהר שהיא רוצה ״טוב ביי״ היא אמרה בלחץ היא באה לנתק ״שנייה!״ צעקתי לה ״מה?״ היא שאלה לחוצה ״אתן יודעים איפה זה נכון?!״ שאלתי בתקווה שכן ״כן ביי״ היא אמרה בלחץ וניתקה חיבקתי אותו ובכיתי. רק לא הוא אני כל כך אוהב אותו הוא הדבר הכי חשוב שיש לי אני מתחנן רק לא הוא!!! לבינתיים עברו 2 דקות והם הגיעו מתנשפים וזיעה קרה על גופם…
״יאלה לעבודה חבר׳ה!!!!״ רון צעק בלחץ והעביר את ידו השרירית בשיערו בעצבנות והתחיל במלאכה, "טלי, תפתחי את הערכה ותוציאי דבר ראשון את הכבל של החשמל ותעבירי אותו לטודי!״ צעק וגם טלי התחילה במלאכה ״טליה,את תכיני לי את הזרמים ותביאי לי אותם! (הריבועים המחשמלים להחייאה) ״טודי, את תקחי את הכבל ותחברי אותו שאני יגיד לך!״ המשיך לצעוק ובכול גרונו מרוב לחץ ״רותם רום אתם תישארו ליידי וישר איך שהוא מתעורר תרימו אותו למיטה שלו ישר!״ והמשיך לצעוק ״טקנה, תלכי להכין לו אוכל״ והמשיך ״טוניה, תסדרי לו את המיטה.״ וצעק שוב… נגמרו הצעקות שלו והתחילו המעשים אחרי דקה של צעקות הכול התחיל להיות מתוקתק!
טודי חיברה לחשמל ופתאום רון הנתן לרועי מכת חשמל אני עצמתי את עייני והיתכסתי מתחת לשמיכה לא רציתי לראות את אהובי שוכב ככה חסר עונים ונותנים לו מכות חשמל רון נתן בו עוד אחת ועוד אחת אחרי 3 מכות חשמל ופתאום שמעתי את הקול של רועי מוציא אנחת כאב רום ורותם הניחו את רועי על ומיטה שלו, שלי, שלנו שמחתי מאוד שהבנתי שזה אנחנו ולא אני והוא אבל החיוכי ירד כאשר שמעתי אותו אומר מילים אלה ״מי אתה?״ והצביע אליי הדמעות אלו בעייני כולם היסתכלו עליי במבט מרחם מזויף שלא עזר לי ״את-ה לא..זוכר אותי??״ כל שנייה נקטע דיבורי בגלל הבכי ״נראה לך?!״ הוא אמר וחייך לי ״מה נראה לי?״ אמרתי שדמעות מציפות את עייני ״שאני לא יזכור אותך!!!״ אמר וצחק וצחקתי איתו ואז כולם צחקו אחרי 10 דקות של צחוק רציתי לשאול אם…