חזרה לעבר או ההפך? פרק 6

פרק 6:
רציתי לשאול אם אני יכול לבוא איתם לעבר אבל לא יגעתי מה תהיה התגובה שלהם…
אולי עדיף שלא, אבל משהו בתכי צועק לי תשאל מין תחושת בטן כזאת שקורעת אותך אז שהחלטתי לשאול אותם על החיים ועל המוות.
"תגידו…" באתי לשאול ונעצרתי "מה?" טוניה שאלה עם קולה המתקתק בזמן שיחקה בשיערה מלפפת אתאחד מתלתליה הארוכים והתכולים על האצבע העדינה שלה עצמתי עיניים ושפכתי את שאלתי "אני יכול לנסוע איתכם לעבר?" הוצאתי אנחה כבדה ואז שמתי לב כולם היסתכלו עלי ואז אחד על השני אני מרוב הלחץ נשמתי נשימות עמוקות וניסיתי להירגע הכל בשביל רועי "נראה לי שאני אומר בשם כולם…" התחיל רון לומר ונעצר "נו…" שאלתי אותו לחוץ וקוצץ ציפורניים "למה נראה לך שלא הייתה בא איתנו אחי?!" רון שאל שאלה רטורית וצחק על הלחץ שלי לקחתי נשימה עמוקה ושמחתי, אני עומד לבלות אם אהוב ליבי יותר זמן.
***********************************
טוב הבן זוג שלי באה איתי לעבר אנחנו גרים ביחד הוא אמר לי שהוא אוהב אותי אז למה אני לא מרגיש את הפרפרים בבטני? למה דפיקות ליבי לא גורמות לי להתקפל ולהיאנח אנחה כבדה? למה זה לא מרגיש לי נכון? אוף הראש שלי אומר אתה אוהב אותו הוא חתיך ומושך כולם רוצים אותו והוא רק שלך, אבל הלב אומר אתה לא אוהב אותו הוא לא גורם לך להרגיש את פעימות ליבך החזקות שאמורות והפרפרים לא מפרפרים בתוך הבטן שלך הוא לא שווה אותך!
זה קשה לי אני אוהב אותו ולא אוהב אותו מה עושים אני לא רוצה לפגוע בו אבל חברים שלי צודקים *אני לא אוהב אותו*…
—————————————-
מצטערת שזה קצר ומצטערת שאני לא מעלה באופן קבוע!
אני מאוד מצטערת השנה הזאת אני ממש בדאון היסטרי בחיים לא הייתי ככה!
טוב אני לא אחפור על בטוח יש לכן בעיות משלכן ואתן לא רוצות את הבעיות שלי!
בקיצור מקווה שאהבתן את הפרק עוד מעט יתחיל האקשן אם יש למישהי רעיונות אני ישמח אם תשלח לי בדואר! :-)