חדר 718 פרק 8

היי,
אני אשפט עם אני אספר לכם שאני רצה-בכל-הבית-וצורחת-בגלל-מספר-הצפיות?! בכל מקרה אני אגיד כמו תמיד כמה אני אוהבת אתכם אחפור קצת על מה שקרה לי השבוע(היה לי טיול שנתי ונגעתי בטעת באיזה צמח שכנראה שאני אלרגית אליו או משהו כי כל היד שלי התכסתה בפריחה ושרפה לי וקצת דיממה ושאמרתי את זה לחובש הוא אמר שזה כלום כי הוא בטח היה עצבני עליי כי לפני כן לא יכולתי לנשום בגלל שהיה לי התקף אסטמה וזה דרש ממנו לסובב את הראש מהטלפון שלו ואשכרה להסתכל עליי חמש שניות!) אוקיי עכשיו בואו נתחיל:

נ.מ ג'ורדן:
הגענו לבית שלי ומרוב לחץ החנתי את האוטו באמצע הכביש, פתחתי את דלת המכונית וכמעט נפלתי ממנה התחלתי לרוץ לשער שלי כמו מטורפת ופתחתי אותו, הכל היה שקט…בהתחשב בנסיבות אחרות הייתי נרגעת אבל מכיוון שידעתי שקרול מעורבת בעניין התחלתי להיכנס לפאניקה פתחתי את הדלת ( ובלי ששמתי לב טרקתי אותה להארי בפרצוף…אוקיי …אולי קצת שמתי לב) עליתי במדרגות מהר וכמעט החלקתי על הראש (מה שכבר התחיל להיות מנהג…) נכנסתי לשירותים ורציתי למות כשראיתי עוד מברשת שיניים, רצתי לחדר הארונות וגיליתי שיש לי ארון חדש מלא בבגדים שכמו שהבנתם לא היו כל כך מיועדים לי אלא ל"שותף לדירה" המדהים שלי…נפלתי אחורה על הספה הלשנה שלי בכעס והארי נכנס לחדר "איך נכנסת?" שאלתי קצת המומה כי הרי סגרתי עליו את הדלת, הארי שבטח לא כל כך אהב את קבלת הפנים שלי אמר "דרך החלון" בחיוך ממזרי לא הבנתי למה עד שקלטתי שהנעליים שלו מלאות בבוץ וכל הרצפה הלבנה שלי מוכתמת בסימני הנעליים שלו "אתה לא עשית את זה עכשיו" אמרתי בכעס "דווקא כן" הוא ענה והחל לחטט בארון שלו, רציתי לענות אבל קיבלתי הודעה מקרול "היי מותק, איפה אתם? אני מקווה שאת מרוצה מסידור הבית החדש וגם עם לא, לא אכפת לי כבר דיברתי עם המפיקים ואי אפשר לשנות" ולאחר שנייה היא הוסיפה "אה! וגם אנחנו הולכים היום לאורחת ערב מפוארת עם המפיקים והלהקות זאת תהיה ההזדמנות שלך להיפרד מהבנות לשישה החודשים הקרובים" היא כל כך עצבנה אותי שפשוט כתבתי לה " כן אני מאוד מרוצה מסידור הבית החדש, השותף שלי הוא אידיוט גמור, הבית שלי מלא בבוץ בגללו ואני בטוחה שהוא שבר לי עכשיו את האגרטל מיפן! כמה מקסים זה! אז תפסיקי להיות כל ילדותית ומעצבנת ופשוט תיקחי את הקופיף הזה לאיפה שהוא שייך! ות-פ-ס-י-ק-י ל-ק-ר-ו-א לי מותק!!!" אבל במקום זה כתבתי לה…" אוקיי באיזה שעה זה?" "בשעה שבע, תלבשי משהו מפואר ותהמרי כי יש לך רק שעה" היא ענתה ושנייה אחר כך הוסיפה "נכון שהארי חתיך??? ידעתי שתאהבי אותו!" על ההערה הזאת בחרתי להתעלם וירדתי למטה להודיע להארי על הארוחה.