חדר 718 פרק 7

אוקיי אני אתחיל ואגיד שאני אוהבת אותכם מספר הצפיות כל הזמן עולה וממש מרגש אותי שכל כך הרבה אנשים אוהבים את האומנות שלי
נ.מ ג'ורדן
ישבנו שם בוהים בחלל. היינו המומים לגמרי עד שהטלפון שלי צלצל "הלו" עניתי "נו איך היה?" שמעתי את קרול בקול הנלהב שלה הסתכלתי על הארי ווידאתי שהוא שומע "זוועה" עניתי "טוב זה מאוד חבל כי בדיוק סיימנו להעביר את הדברים שלו לכאן" אמרה במעט חוצפה "איפה זה לכאן?" עניתי לחוצה מהתשובה הברורה "בבית שלך" ענתה קרול במתיקות, הייתי כל כך עצבנית שניתקתי לה בפרצוף זינקתי מהמקום שלי "בוא" אמרתי להארי בתקיפות שהיה מאוד משועשע מהעצבנות שלי "רק אל תאכלי אותי" אמר בשעשוע, אני בטוחה שהוא ידע שזה ירגיז אותי…התחלתי להדוף דלתות ולרוץ למעלית אני לא יודעת איך אבל הארי השיג אותי אפילו שמדי פעם הגברתי מהירות הגענו לג'יפ השחור שלי והארי כנראה ממש רצה לעצבן אותי כי הוא זינק למושב הנהג "אני נוהגת" אמרתי "לא נראה לי " הוא ענה בחיוך מעצבן "ולי דווקא כן נראה" אמרתי ושמתי ידיים על ההגה הארי צחק והפליק לי על היד ואחרי חמש שניות מצאנו את עצמנו "מתקוטטים" (כמו שפרחות הולכות מכות עם הידיים כזה…הערת הכותבת) "אתה לא יודע אבל את הדרך לבית שלי" אמרתי בהתחכמות "אז תסבירי לי" אמר בקול מתחכם "לא רוצה" אמרתי בקול עצבני והארי הוציא לי לשון לרגע נזכרתי שקרול הייתה בבית שלה וכמו שאני מכירה את קרול בטוח קרה משהו…אז פשוט דחפתי את הארי למושב השני וישר ישבתי במושב הנהג חגרתי חגורה והסתכלתי על הארי העצבני ובגלל שמטבעי אני בן אדם ילדותי הוצאתי לו לשון והתחלתי לנהוג, הפעלתי את הרדיו ושמעתי אותו ממלמל לעצמו בקול כמה אני מטורפת.