חבר שלי ערפד ואני לא יודעת מזה 2-פרק 3-מוקדש לYAELIS,דני,אילנית סולומון,SBW

היי בנות!
יש לי כמה דברים להגיד לכן לפני שאני מתחילה את הפרק.קודם כל,אני מצטערת שהייתן צריכות לחכות טיפה יותר משבועיים עד שהעלתי את הפרק!-אני ממש מצטערת!!!
אני מצטערת שאני לא כל כך מעלה פרקים בימים אלו.בזמן הקרוב-עד סוף החופש וגם בתחילת שנה הבאה (באופן כללי בזמן הקרוב!)עומדת להיות לי תקופה עמוסה ואני אעלה פחות פרקים.אני אשתדל להעלות כמה שיותר אבל אני לא אעלה הרבה.אני רוצה להגיד לכם שגם אם אני לא אעלה חודש כי אני לא אוכל-לא פרשתי!!! אני לא מתכוונת לפרוש אז אני מצטערת מראש! בכל מצב לא פרשתי! במידה ואני אפרוש אני אעלה הודעה שאני פורשת אם לא העלתי הודעה שאני פורשת סימן שיש לי יותר מדי עומס ואני לא יכולה להעלות בכלל כי אין לי זמן ושאני אמשיך להעלות בשלב מאוחר יותר!!!
מצטערת על החפירה~~מקווה שתהנו מהפרק

שמתי קטע לא הכי קצר בעולם אבל אני ממליצה לכן לקרוא אותו שוב כדי לרענן את הזיכרון וכדי שתבינו על מה אני מדברת(או יותר נכון כותבת)-בכל זאת,עברו כבר יותר משבועיים!
סוף הפרק הקודם(פרק 2)
נמ דז
התוקף,מי שהוא לא יהיה,בתקווה שזה שיין;נעץ את שיניו בצווארי,כנראה בעורק הראשי.הרגשתי מעין מציצה,שאיבה,וואקום.נאנקתי כשהכאב החד תקף אותי,משתנקת מהכאב.היינו חייבים לתת לו לשתות ממני כמה שיותר,כי אנחנו לא יודעים כמה דם צריך כדי להשפיע עליו ו'לנקות' אותו מהכמיהה להרוג אותי.
אחרי זמן שהרגיש כמו נצח הרגשתי כאילו העצמות שלי נמסות,כאילו אני נשרפת,כאילו החיים נשאבים ממני,הרגשתי כאילו אני עוד שניה מתעלפת.
ואז פתאום,אחרי שהוא כנראה רוקן כמעט את כל דמי,הוא שלף את ניביו מצווארי והרחיק אות עצמו ממני.הסתכלתי עליו, הוא ליקק את שפתיו מהנוזל האדום שהיה מרוח עליהן-מהדם שלי.הוא היה יפה כמו הארי,נראה כמו מלאך למרות מה שעשה לי הרגע.עיניו זהות לאלה של הארי אבל תויי פניו נוקשים יותר,זוויתיים יותר ולא רכים כמו אלו של הארי שלי.(אני לא זוכרת אם רשמתי לו תיאור מבחינה חיצונית-בדקתי ואני כמעט בטוחה שלא רשמתי-אז אני ארשום עכשיו-אם רשמתי כבר אז אני מצטערת-זרמו…).הילה של שער זהוב הקיפה את פניו.ראיתי את שרירי בטנו וזרועותיו מתחת לחולצת הטריקו הלבנה,השקופה למחצה,שהוא לבש.ראיתי את הארי מזווית עיני וסימנתי לו עם תנועה מזערית של ראשי שלא יתערבו עדיין-אני לא מוכנה לקחת את הסיכון שהוא לא שתה ממני מספיק ולעבור את כל העינוי והסבל הזה שוב.הרגשתי כאילו עוד שנייה ברכי פקות,קורסות מתחתי.נאחזתי בכתפיו של שיין כדי לייצב את עצמי.יכולתי לראות את שרירי כתפיו וזרועותיו מתהדקים ונמתחים והוא הידק את אחיזתו בי,מייצב אותי כנגדו.עצמתי את עיני בחוזקה כשסחרחורת עזה תקפה אותי ובחילה הציפה את ביטני.לקחתי נשימה עמוקה,מנסה למלא את ראותי באוויר הלילה הקר.
"את בסדר?"
הוא שאל וחשבתי כבר שהתוכנית שלנו פעלה.
אבל אז,בלי לחכות לתגובתי,הוא אמר
"אם כן,אז את לא תהיי בסדר לעוד הרבה זמן."
הארי,שכנראה שמע את דבריו של שיין עם השמיע הערפדית שלו,התקדם לעברנו.
שיין כבר נעץ את ניביו בידו,גורם לדמו לזלוג בזרזיפים,ולחץ אתת אמת ידו המדממת כנגד שפתי.לחצתי את שפתי זו אל זו בחוזקה,ממאנת לתת לדמו למלא את פי,אבל זה לא עזר.כמה טיפות דם הצליחו לחדור ומילאו את פי בטעם נחושתי ומתכתי.
הארי כבר עמד לידנו,מעיף את שיין ממני על הקיר.לור ואשטון הצטרפו גם הם להתקפה על שיין.לילך נעמדה לצידי,דואגת לשלומי.
"אמא…"
לחשתי
"זה לא עבד-מה נעשה?"
שאלתי בדאגה
"אל תדאגי עכשיו-הכל יהיה בסדר.עדיף לך לא לדבר."
"ואמא?"
חצי שאלתי חצי אמרתי
"מה מתוקה?"
"שתיתי מהדם שלו…"
לחשתי.
היא הרימה אותי על ידה,מתחילה לרוץ.

לפני שאני מתחילה את הפרק חשוב לי להזכיר לכן משהו מפרק אחד של עונה 2-נמ דז:
דיברתי עם לואי אחרי הרבה מאוד זמן שלא דיברתי איתו והוא סיפר לי על החברה החדשה שלו,ניקול.משהו בה לא נראה לי,לא מריח לי טוב,אני לא יודעת למה.
לואי דיבר עליה והתלהב אז לא אמרתי לו כלום כדי לא לבאס אותו סתם,לפני שאני יודעת שזה באמת אמיתי ולא סתם חשדות.

נמ לילך
ניקול,כך מסתבר שקוראים לנערה בת ה-17 שעומדת בפתח ביתי באחת בלילה,הושיטה את ידיה אל צווארה של דז וסובבה אותו-שוברת את מפרקתה.היא עשתה זאת כל כך מהר שאפילו לא הספקתי להגיב,כבר היה מאוחר מדי.היא חטפה אותה מידיי,מושכת אותה אליה,מסובבת אותי ודוחפת אותי בעוצמה שמעיפה אותי לקיר הבית.מסתבר שהנערה הזאת לא הכי אנושית.התאוששתי במהירות,התרוממתי והתקדמתי לעבר השער-מביטה לאורך כל הרחוב אך ניקול לא נראתה באופק.התלבטתי לאיזה צד עלי לרוץ אבל אחרי שבריר שנייה בחרתי לרוץ במעלה הרחוב.פתחתי בריצה מהירה,לא עוצרת לרגע.הגעתי לקצה הרחוב,ל-T,היא לא נראתה גם פה מה שגרם לי להתלבט לאיזה צד עלי לפנות עכשיו.פניתי שמאלה,ממשיכה לרוץ בכל כוחי.
רצתי ורצתי ורצתי אבל ניקול לא נראתה בשום מקום,בשום פינה.הפכתי כל אבן,כל סלע כדי למצוא את בתי האהובה אבל לא היו שום סימנים למקום הימצאותן.
מסתבר שכל זה היה תכסיס,כנראה ניקול משתפת פעולה עם שיין וכל זה היה כדי להסיח את דעתינו.
בסופו של דבר התייאשתי והבנתי שמה שאני עושה לא יעזור,שאני סתם מבזבזת זמן.הפסקתי את החיפושים והחלטתי שאני צריכה לעשות משהו יעיל יותר-אני צריכה לאתר את הבת שלי
תגיבו ותדרגו!!!