פרק 1- ההתחלה של כל דבר

נקודת מבה של קייט:
יש לי תכנית, תכנית להפריד את אחת מלהקות הבנים הכי גרועות שהומצאו אי פעם וכל זה יתחיל היום. וואן דיירקשן ביחד כבר 5 שנים, 5 שנים יותר מדי! בכל מקום שאני הולכת אני רואה וואן דיירקשן או שומעת וואן דיירקשן, אין לי מושג מה הבנות האלה רואות בנושא או החברים הישנים שלי. הודות לוואן דיירקשן אני מפסידה את החברים הכי טובים שלי וזה חלק מהסיבה שאני רוצה את הנקמה שלי.

"אימא." אני אומרת ממהרת לתוך המטבח איפה שהיא אוכלת את ארוחת הבוקר שלה.

"כן מתוקה." היא משיבה מחכה לשאלה שלי.

"אני יכולה ללכת להופעה של וואן דיירקשן?" אני שואלת והיא מהנהנת.

"אני חשבתי שאת שונאת אותם.." היא אומרת, זמן לשים את המשחק הגדול שלי בפעולה. אני מסתכלת למטה לרצפה ובחזרה לאימא שלי.

"ילדה לא יכולה לשנות את המחשבות שלה?!" אני שואלת בדרך של בדיחה. היא צוחקת כמוני. "תפסתי את זיהום וואן דיירקשן." אני מספרת לה והיא צוחקת שוב.

"בסדר, למה את לא מתקשרת לסופי ונאיה לראות אם הן רוצות להצטרף?" היא שואלת, מצוין! היא אפילו לא זוכרת שרבתי איתן.

"אמא, אנחנו רבנו, זוכרת?".

"או, נכון" אני מנידה בראשי ורצה בחזרה למעלה. אני קופצת במקלחת ומחליפה בגדים לבגדים נחמדים, שמה קצת איפור ובושם מעל. אני צריכה ואני חוזרת שאני צריכה שנייל ייפול מימני.

אני מגיעה לבניין של ההופעה ומצטרפת לתור יחד עם חבורה של בנות שטופות מוח, עד סוף השנה הבנים האהובים שלהן לא יהיו ה-דבר ויתווספו לרשימה של 'היו מוצלחים, אבל התהילה קיבלה יותר מדי'. אני מתכננת את זה כבר שנה וזה סוף סוף מתחיל. אני חסרת מזל כי הבנות לפניי התחילו לדבר איתי על, נחשו מה? זה יכול להיות רק על וואן דיירקשן. למזלי עשיתי מחקר עליהם והפכתי את כל האלבומים שלהם, הDVD, הבושם שיצא בשנת 2013 ועוד המון שטויות שנתנו לבנים האלה עוד כסף ממה שכבר היה להם. מספיק שהבנים היו באופק מתנהגים כאילו שהם נהנו לפגוש את הדברים האלה

מספיק הבנים היו באופק מתנהגים כאילו שהם נהנו לפגוש השירה את הדברים האלה עבור האוהדים האהובים שלהם כאשר אני בטוח שהם פשוט נמאס לך ואת רוצים לחזור למיטה. אני רק מקווה naill ייפול לי אחר שאר התכנית לא יעבוד והלהקה הנוראה הזה תמשיך לעשות מוסיקה נוראה ושטיפת מוח בנות חפה מפשע. הדבר הרע הוא להקה אחרת פשוט לבוא ולהחליף אותם, אז התכנית שלי נכנסת לפעולה שוב. בקרוב יגיע זמני לפגוש את הבנים, האבטחה נתנה לי לעבור דרך החבלים ואני המשכתי להחזיק את התקליטור שלי שאני הבאתי במיוחד להיום, אני אמכור אותו באי ביי בשלב מאוחר יותר כדי להחזיר את הכסף שלי בחזרה. אני הולכת לשולחן המכוסה בבד לבן ואני שמה לב שכל העיניים עליי, אני מחייכת ומניחה את התקליטור בחזית של ליאם מאז שהוא היה בשולחן, הוא התחיל לשיר אותם והוריד אותם.

"היי, מה השם שלך?" נייל בירך והוסיף בשאלה, תפסתי אותך!