זכרונות רחוקים פרק 22+23 1D
פרק 22:
הסתובבתי וראיתי את כל הבנים
" הארי! נייל! לואיי! ליאם! זאין! באתם להציל אותי" צרחתי וחיבקתי אותם חיבוק נעים . הסתכלתי בעיניו של הארי והתנשקנו נשיקה לוהטת. הפעם שמחתי מהנשיקה וחייכתי. שהתנתקנו הוא חייך ויצאנו החוצה. אנדרו הסתכל עלי בכעס
" אני בטוח שנהנת . בייב" אמר אנדרו וחייך חיוך מפחיד
" תסתום את הפה שלך אידיוט!" צעק הארי והחטיף לו כמה מכות הגונות. התקרבתי אליו שידיו אזוקות ובעטתי לו בעיטות בפרצוף ובבטן ובמקום הרגיש. הוא התקפל ונכנס לתוך הניידת. עם מבט דווקא רגוע ושליו בעיניים.
" וואו , וואו, וואו. גברת , מה זה אומר נהנת? מה הוא.." אמר ליאם אך קטעתי אותו.
" כן.. " אמרתי מנסה לא להיזכר בזה. בטראומה שנגרמה לי
" תשכחי מהאידיוט הזה!" הפתיע אותי נייל וצעק.
חייכתי . " טוב אני לא יודעת מה איתכם אבל אני רוצה כבר להגיע הבייתה." אמרתי וחיבקתי את כולם, את החברים הכי טובים שלי :)
שהגענו הביתה הבנות התנפלו עלי וחיבקו אותי חיבוקים ענקיים.
" אוויר.. לנשום" אמרתי ונהייתי אדומה שמיקה חיבקה אותי כ"כ חזק
" היום אנחנו עושות !! מסיבת פיג'מות !! " הן צרחו וחיבקו אותי עוד פעם.
שהגיע הערב לבשתי את פיג'מה לבנה עם ציור ענקי של פנדה עליה ונעלי בית עם פנדה, אספתי את שיערי לקוקו נמוך ורופף ועליתי אל החדר.
פרק 23:
שהגיע הערב התיישבתי על המיטה וכיסיתי את השמיכה עד הראש. התחלתי לבכות ולהוציא את הכל הסבל בשמיכה המסכנה. שמעתי צעדים מכיוון המסדרון וניסיתי בכוח להחניק את הדמעות.
" קומי! " צעקה שני והזיזה אותי לצד.
" נו כבר יאללה קומי" צרחה היילי והקימה אותי. כמה כוח יש לילדה הזו…
" אוקיי אז תספרי איך היה שם! הכול! לשפוך! מהר!" התרגשה מיקה.
" ה-הוא .." ניסיתי להסביר אך נראה לי שהבנות הבינו מה רציתי לומר.
" וזה היה הראשון שלך? " שאלה ליאן ושלחה בי מבט עצוב.
" כן" אמרתי בשקט.
" טוב בואו לא נדבר על דברים עצובים. דני, את יודעת שאני חייבת ללכת לקנות איתך בגדים " אמרה שני וכל הבנות הנהנו בהסכמה
" אני רוצה ללכת לישון." אמרתי ועליתי על המיטה
" טוב.. אז לא נפריע לך…" אמרה היילי
" לילה טוב " אמרה מיקה והפריחה לי נשיקה באויר.
הן הלכו. הסתובבתי מצד לצד במיטה ללא הצלחה שאני מנסה להירדם . פתאום הרגשתי משהו דוקר אותי ונרדמתי.
התעוררתי בתוך כלוב קטן , שבתוכו אני קשורה עם אזיקים לידיים ולרגליים. פתאום אנדרו נכנס.
" מה חשבת שאני באמת אכנע כל כך מהר? חח הכול היה מתוכנן. אלה היו שוטרים מזויפים ולא באמת לקחו אותי לכלא. ובקשר לחבריך הם חושבים שעזבת אותם בגלל הפתק שהשארתי על השולחן " אמר וחייך
" אתה פשוט רשע! " אמרתי וניסיתי שלא להתמוטט. הרגשתי ממש חלשה ועייפה.
הוא ניגש אלי , פתח את הכלוב והרים אותי עליו כמו שמרימים כלה. ניסיתי להיאבק אבל הוא הדף את כל מכותי.
" עזוב אותי! דיי כבר !! לא נמאס לך ככה לענות בן אדם?! אין לך לב?!" התחלתי לצרוח עליו ולבכות תוך כדי.
נכנסנו לחדר גדול בצבע לבן ,זהב ,הוא הניח אותי על המיטה והתחיל ללטף לי את השיער
" אני אוהב אותך" אמר ונישק אותי נשיקה צרפתית ניסיתי להתנגד אבל הוא כבר כולו היה עלי ולא הצלחתי.
פתאום הדלת נפתחה וראיתי שם את אלי אחותו של הדביל הזה. הוא הפסיק לנשק אותי והצמיד אותי לקיר כדי שלא אברח.
" את באמת היית כזו פאתטית שחשבת שזה באמת קרה. שאח שלי רואה משהו שהוא רוצה, הוא לא מוותר עד שישיג אותו. "
" תודה יפה שלי מה את רוצה?" אמר קצת מעוצבן
" אוליבר קורא לך" אמרה ויצאה.
" טוב אני בא. תני לי רק לקשור אותה." הוא דיבר אלי כאילו אני כלב. הרגשתי ממש מטושטשת
וכמה דקות אחרי שיצא התעלפתי.
הארי~!~
איזה חיוך מדהים יש לה. אני חולה עלייך מהממת שלי.
הלכתי לחדר שלה אך היא לא הייתה שם ועל השולחן שלה היה מונח פתק ורוד.
" כולם היקרים,
אני מרגישה שאתם כל הזמן מסתבכים בגללי אז עזבתי. עליתי לטיסה לאנשהו ושם אגור עד שאחליט אחרת
באהבה דניאל"
" לואייייי!!! בוא לפה מיד!" צרחתי. הוא הגיע תוך כמה דקות מתנשף
" מה קרה?!"
" תקרא את זה" אמרתי ,הוא קרא
" אוי ואבוי אני לא מאמין שהיא עשתה את זה!"
תגובות (1)
תמשייכייייייייי!!