זאת הדרך – סיפור חדש על וואן דיירקשן פרק 1

"נו את כבר מוכנה לטיסה ?" אבא שאל אותי , הייתי כל כך נרגשת , סוף סוף לטוס ללונדון , סוף סוף לבצע את מה שכל כך רציתי ותיכננתי כבר שנים , לפני שהלכתי לישון , תמיד חלמתי על זה , תמיד רציתי לעשות את זה , ועכשיו ?! עכשיו זאת היזדמנות שלי !
אני ואבא טסנו לשדה התעופה , אמא איתי ועינב נשארו בבית , אבא הבטיח לי שזה יהיה פיצוי על זה שרק אני לא חגגתי בת מצווה , אבא תמיד אהב אותי יותר מאמא , הוא תמיד הגן עליי , תמיד דאג לשלומי , כן אפשר לומר שהייתי הבת המועדפת עליו , ושני האחים שלי היו המועדפים על אמא , אני סבלתי הרבה , מקללות , מהאשמות , מריבים ומצעקות , ועד שעושים משו שהוא בישבילי ולא בשביל אחד מן האחים שלי זה הישג עצום .
סוף סוף אני הולכת לקבל את מה שרציתי , ולתכנן את מה שאני יעשה .
"בואי " אבא החזיק לי את היד לפני שנכנסנו לשדה התעופה
"תזכירי לי שוב איך קוראים להם ." אבא שאל מבולבל
"וואן דיירקשן בפעם המיליון " אמרתי לו , לפעמים אני לא מבינה , אני יושבת וחופרת להם מלא עלייהם , שעות שעות בארוחות הערב אני מסבירה והם אפילו לא מודעים מי זה בעלי …. הארי סטיילס ! פשוט בושה ! .
אני ואבא ניגשנו לעשות את הבדיקות האופייניות והנורמאליות שבדרך כלל עושים .
לאחר רבע שעה של בדיקות של המזוודות והליכה הגענו לדיו טי פרי .
כבר טסתי כמה פעמים , לכריתים , לצרפת הולנד ובלגיה ואיטליה , והפעם,הפעם ללונדון !
היסתובבנו כרגיל בכל פעם בן החניות , ולאחר מכן היתיישבנו , אבא הזמין קפה , ואני חיכיתי לרגע הזה שהוא יתן לי ללכת לבד ןלהרגיש עצמאית .
אמא שלי אף פעם לא הייתה נותנת לי להיסתובב בחופשיות , אפילו לא בישראל , בעיר שלי , תמיד אבא שלי היה נותן לי את המרחב שהיה מגיע לי , זה מה שאהבתי בו , הוא לא אחד שלחוץ מאוד.
היסתובבתי בן כל הדוכנים והחניות , הריח של המאפים מילא את אפי , השוקולד שהיה בכל מקום , פשוט כל כך סיקרן אותי לדעת איך בלונדון , שמה וואן דיירקשן נמצאים .
"הטיסה ללונדון מספר 2739 נא לגשת לבדיקות אחרונות ." האישה צרחה במקרופון , ישר חזרתי לאיפה שאבא שלי ישב , מחכה שהוא יגמור את הקפה שלו ונעלה על המטוס .
"נו אבא בוא כבר אנחנו נאחר !! " צרחתי עליו , הפעם אני הייתי זאת שמחליפה את אמא שלי , הלחוצה פה .
"אל תדאגי אנחנו לא נאחר " הוא אמר שותה עוד שלוק ועוד שלוק אחרון לפני שאנחנו הולכים אל עבר השרוול של המטוס .
היסתכלתי פעם אחרונה על הדיו טי פרי , פעם אחרונה שאני יהיה פה …
הגענו למטוס , אני הייתיישבתי על יד החלון ואבא אחריי לידי , ועוד איש שישב ליד אבי .
לפתע האורות נכבו , ידעתי שזה מסמל על זה שכל הנוסעים כבר במטוס .
הדיילות הסבירו כרגיל איך לובשים את המסכה ועוד כל מני בלעבלעבלע , אני לא תמיד הייתי מקשיבה לזה , זה היה סתם חופר .
אחריי כמה דקות המטוס הכל לנוע על המסלול , הבטתי בעיניו של אבא , הוא גם היה נרגש , הוא תמיד אמר לי שהוא כל כך רוצה לחזור ללונדון , אחריי מספר פעמים שהיו היה בה ….
האורות נכבו והמזגן היה מכוון על קור , האנשים כבר שקעו בשנתם אני לקחתי את האוזניות שהיו מונחות על צד הכיסא שלי , מתחילה לדפדף בן כל השירים
"סליחה ישלכם פה שירים של וואן דיירקשן ?" שאלתי באנגלית את הדיילת
"כן הינה " היא אמרה ולחצה בעצמה על מספר השיר
"תודה " אמרתי והיא הלכה לנוסע אחר שהיה זקוק גם לעזרתה .
כל הדיילות פה נורא יפות , אני בטוחה שגם באנגליה יש נערות יפות מאוד , אז למה דווקא אני ?! , למה את חושבת שזה באמת יצליח לך ?! אולי לא שווה לעשות את מה שכל כך חיכיתי לעשות , אחריי כל כך הרבה חלומות , אחריי כל כך הרבה תיכנונים ?.

אוקיי בנות סיפור ח ד ש כן אני יודעת שאני צריכה לסיים עוד סיפורים ונראלי שאני יסייים בשביל שאוכל להשקיע בסיפור הזה 3>
אז אני יודעת שהוא משעמם בהתחלה אבל הוא ממש אבל ממש לא !!
וזה מבוסס כעיקרון על חלום שחלמתי , ואני מתכננת לעשות את זה שאני יטוס ללונדון בעזרת השם חעחע
טוב אז למי שכבר סיפרתי את החלום בקיק אנא אל תרשמו אותו פה **** על מנת שיהיה מתח
מעחעחעח אני רעה
♥♥
אוהבת אתכןןןןן
חג פורים שמחחחחחחחחחחחחחחחח
ספרו לי למה אתן מתחפשות ♥♥