וואנשוט D: חח

"הלו!” הארי פתח את הדלת עם חיוך מרוח על פניו
"הי" אמרתי בקרירות. בכל זאת הבנאדם בגד בי. יותר מפעם אחת. והמשכתי לתת לו לשחק בלב שלי
"אמ.. אמרת שאת רוצה לדבר לגבי דארסי..?” הוא שאל מהוסס
"כן. אנחנו צריכים להחליט איפה היא תהיה כי-”
"את באמת רוצה לגמור את זה?” הוא שאל והתפשט על פניו מבט עצוב
"אמ.. האמת? אני לא ממש יודעת" השפלתי מבט
"את רוצה שאני ארד על הברכיים שלי ואתחנן שתסלחי לי? שאני אתנצל מילון וחמש פעמים? כי אני אעשה את זה. אני אעשה כל מה שתגידי לי. את חשובה לי. את ודארסי.” הוא אמר והתקרב אלי
"אני כן התגעגעתי אליך.. אבל אתה כל הזמן שובר לי את הלב.. אני כבר לא יודעת מה לעשות" מלמלתי והתחמקתי לחדר של דארסי בתירוץ היא בוכה.
הוצאתי אותה מהמיטה ושיחקתי עם האצבעות הקטנות שלה
הרחתי את אותו הריח המוכר והרמתי מבט עד שקלטתי אותו. הוא עמד בפתח החדר שלה בוהה בשתינו.
דארסי הבחינה בו וכמעט נפלה לי מהידיים כשניסתה לזחול לאבא שלה
אחרי כמה זמן שלא שיחררתי אותה היא התחילה לבכות. וואו. אז היא.. כן התגעגעה אליו?
החלטתי לוותר לה והנחתי אותה על הריצפה והיא זחלה אליו מהר
הוא הרים אותה והיא צחקה. הסתכלתי על שניהם וחשבתי איזו משפחה מושלמת יכולה- יכלה, להיות לנו
כשחשבתי על הדברים האלו, דמעות עמדו בעיני. למה אהבה זה לא דבר קל?
לרוע מזלי, דמעה אחת כן איכשהוא הצליחה לרדת במורד לחיי והארי הבחין בה.
השפלתי מהר מבט ושיחקתי עם אצבעותיי. הפעם הרגשתי אותו קרוב אלי. הרגשתי את הנשימות שלו
על צווארי, ואת ידו מחזיקה את ידי.
"אני תמיד פה" הוא אמר לי בשקט ואני טמנתי את פניי בצווארו ובכיתי. אני לא יודעת למה. פשוט בכיתי…
הרגשתי מאחור את ידיו מחבקות את גבי חזק, כאילו הוא מפחד שאעזוב שוב…
הוא התקרב אלי ויותר ויותר עד שהוא התחיל לנשק אותי בצוואר ועלה למעלה לכיוון הלחי שלי וכשהוא הגיע לשפתיים שלי מלמלתי 'לא' חלוש והזזתי אותו קצת ממני
"פעם אהבת את זה" הוא ציין
"פעם היינו ביחד. הרבה דברים קרו "פעם"” ציינתי עובדה
"את יודעת, זה שלא דיברת איתי ורבנו, זה לא אומר שהפסקתי לאהוב אותך או לחשוב עליך.. הפכת את 3 החודשים האלו בלעדייך לבלתי נסבלים.. ואת לקחת לי גם את דארסי" הוא הטיח בי אשמות
"אז כל זה באשמתי?! אתה זה שבגדת בי!! זו לא אני שהחליטה לשכב עם כל אחד שאני רואה!!!”
"אז זה מה שאת חושבת עלי?” היה על פניו מבט פגוע
"כן. כי אתה הוכחת את מה שאני אומרת יותר מפעם אחת או פעמים.”
"מה הטענה שלך בכלל?!”
"שאתה דופק כל אחת שאתה רואה!!!” הוצאתי עליו את כל מה ששמרתי בפנים במשך 3 חודשים
"היחידה שאני 'דופק' זה אותך" הוא אמר בשקט
"NOT ANYMOR” (נשמע טוב יותר באנגלית) אמרתי
"אני מצטער אבל אני לא הולך להילחם אם אני רואה שאני גם ככה הולך להפסיד" הוא וויתר והביא לי את דארסי. בשנייה שהוא הביא לי אותה היא התחילה לצרוח ולבכות שהיא רוצה את אבא שלה בחזרה.
"קח אותה" מלמלתי והעברתי אותה לידיים שלו
"היא רוצה אותך" הוספתי לאחר שנייה
"Sorry about that” (שוב, נשמע יותר טוב באנגלית) הוא חייך חיוך מתנצל
"אממ.. אני מבינה.. אם גם אני לא הייתי רואה את אבא שלי במשך חצי שנה הייתי גם מגיבה ככה"
אמרתי מביטה בשניהם
"אמה" דארסי קרא והארי העביר אותה לידיים שלי
דארסי הניחה את ראשה על החזה שלי ואני ליטפתי אותה לאט לאט.
"אני מניח שאני אלך.. לפני שאלך.. אפשר נשיקה? קטנה?” הוא ביקש
"אני לא יכולה לקום אז בוא אתה אלי"
הוא התקרב והתיישב לידי. הוא הזיז קבוצת שערות מהפנים שלי ובדיוק שהוא היה מילימטר מהשפתיים שלי, “דחפתי" את דארסי לכיוון השפתיים שלו. יצא שדארסי קיבלה נשיקת לילה טוב על המצח הקטן והחמוד שלה, בזמן שאני ניצלתי.
הארי צחק והרים אותה. הוא חיבק אותה ונישק אותה שוב על המצח.
הוא יצא איתה מהחדר ואני בינתיים נשכבתי על המיטה, כעבור כמה דקות הוא חזר.
"היא נרדמה.” הוא בישר לי ולאחר שנייה הוסיף
"אז.. איפה היינו?” הוא צחק ולפני שהספקתי לקום הוא כבר רכן מעלי
"אני דחיתי אותך" חייכתי
"טוב.. זה לא ממש נחמד" הוא צחק והניח בעדינות את שפתיו על שלי
אחרי כמה דקות התנתקנו
"התגעעגעתי אליך. זה לא בסדר מה שאת עושה לי.” הוא אמר והביט בי
"אני אוהבת אותך גם" צחקקתי ומשכתי אותו אלי
"דארסי גדלה" הוא אמר פתאום לאחר כמה דקות של שתיקה
"כן..” הסכמתי איתו וניסיתי לחשוב על עוד משו לומר.
"ישלנו פערים גדו-לים להשלים..” הוא קרץ לי וסגר את הדלת של החדר שינה..