וואנשוט שירה & הארי

כל הילדים לומדים עכשיו, נחשו איפה אני עכשיו, ברחוב מפצחת גרעיניי חמניה ליד הקיוסק של ברוך היהודי יושבת וחושבת למה אני נדפקתי המשכתי לחשוב על דברים משעממים כשלפתע לימוזינה לבנה ענקית חנתה לידי וממנה יצא בחור עם שיער מתולתל חום עיניים מושלמות ושיער כבר אמרתי? הוא נכנס למכולת וכמובן שלא ראה אותי הוא יצא מהמוכלת עם 4 חבילות במבה ו2 חבילות קרמבו (כאן זה המקום היחיד שאפשר להשיג בו במבה וקרמבו כי זה מאכל ישראלי וקשה למצוא) ואז הוא ראה אותי הוא התיישב לידי ושתק, גם אני שתקתי, זו הייתה שתיקה מביכה "את רוצה לבוא להתארח בבית שלנו..כאילו רק לעכשיו" הבחור שקוראים לו הארי לפי מה שהספקתי להבין פילח את הדממה במבוכה "אוקיי" אמרתי ניסיתי להישמע כמה שיותר מגניבה אבל בפנים הייתי "יש!! אני הולכת להשתחרר מהמזבלה הזאת!"עילתי ללימוזינה הלבנה, בחור בלונדיני ישב במושב הנהג הארי איסף את כולם (חוץ מההוא עם השיער השחור שנרדם) והסביר להם משהו כולם הסכימו על משהו ולבסוף כולם התיישבו במושב העור והבלונדיני (שלמדתי שקוראים לו נייל) התחיל לנהוג. הנסיעה ארכה זמן רב ניסיתי להחזיק את עצמי אבל באיזשהו שלב ראשי נשמט על כתפו של הארי ונרדמתי. כשהתעוררתי הייתי במיטה גדולה ורכה, לבושה בבגדים נקיים ריח של תה עלה באפי הסתכלתי הצידה הייתה שם כוס גדולה מלאה בתה חם וריחני ופתק שבו היה כתוב "אנחנו למטה מקווים שנוח לך -הארי-" לפתע קרה לי הדבר הכי מוזר שקרה לי אי פעם: פתאום כל הערסיות שלי כל הצביעות נמסה ממני הרגליים שלי לא שלטו בעצמם ירדתי למטה רצתי אל הארי ונישקתי אותו נשיקה ארוכה וחמה….