וואנשוט שהבטחתי חח :)

הפעלתי את האייפון על השיר הזה: http://www.youtube.com/watch?v=NWdrO4BoCu8
נכנסתי למקלחת, וכיוונתי את הברז למים הכי רותחים שהייתי מסוגלת לסבול. יצאתי מהמקלחת ולבשתי גופייה ומכנס קצר סידרתי את השיער על הצד והלכתי לסטודיו ריקוד
נכנסתי לסטודיו הריק ושוב הפעלתי את השיר… התחלתי לרקוד כי זה משו שתמיד מרגיע אותי, אבל הפעם זה לא עזר.
יצאתי משם מהר והלכתי לגינה הזו שלי.
מלמלתי את מילות השיר שלא הפסיק להתנגן לי ואז שמעתי את קולו הרך של הארי שר והוא פתאום צץ מאחורי שיח
קמתי מהנדנדה והתחלתי לרוץ מהר אבל הוא הספיק לתפוס אותי
ניסיתי להשתחרר מאחיזתו אבל הוא לא עזב הוא הצמיד אותי לקיר
״תני לי לדבר איתך..!״ הוא התחנן
לא עניתי הדמעות התגברו ניסיתי להפסיק אותן אבל לא הצלחתי… אופפפ הוא ניסה להחניק גם את שלו…
לא הצלחתי להשתחרר ולא עזר לי שומדבר ,ואז נתתי לו כזו ברכייה… הוא התקפל קצת שיחרר קצת את האחיזה אבל לא הרפה. ואז דמעה ברחה לו
בשלב הזה התחלתי לבכות בהיסטריה, ולא הצלחתי לדבר
״אני מצטער…״ הוא מלמל ונשך את שפתיו
לא הייתי מסוגלת להסתכל עליו והורדתי את ראשי
״אני באמת מצטער…״ הוא אמר שוב
״IMPOSSIBOL״ סופסוף הצלחתי להוציא מילה
הוא היה קצת מופתע וניצלתי את זה. העפתי את הידיים שלו ממני וצנחתי לרצפה
הצמדתי את רגליי לגופי והנחתי את ראשי על ברכיי
הוא התיישב לידי הרים את ראשי והביט לתוך עיני ואז חיבק אותי חזק.
״הארי…״ הצלחתי איכשהוא למלמל בשקט
״ששש…״ הוא הניח אצבע על שפתי
״אני לא רוצה״ בכיתי שוב
״מה את לא רוצה?״ הוא הופתע
״אני לא רוצה לחיות. נמאס לי. נמאס לי מהכל.״
״לא בבקשה אל תגידי את זה. אני מתחנן״ הוא ניסה להחזיק את הדמעות שלו
״לא רוצה. תן לי ללכת.״ ביקשתי ממנו וניסיתי לקום אבל הייתי חלשה מדי.
כנראה שהפרידה מהארי הכניסה אותי לדיכאון קשה… הרעבתי את עצמי והתחלתי לחתוך… מצחיק שרק עכשיו שמתי לב לזה…
״לא נסיכה שלי, אהבת חיי! בבקשה לא!״ הוא התחנן והחזיק את ידי
״הארי דיי״ ניסיתי לשמור על קולי יציב
״לא. אני…״ קולו נשבר והוא התחיל לבכות
״אני…״ הוא התחיל שוב ולקח אוויר
״אני.. אני לא מבין.״ הוא ניסה בפעם השלישית לדבר
״מה אתה לא מבין? זה נגמר! אני לא רוצה להמשיך בזה״ מלמלתי מנסה להתחמק ממבטו
״להמשיך במה? במערכת יחסים שלנו? אני נשבע לך שלא היה כלום ביני לבין-״
״לא הארי!! זה לא זה!!״ נאנחתי בייאוש והדמעות שלי התגברו אני צריכה לספר לו. אינלי ברירה.
״אז מזה? אני חייב לדעת מה עשיתי לא בסדר!! אני חייב לדעת במה טעיתי״ הארי הביט בי עם פרצוף מתחנן והלב שלי נשבר באותו ההרגע ששמעתי אותו אומר את זה
״הארי אני.. מצטערת. לא מגיעה לך מישהי כמוני״ הבכי שלי היה כלכך חזק שכמה אנשים שעברו באותה שעה בפארק הנטוש הזה נעצו בי מבטים מפוחדים. ידעתי שבטח נראיתי ממש מטומטמת אבל כאב לי. זה באמת לא הגיע לו. ועכשיו אני צריכה להתמודד עם התוצאות. אני אשמה בכל.
״הארי… אתה בטח תשנא אותי אחרי שתגלה את זה אבל.. אנחנו רבנו באותו היום, ריב גדול, ואני ממש כעסתי עליך, ו.. הלכתי למועדון כדי להשתחרר ו.. אני אפילו לא זוכרת מה קרה. אני רק יודעת ש.. שכבתי עם מישהו ו.. אני אפילו מודעת למה קרה. הוא הלך עוד לפני שהתעוררתי ו.. אני הייתי כלכך שיכורה ו..״ הבכי חנק אותי. לא יכולתי לנשום.
פשוט ככה. ואז קרה הדבר הכי… לא צפוי בעולם. במקום להתעצבן עלי או להטיח בי אשמות, או לקום וללכת, הארי..
חיבק אותי. הוא הצמיד אותי לחזה שלו ועזר לי לקום.
״בואי נלך מפה אוקי? נדבר על זה בבית״ הוא לחש לי באוזן והוביל אותי לרכב שלו
זה היה בדיוק בזמן. הפאפרצים גילו איפה הוא היה והתחילו להציק לנו.
הארי כיסה אותי במעיל שלו וניסה להסתיר אותי מעדשות המצלמה, בזמן שהוא הוביל אותי לאוטו שלו.
נכנסנו והוא נסע מהר לבית שלו, וכל הזמן הזה לא הפסקתי לבכות. ירדנו מהר מהאוטו שלו ונכנסנו לבית.
הוא זרק את המפתחות שלו על הדלפק
במטבח וסימן לי לעלות אחריו.
עלינו במדרגות לקומה השנייה ונכנסנו לחדר שלו. הארי נשכב על המיטה ואני התיישבתי לידו.
״אז שאני אבין; את הלכת למועדון, השתכרת, שכבתם, והוא נעלם בבוקר?״
״הארי… זה לא הכל… אני גיליתי שאני בהריון ממנו. אני אמרתי לך.. היינו כלכך שיכורים ו-״ שוב בכיתי
״זה נפלא!!״ הוא שמח והתיישב
״מה?? אתה לא כועס??״ העצב שלי התחלף בכעס. אנחנו היינו ביחד, אני הולכת ושוכבת עם מישהו אחר, אני בהריון ממישהו שאני אפילו לא מכירה והוא שמח מזה?!? איזה מין חבר הוא??
״טוב כן! בהתחשב בזה שאני האבא״ הוא חייך אלי והחזיק את ידי
״מה???״
״אני ניסיתי להסביר לך. אבל את התחמקת ולא נתת לי לדבר איתך. אני עקבתי אחריך באותו היום פחדתי שתעשי טעות, אני לא הייתי שיכור. אני דאגתי לך, ונעלמתי בבוקר כי היו לי הקלטות ופחדתי שאת עדיין כועסת עלי״ הוא הסביר לי לאט וליטף את ידי
״אז..״
״את בהריון והולך להיות לנו ילד״ הוא סיכם וחייך אלי חיוך ענק והתחלתי לבכות מחדש
״למה את בוכה עכשיו לאב?״ הוא נישק אותי אותי נשיקות קצרות בצוואר ומאחורי האוזן (שדרך אגב, זה המקום האהוב עליו :)
״כלום.. התרגשות״ ניגבתי את הדמעות וחיבקתי אותו
״את יודעת שאני אוהב אותך?״
״כן״ גיחכתי
״ואת יודעת שזה לא בסדר מה שאת עושה לי, ושאני משוגע עליך?״ הוא שאל שוב עובר לנשק את הלחי שלי
״עכשיו אני יודעת״ חייכתי ועצמתי עיניים
הוא דחף אותי בעדינות אחורה ונשכב מעלי, עובר מהלחי שלי ומתקרב לשפתיים שלי. השפתיים שלו הגיעו סופסוף שלי, ולשונו נכנסה לפיי D:
סעמק. בשנייה כל החושים שלי נדלקו והעיניים שלי נפקחו מהר.
הידיים שלי עלו למעלה עד שהם הגיעו לשיער שלו והם התחילו לגלגל כמה תלתלים על אצבעי.
עצמתי מחדש את העיניים, מתמסרת לנשיקה, התנתקתי ממנו לשנייה כדי לקחת נשימה עמוקה, והחזרתי את שפתיי אל שלו. הידיים שלו נכנסו אל מתחת לחולצה שלי, והוא החזיק אותי בעדינות. הוא הצמיד אותי אליו, ונשכב על הגב מושך אותי מעליו. הידיים שלו חיבקו את גבי חזק, והידיים שלי לא הפסיקו להסתבך בתלתלים שלו.
תוך פחות מ2 דקות מצאתי החולצה שלי על הרצפה, ו… אני לא ממש צריכה לספר מה קרה מאז נכון? ;)
~~~
התעוררתי במיטה, ליד הארי. חייכתי ועצמתי עיניים, משחזרת את אתמול.
קמתי מהמיטה והרמתי חולצה של הארי, שהייתה זרוקה על הרצפה, ולבשתי אותה.
נכנסתי לאמבטיה וצחצחתי שיניים, אספתי את השיער לקוקו רפוי, אבל פירקתי אותו אחרי שנייה כשהחלטתי שאני נכנסת להתקלח. הורדתי את החולצה של הארי מעלי ונכנסתי למקלחת.
יצאתי והתעטפתי במגבת ונכנסתי לחדר שינה של הארי. הוא היה כבר ער והתעסק עם האייפון שלו או שלי, זה לא ממש עיניין אותי. התעלמתי מהמבטים החודרים שלו בזמן שהוצאתי סט לבנים שלי שנשאר אצלו ממזמן, ועוד חולצה שלו. נכנסתי בחזרה לאמבטיה והתלבשתי מהר ונכנסתי בחזרה אל החדר.
"בוקר טוב גם לך" הוא חייך אלי וסימן לי לבוא לידו
"תלבש משהו. בבקשה ממך" ביקשתי ממנו לפני שנשכבתי לידו
"אוח, טוב" הוא קם ולבש אחד מהבוקסרים שלו שהיו מפוזרים בכל החדר
"אתה חייב לסדר פה" מלמלתי וקמתי אליו
"לא אל תקומי!!” הוא צעק ורץ לעברי
"מה? למה??” נבהלתי אבל המשכתי ללכת
"כי אני רוצה לשכב לידך!!” הוא הסביר לי והרים אותי על הכתף שלו
"אבל אני רעבה!” צחקתי
"נאכל עוד מעט" הוא חייך אלי והניח אותי בעדינות על המיטה
"למעשה, אני מבטיח לך שאני אקח אותך עוד מעט לארוחת בוקר, רק שנינו.” הוא חייך אלי ונישק אותי
"שלושתינו" הוא תיקן את עצמו
"שלושתינו?”
"כן. אני את והתינוק שלנו" החיוך שלו התרחב
"כן ברור. התינוק שלנו" צחקתי וחזרנו להתנשק