וואנשוט ראשון…ליומניסטית סטיילס המהממת Harry & Hadar ❤

׳היום בשלוש בדיוק בחנות H&M, ווספילד׳ נשלחה ההודעה שהצליחה להעיר אותי… אז כמו שהבנתם אני דוגמנית כבר שנתיים ונסעתי ללונדון בגלל הסוכנות למשך שנה. קוראים לי הדר ואני בת שמונה עשרה וחצי, הקריירה התחילה כשהייתי בת ארבע אבל אף פעם לא לקחתי את זה ברצינות. עד שהסוכן שלי ראה אותי והציע לאימי חוזה.אם תראו תמונות שלי, אני תמיד הייתי הולכת על העקבים של אימי שהיו גדולות עליי בכמה מידות טובות, כמעט כל יום אימי הייתה אומרת לי שאני עוד יפתיע ורק בזכותה אני איפה שאני היום. אני בעלת שיער שחור גולש ועיניים ירוקות. השפתיים שלי נפוחות ואדומות ממש כמו ורד שאפילו אודם אני לא צריכה .אני גבוה ורזה יחסית לגילי וצבע העור שלי ממוצע.
׳אין בעיה אני יגיע׳ שלחתי והוצאתי מהארון גופית פסים שחור לבן ושורט כחלכל.התלבשתי ועשיתי בייביליס שמשלים את המראה שלי, ירדתי למטה ועל המקרר אימי השאירה פתק ׳הדר אני ואביך הלכנו לחופשה בניו יורק,מקווה שתסתדרי שם בלונדון׳ היה כתוב בפתק ואני חייכתי ״עושים חיים אלה…״ מלמלתי וצחקתי.הסתכלתי על השעון המראה שהשעה עכשיו רק שתיים עשרה. יש לי שלוש שעות שזה המון והחלטתי לנסוע לטייל ברחבי לונדון כי יש לי רישיון.התיישבתי באוטו והתחלטי לנסוע. מזווית העין ראיתי את הביג בן ואת כל המלונות המפוארים שליד הים, כמובן שראיתי בדרך המון בנים שחייכו אליי וקרצו לי,וכמו תמיד אני הסמקתי וחייכתי בבישנות. בגלל שחשבתי על מקום שקט החלטתי ללכת לים,כן הים של לונדון ׳הים הרגוע והשלו…׳ התיישבתי על החולות והסתכלתי על הגלים הרגועים שזזים להם בנחת ובשלווה לכיוון החוף,שמתי על עיניי משקפי שמש ומזווית העין ראיתי שחבורה מתקרבת אליי,בלי לחשוב פעמיים שלפתי את האייפון והתחלתי להקליד דברים בגוגל כאילו אני מדברת עם חברה…הם עברו לידיי והתלחששו תוך כדי ״סוף סוף הם הלכו…״ מלמלתי ושמתי את האייפון בכיסי. נשכבתי על החולות ונרדמתי…
׳איפה את?! השעה כבר שלוש ורבע׳ נשלחה אליי הודעה ואחרי שקראתי אותה רצתי אל האוטו במהירות האור נוסעת לכיוון ווספילד (זה כמו שוק שיש בו חנויות ופאבים רק בגרסא ישראלית…וזה נמצא בלונדון) החנתי את האוטו ונכנסתי אל החנות,הכל כבר היה מוכן…המסך הלבן שהשתלוו על הקירות השחורים ,המצלמות הגדולות והתאורה. ״רוברטו מה צריך לעשות?״ שאלתי אותו ומבט רציני הופיע על פניו אבל תוך שניות השתנו לחיוך, ״היום את מצטלמת אבל לא לבד…״ הוא אמר וחייך ״מה זאת אומרת לא לבד?״ שאלתי והסתכלתי עליו במבט לא מבין ״תחייכי כי עוד מעט את תפלי מהרגליים…״ הוא אמר והלך לדבר עם הצלם. מה זאת אומרת ליפול מהרגליים? עד כדי כך?! טוב נחכה ונראה… החלפתי לבגד ים כי הייתי צריכה לדגמן לקיץ 2013-14 ומעל לבשתי חלוק לבן כי התביישתי,״אז את הדוגמנית…״ אמר משהו ונעמד לידיי הוא היה בעל שיער חום מתולתל ועיניים ירוקות ״כן…״ אמרתי בבישנות וחייכתי ״אמרו דוגמנית לא מלאך״ הוא אמר ועיניו נצצו,הסמקתי והשפלתי את מבטי ״טוב אז נפגש כבר…״ הוא אמר והלך לשבת בספות ליד ארבעה בנים ממש חתיכים, אחד יותר חתיך מהשני… הסתכלתי עליהם יותר נכון בהיתי עד שרוברטו שם את ידו על כתפיי ונעמד מאחורי ״את רואה אותם?כן אלה שאת בוהה בהם בלי סוף…״ הוא אמר וחייך ״מה איתם?״ שאלתי והסתכלתי על רוברטו ״את הולכת להצטלם איתם היום…״ הוא אמר בהתרגשות וחיבק אותי מאחורה ״לא נכון…אתה עובד עליי!״ אמרתי בכמעט צעקה והוא סימן לי להיות בשקט,הבנים הסתכלו עליי ואז המשיכו לדבר ״טוב יאלה תעלי על בגד ים הצלם הגיע״ רוברטו אמר והתיישב על הכיסאות מול המסך הלבן,הוא היה נראה כמו במאי…
בגלל שלבשתי כבר את בגד הים נעמדתי ליד המסך הלבן ושילבתי את ידיי ובהיתי על המתולתל שפגשתי מקודם,הוא ממש חמוד ויש לו יופי מיוחד… ״היי,זאת את ממקודם״ אמר אותו אחד וחייך ״חוצפן שכמוני…לא הצגתי את שמי,הארי״ אמר והושיט את ידו ״הדר…״ מלמלתי בחיוך ולחצתי את ידו ״קדימה אין זמן…״ אמר רוברטו וסימן לנו לעלות לבמה הקטנה שהיתה שם. הורדתי את החלוק והארי בהה בי והוריד את החולצה שלו (הם היו צריכים להצטלם לקולקציית 2013-14 של בגדי ים…) בתמונה הראשונה אני והארי היינו צריכים להצטלם תוך כדי שאנחנו קופצים בטרמפולינה ולתפוס את שתינו באוויר ״שלוש…ארבע ו…״ סימנתי להארי ושתינו קפצנו והתמונה הראשונה הלכה די טוב . בתמונה השניה הארי היה צריך לחבק אותי מאחורה ואני עם משקפי שמש מסתכלת עליו,והתמונה השניה יצאה מאוד יפה. אחרי עשרים דקות של צילומים רוברטו החליט לקחת הפסקה ״הפסקה!״ צעק רוברטו ואני שמתי את החלוק על גופי והלכתי אל השירותים כדי לתקן את האיפור ״היי את?״ צעק משהו שניה לפני שנכנסתי לשירותים ״מה?״ שאלתי והסתכלתי עליו, זה היה הארי. ״היה כיף…״ אמר והעביר את ידו בשיערו ״כן…״ מלמלתי והסתכלתי עליו ״טוב אז…״ הוא התחיל להגיד ״ביי בנתיים״ אמרתי ונכנסתי אל השירותים נעמדתי מול המראה והתאפרתי,״הדר?״ נכנס לפתע הארי בלי להודיע וישר סגר את עיניו ״זה בסדר אני לבושה…״ אמרתי בצחקוק והוא פתח את עיניו לאט וחייך ״את יודעת…״ הוא אמר והתיישב על האסלה מסתכל עליי ״מה?״ שאלתי תוך כדי שאני מורחת את הליפגלוס ״לא כל יום פוגשים אנשים כמוך…את בן אדם מיוחד״ הארי אמר וחייך ״באמת?״ שאלתי והסתכלתי בעיניו ״כן…את לא כמו כולם״ הוא אמר והמשיך לחייך ״הארי…״ מלמלתי והסמקתי,הוא תפס את פניי בין ידיו הגדולות ״בוא…צריך ללכת״ אמרתי מנסה להעביר נושא ויצאתי מהשירותים משאירה אותו המום.

~נקודת מבט הארי~
הסוכן החליט לתת לנו הפסקה,כל כך רציתי להמשיך…למרות שזאת פעם ראשונה שאני מצטלם לקולקציות עם משהי. הדר,הדוגמנית שהביאו הייתה ממש נחמדה והחיוך שלה ממש כבש אותי. שהיא חייכה בצילומים היא גרמה לבטני להתהפך ומבטי הפך למאושר, אם להגיד את האמת לא כל יום פוגשים משהי כמוה… היא הלכה לכיוון השירותים ואני הלכתי אחריה. קראתי לה והיא נעצרה במקומה, ממש יפה וכובשת…
בגלל שלא ידעתי מה להגיד לה באותו רגע קפאתי במקום ואמרתי לה מה שעלה במוחי , אדיוט שכמוני!… מה שאני לא אוהב בעצמי זה את החוסר ביטחון שאני חייב לעבוד עליו…
היא סגרה את דלת השירותים ואני פתחתי אותו לאט כדי להיות לידה,מוזר אבל אף פעם לא אהבתי משהי כל כך מהר… עד שסוף סוף תפסתי אומץ והחזקתי את פניה, היא השתחררה ויצאה. מה אני יעשה עכשיו? בסוף החלטתי ללכת לזאיין ׳הממגנט בנות…;)׳ והוא כבר יגיד לי מה לעשות. רצתי מהר אל זאיין שישב על הספה והסתכל על לואי ״זאיין!״ צעקתי והוא נבהל והסתכל עליי במבט לא מבין ״אני צריך עזרה!״ אמרתי לו והוא חייך ״מה התאהבת בדוגמנית?״ הוא שאל וגלגל את עיניו, מה שאני אוהב בזאיין זה שהוא קורא אותי כמו ספר פתוח… ״מה אני יכול לעשות?״ שאלתי בלחץ והסתכלתי עליו ״רוץ אליה,תנשק אותה ואז תסביר לה… היא תבין אותך״ הוא אמר ואני חייכתי והתחלתי לחפש אותה…היא לא הייתה בשירותים וגם לא בחדר הלבשה,הסתכלתי בחלון וראיתי אותה על ספסל שבגינה מזיזה את רגליה ומשפילה את מבטה ״בדיוק בזמן…״ אמרתי וחייכתי,רצתי בלי לחשוב לכיוונה והתיישבתי על הספסל ״הדר אני…״ באתי להגיד והיא הצמידה את שפתיה לשפתיי ותפסה את פניי שאני לא מתנגד ומנשק את שפתיה בחזרה… אין לתאר את מה שהרגשתי באותו רגע… פשוט הרגשתי בעולם אחר. הרגשתי שהיא אוהבת אותי,שהיא שם…