וואנשוט קת'רין& נייל

היי, אני קת'רין ואני בת 18.
יש לי שיער חום חלק, עיניים ירוקות, רזה ומוכה. יש לי מבטא בריטי חזק.
אני שקטה וביישנית ליד אנשים שאני לא מכירה, מופנמת, מנומסת, יודעת תמיד מה לעשות ומתי, יכולת מופלאה להיכנס לצרות, נחמדה, גוד גירל, שקטה, אוהבת לצחוק, נאמנה, אני תמיד שומרת הכול בבטן ולא אומרת לאף אחד מה שאני באמת חושבת גם אם זה יפגע בי וזה פוגע בי חזק.
אז זה בעצם הכול עליי אה ושכחתי עוד דבר אחד- הכי חשוב: אני מזליסטית ולמה? תגלו תכף:
לפני שבוע: *פלאשבק*
"קדימה קוומיי זה יום ההולדת שלך " אמא שלי העירה אותי.
"בסדר בסדר אני קמה לא צריך לצעוק" אמרתי בעצלנות.
"יאללה קומי, זה יום הולדת 18, את אמורה להיות שמחה" היא אמרה תוך כדי יציאה מהחדר.
הייתי שמחה עד אתנול בערב שגיליתי שביום הולדת שלי וואן דיי לאל בארץ והם ביטלו את ההופעה פה ויגיעו בערך עוד חודש- זה מבאס. קניתי כרטיסים ליום הולדת אבל בגלל שביטלו החזיר את הכסף וזהו-בזה זה נגמר.
ולמה? למה דווקא ביום הולדת שלי? כל כך התרגשתי ואז בשנייה כבר לא הכרתי את המילה התרגשות או שמחה- אני אהיה ככה מינימום ארבע ימים וכפי שאני מכירה אותי אני אבאס את היום הולדת של עצמי.
אבל ננסה ליהנות ממה שנשאר- אחרי הכול אני בת 18.
אז התעוררתי, התקלחתי, התלבשתי, התאפרתי, התארגנתי בכללי והייתי מוכנה.
ירדתי למטה וראיתי את הארוחת בוקר אהובה עליי בשולחן עם שוקו- זה עודד אותי קצת.
עשיתי את עצמי הכי שמחה בעולם כדי לשמח את ההורים- הרי ברור שלהם זה יותר חשוב מאשר לי.
אכלתי את הארוחה ושתיתי את השוקו בערך שעה ואז חברה שלי- מייגן, התקשרה.
עניתי:
"היייי,, צהריים טובים ילדת יום הולדת, יוצאים לשוופפפייננגגג" היא צרחה את כל נשמתה.
"חחחחחח" נקרעתי בטלפון- היא תמיד מעלה את המצב רוח לכל אחד.
"טוב אני מגיעה אלייך עוד שעה, תתחילי להתארגן" היא אמרה לי בהתרגשות עצומה.
"חח טוב ביי" אמרתי לה בדרך לחדר.
"ביי" עניתי בחזרה.
עליתי לחדר ולקח לי עשר דקות לבחור בגדים מתאימים- חשבתי שהם לא משהו אך כשלבשתי אותם הם בהחלט מצאו חן בעיניי, חיזקתי קצת את האיפור, סידרתי את השיער, בישמתי את עצמי (בושם).
שיחקתי עוד קצת בטלפון וכעבור רבע שעה מייגן הגיעה ונסענו לשופינג בקניון.
בנסיעה התבאסתי כשנזכרתי שוואן די בכלל לא פה ומייגן שמה לב ושאלה אותי: מה קרה? זה יום ההולדת שלך- למה את מבואסת?
"לא סתם, פשוט וואן דיי לא בארץ ויחזרו עוד חודש בערך" אמרתי.
"ומה עם הכרטיס?" היא שאלה.
"החזירו לנו את הכרטיסים וביטלו את ההופעה" אמרתי והסתכלתי בחלון.
"אהה, אל תדאגי אני מבטיחה לך שנעשה חיים ואת עדו תהני מהיום הולדת יותר ממה שאת חושבת" היא אמרה.
העברתי אליה את מבטי ואמרתי: מה זאת אומרת?
"זאת אומרת שנעשה שופינג ונטייל ונעשה חיים" היא אמרה.
עלה לי חיוך קטן על הפנים שידעתי שהיא איתי ואמרתי: תודה.
היא חייכה אליי והמשיכה לנסוע.
הגענו לקניון וישר הלכנו לH&M ועשינו מלא קניות.
טיילנו בעוד מספר חנויות וקנינו בגדים, אקססוריז וכדומה.
הלכנו למקדונלס בקניון ומה אני רואה?
את וואן די יושבים מסביב לשולחן ואוכלים.
לא הבנתי מה קורה פה אבל שמחתי.
החלטתי לא להגיד כלום ולא לפתוח פה לשטן.
התיישבנו בשולחן לידם כך שיכולו לראות אותנו ודיברנו בינינו.
"אני הולכת לקחת עוד קצת שתייה, את רוצה?" שאלתי.
"לא תודה". היא ענתה והמשיכה לאכול.
מזגתי לעצמי קצת לשתות עד אמצע הכוס והסתובבתי ללכת אך פתאום ראיתי את נייל מולי מחייך.
"אמממ היי" אמרתי והסמקתי.
"היי, מזל טוב" הוא אמר לי.
"תודה, איך אתה יודע? אתה לא אמור להיות ביחד עם כל וואן דיירקשן בחו"ל?" אמרתי בתמיהה.
"כן אבל הטיסה התבטלה בגלל איזשהי סיבה" הוא אמר.
"אוו קיי אבל איך אתה יודע על היום הולדת?" שאלתי עדיין לא מבינה.
"מייגן, חברה שלך דיברה איתנו כשהלכת וסיפרה לנו שאת דיירקשנית ושהתבאסת שההופעה בוטלה אז באתי לפה להגיד לך מזל טוב ולהביא לך את זה כמתנת יום הולדת" הוא אמר והגיש לי כרטיס להופעה וכרטיס V.I.P לאחר ההופעה.
כל כך שמחתי שחיבקתי אותו לפני שחשבתי.
ההופעה החדשה אמורה להתקיים בעוד 10 ימים לפי הכתוב בכרטיס.
"תודהה אני כל כך שמחה" אמרתי.
"חח בבקשה" הוא גיחך.
~~~~~~~~~~לאחר חודש~~~~~~~~~~~~~
אני ונייל חברים, הוא הציע לי בהופעה (עד ההופעה נהיינו ידידים ממש טובים) ואני ממש מאוהבת בו.
*סוף פלאשבק*
אז הבנתם איך אני מזלסיטית? (איך שלא כותבים את זה).
טוב ביי נייל קורא לי.
~סוף מחשבה~