וואנשוט עצוב… 1D

מלא זמן לא כתבתי וואנשוט אז הינה כתבתי….
ואני מאוד עצבנית כי כתבתי את הוואנשוט הזה כבר פעמיים כי הוא נמחק לי!
אז הכל ממה שאני זוכרת שכתבתי…

"שנתיים עברו מאז הנשיקה האחרונה שלי.
שנתיים עברו מאז החיבוק האחרון שלנו.
שנתיים עברו מאז הדייט האחרון שלנו.
שנתיים עברו מאז שהיינו ביחד במיטה שלנו(יא סוטות! לא לזה התכוונתי! חחח)
שנתיים עברו מאז שראינו אחד את השני.
שנתיים עברו מאז שדיברנו."

זאת הייתה הפעם האחרונה.
כל יום הצטערתי על הטעות שעשיתי.
אני לא יכולה לחיות בלעדיו!
למרות ששנתיים עברו אני עדיין אוהבת אותו.
כל יום שעובר אני חושבת עליו,עלינו.
על כמה שזה הגיע לי על הטעות הנוראית הזאת!
בכל יום אני מקללת את עצמי למה עשיתי את זה?!
בכל יום אני מקווה שהוא סלח לי.
שהוא עדיין אוהב אותי.
בכל יום אני רואה תמונות שלנו ביחד וחושבת על הימים שלנו שהיינו ביחד.
אבל לא אני הייתי כל כך מטומטמת שגרמתי ליחסים שלנו להיגמר…

-בהתחלה היינו שני זרים.
לא הכרנו אחד את השני בכלל!
הכרנו בזה שהייתי תקועה מחוץ לבית בגשם והוא ראה אותי,
והזמין אותי לביתו.

-התחלנו לדבר.

-כל היום רק לדבר.
ב-S.M.S
בפייסבוק.
רק דיברנו.

-מכל הודעה חייכנו. :)
כל יום אני נזכרת בהודעות שלנו.
שכל פעם שהוא הזמין אותי לביתו או לדייט,
הסמקתי חייכתי הרגשתי מאושרת באותו רגע!

-הפכנו לידידים.
נפגשנו,דיברנו,צחקנו.
כל מה שקרה לי באותו יום סיפרתי לו.
וכל מה שקרה לו באותו יום הוא סיפר לי.

-ואז לשני אוהבים.
היום הזה ששנינו רצינו לספר באותו הזמן שאנחנו
אוהבים אחד את השני.

-היינו ביחד.
נהינו זוג!
זוג מושלם! הייתי כל כך מאושרת שיש לי אותו.
שהוא שלי!

-נפרדנו.
זה היה היום הכי נורא בחיים שלי!
כי הוא גילה את הטעות הנוראית שעשיתי.
חשבתי שהוא לא יגלה אבל הוא גילה.
וזה נגמר בינינו.

-ושוב חזרנו להיות שני זרים.
מאז עברו שנתיים.
"שנתיים עברו מאז הנשיקה האחרונה שלי.
שנתיים עברו מאז החיבוק האחרון שלנו.
שנתיים עברו מאז הדייט האחרון שלנו.
שנתיים עברו מאז שהיינו ביחד במיטה שלנו(יא סוטות! לא לזה התכוונתי! חחח)
שנתיים עברו מאז שראינו אחד את השני.
שנתיים עברו מאז שדיברנו."

ומאז אני כל כך שנאתי את עצמי.
וכן אני עדיין אוהבת אותו. הארי שלי…
אבל עדיין אני מלאת תקווה שהוא יסלח לי.
אולי הוא גם מתגעגע?
אולי הוא עדיין אוהב אותי?
אולי הוא סלח לי?
אולי הוא רוצה להתחיל דף חדש?
כל יום אני שואלת את עצמי את אותם שאלות…
ומה שיש לי להגיד זה שאני אוהבת אותך הארי…