וואנשוט על ליאם פיין & סטפני

וואנשוט על ליאם פיין & סטפני:
"אבא ואמא איך הכרתם?" שאל ג'ייסון יושב על ברכיו של אביו ליאם.
"זה סיפור נורא קצר." אמר ליאם.
"אז תספר לי אותו!" דרש ג'ייסון. סטפני וליאם צחקו.
"תספר לי את הסיפור!" ג'ייסון דרש מליאם, עוד פעם.
"אוקיי, אז פעם אחת אבא ואמא נפגשו בסופר ואמא התאהבה בו במבט ראשון. היא הציעה לו לצאת לדייט והוא מרוב רחמים הסכים. אחרי כמה דייטים אבא התאהב באמא. הם המשיכו לצאת, אחר-כך התחתנו ואז אתה נולדת." אמר ליאם לג'ייסון סיפור שיקרי.
"ועכשיו את הסיפור האמיתי!" דרש ג'ייסון.
"אתה לא מאמין לי?" שאל ליאם את בנו הקטן.
"לא. אני לא חושב שאמא התאהבה בך בהתחלה אם כבר ההפך." אמר ג'ייסון.
"בסדר אולי קצת שיניתי את הסיפור, אבל קצת." אמר ליאם.
"קצת הרבה." אמרה סטפני.
"אז, מה הסיפור האמיתי?" שאל ליאם.
"לספר לך?" שאלה סטפני את ג'ייסון בנה.
"כן!" ענה ג'ייסון בהתלהבות רבה.
"אוקיי, אז הכל התחיל לפני חמש עשרה שנה. אמא הייתה חברה טובה מאוד של חבר טוב של אבא שקוראים לחבר זאיין מאליק. פעם אחת אמא בילתה עם זאיין, אבא ושאר הלהקה שלהם. כשאמא הלכה אבא הלך אליה והציע לה ללכת לסרט. הם הלכו לסרט ואחריו קבעו עוד פגישה. בפגישה השנייה הם התנשקו. הם נפגשו עוד ועוד עד שאבא הציע לאמא נישואים. אמא התרגשה מאוד וכמובן שהסכימה. אחרי זה הם התחתנו ואז אתה נולדת." סיפרה סטפני את הסיפור האמיתי ונזכרה איך היא וליאם נפגשו. היא גם נזכרה בנשיקה הראשונה שלהם, בחתונה שלהם וכשג'ייסון נולד. היא זוכרת שהוא רצה לקרוא לו אוליבר והיא רצתה ג'ון ואיכשהו בסופו של דבר הם סיכמו שיקראו לו ג'ייסון.
"הגרסה שלי יותר אמינה." אמר ליאם.
"אבא, הגרסה של אמא יותר אמינה." אמר ג'ייסון.
"אולי אתה צודק." אמר ליאם ונישק את סטפני.
"איכס אבא ואמא!" צעק ג'ייסון, ליאם וסטפני התנתקו מן הנשיקה וצחקו.
"יש עוד משהו שאתה רוצה לשאול אותנו?" שאלה סטפני.
"כן," ג'ייסון השיב לאמו.
"מה אתה רוצה לשאול אותנו?" שאל ליאם את בנו.
"איך נולדתי?" שאל ג'ייסון.
"אז שאני אספר לא או שאת?" אמר ליאם עם חיוך מרוח על פרצופו.
"ג'ייסון חמוד, אתה תדע את זה כשתהיה יותר מבוגר." אמרה סטפני לג'ייסון.
"בסדר," אמר ג'ייסון.
"טוב, כבר מאוחר אז לך לישון." אמר ליאם לג'ייסון.
"בסדר," אמר ג'ייסון וליאם נישק את ראשו.
"איכסה אבא," אמר ג'ייסון וניגב את המקום בו ליאם נישק אותו. וג'ייסון הלך לישון.
"למה לא סיפרנו לא?" שאל ליאם.
"הוא בן שש ליאם!" אמרה סטפני.
"ו?" שאל ליאם.
"מה ו?! הוא קטן מידי כדי לדעת את זה!" אמרה סטפני.
"אני יכול נשיקה?" ביקש ליאם.
"לא," אמרה סטפני.
"מה?! למה?!" שאל ליאם.
"כי היית היום ילד רע." אמרה סטפני.
"איך בדיוק?" שאל ליאם.
"כמעט סיפרת לג'ייסון איך הוא נולד!" אמרה סטפני.
"והוא צעיר מידי, נכון?" שאל ליאם בזלזול.
"כן! הוא צעיר מידי!" אמרה סטפני.
"בא-לי נשיקה." אמר ליאם כמו ילד קטן ועשה פרצוף עצוב.
"בסדר," נאנחה סטפני ונישקה אותו. ליאם רק העמיק את הנשיקה.
"אני אוהב אותך." אמר ליאם כאשר הם התנתקו מן הנשיקה.
"גם אני אוהבת אותך ליאמו." אמרה סטפני והוא נישק אותה. ג'ייסון הלך אליהם ואמר "איכס! תתנתקו!"
"מה אתה עושה פה?! אתה אמור לישון!" התעצבן ליאם כשהוא וסטפני התנתקו מן הנשיקה כי בנו לא הלך לישון.
"אני לא מצליח להירדם." אמר ג'ייסון.
"אז תתאמץ." אמר ליאם.
"אולי תספרו לי איך בחרתם את השם שלי?" שאל ג'ייסון.
"בסדר. אבל אחר-כך לישון!" אמר ליאם.
"אוקיי אז, ליאם רצה לקרוא לך אוליבר ואני רציתי לקרוא לך ג'ון ובסוף הגענו להסכם שנקרא לך ג'ייסון." אמרה סטפני לבנה.
"אוליבר? ברצינות?" שאל ג'ייסון את ליאם.
"לישון!" פקד ליאם והצביע לכיוון חדרו של ג'ייסון.
"בסדר," אמר ג'ייסון והלך לישון.
"למה התעצבנת עליו?" שאלה סטפני.
"הייתה לי סיבה מוצדקת." התגונן ליאם.
"ומה היא הסיבה המוצדקת הזו?" שאלה סטפני.
"הוא הפריע לי לנשק את האישה שאני אוהב." אמר ליאם.
"ומי זאת האישה הזאת?" שאלה סטפני.
"את." אמר ליאם ונישק את סטפני נשיקה וסטפני רק העמיקה את הנשיקה.
~הסוף~