וואנשוט נועם & ניילר

"נועה היום חברה שלי מהתיכון באה אליי עם הבן שלה, אני מבקשת שתעזרי לי בהכנות לקראת ההגעה שלהם" אמא אמרה לי אחרי שסיימתי לאכול את ארוחת הבוקר.
"טוב, אמא במה את צריכה עזרה?" שאלתי.
"אני צריכה שתלכי לחנות ותקני את כל המוצרים האלו" היא אמרה והביאה לי פתק.
"ומה עם כסף?" שאלתי.
"יש במגירה שלי בשידה מתחת למראה קופה קטנה ויש שם כסף תקחי הכל" היא אמרה והמשיכה לנקות את הסלון.
"טוב, אני הולכת" צעקתי ויצאתי מהבית.
הלכתי למכולת וקניתי את כל מה שאמא בקשה.
כשחזרתי לבית פירקתי את הקניה ועליתי לחדר.
"מה קורה?" שלחה לי הודעה קייטי חברה שלי.
"סבבה, אני צריכה לעזור לאמא שלי להכין אוכל כי באים אורחים" עניתי.
"מי?" קייטי שאלה.
"חברה של אמא שלי מהתיכון" עניתי.
"תיהני לך" היא החזירה לי תשובה.
ירדתי למטבח וראיתי שאמא בדיוק סיימה להכין את האוכל.
"עוד כמה דקות הם באים" אמא אמרה בהתרגשות.
אחרי כ10 דקות נשמע דפיקה בדלת ואמא פתחה אותה.
"היי יפה שלי כמה זמן לא הראנו" אמא אמרה וחיבקה את חברתה.
"מי זה החתיך הזה?" אמא שאלה והצביעה על ילד בלונדיני עם עיניים כחולות.
"זה הבן שלי" החברה ענתה.
~כעבור 10 שנים~
"כן ילדים ככה אני ואבא נפגשנו…….. ואנחנו ממש שמחים שיצא לנו להכיר ולהקים משפחה כל כך יפה" אמרתי אחרי שהילדים שלנו דרשו שנספר את סיפור ההכרות שלנו.