וואנשוט לקתרין המהממת ❤ Niall & Catherine + רציתי להוסיף ;)

׳קת, מסיבת בריכה, חתיכים, שתיה… את באה ?׳ נשלחה אליי הודעה מסאן, הביאף אף המושלמת שכל אחת הייתה רוצה.
׳לא חשבתי אחרת…׳ שלחתי בחזרה וחייכתי, רק שאלה קטנה עלתה אל ראשי…
מה נלבש הפעם ? עוד הפעם את השמלה הלבנה והבגד ים הצהוב ? או שהפעם נלך על הבגד ים הורוד והשורט השחור ?
המון שאלות צצו במוחי אבל תשובה עדיין לא הייתה לי. לבסוף החלטתי ללכת על הבגד ים הטורכיז שנוטה לצבע תכלת. מעל הבגד ים לבשתי שמלת בריכה שצבעה היה לבן. עמדתי מול המראה מביטה בשיער השחור הגולש עם הפוני לצד והפס הלבן, ועיניי החומות בהקו עם אורות החדר. הכל הלך כפי שתוכנן. אבל רק דבר אחד יכול להרוס לי את כל היום, אחי ג׳ון.
״לאן זה ?״ שאל ג׳ון בחיוך ובחן את גופי.
״סתם… מסיבה, יש בעיה ?״ שאלתי בעודי נועלת את נעליי והוא הסתכל עליי במבט עצבני.
״טוב אני אלך״ אמרתי בעודי לוקחת את התיק והאייפון ולפני שהוא הספיק להגיד מילה הדלת נטרקה ברעש קטן.
״איפה היא ?״ מלמלתי והתיישבתי על הספסל מביטה אל הנוף, אולי היא תגיע מאיזה שהוא כיוון.
׳סאני איפה את ?׳ שלחתי לה את ההודעה ואחרי כמה שניות היא שלחה לי בחזרה.
׳פה ליידך קת׳ שלחה וכשהסתובבתי נבהלתי קלות.
״יאללה בואי, לא צריך ללכת הרבה זה פה שתי רחובות״ היא אמרה ואני הנהנתי ונגררתי מאחוריה.
״הנה זה…״ מלמלה בהתרגשות וחייכה אליי, אולי אצלה זה רק הפעם השניה שהיא במסיבות אבל אצלי זה הפך לסוג של הרגל. נכנסנו אל הבית ונגלה מולנו בית ענקי, מלא כל טוב. שולחן סנוקר באמצע הבית שעליו ישבו חבורת בנות ובנים, הקירות הגבוהות, הקירות המדויקים בכל סנטים וההמונים ששררו בבית. הסתלסלנו בין כל האנשים והתיישבנו על הספה בפינת הסלון שהייתה מעור,
״היה שווה לבוא, אה ?״ שאל אחד האנשים והתיישב לידי.
״מכירים?״ שאלתי אותו והוא צחק.
״אני רק סוג של גר פה…״ הוא אמר והמשיך לצחוק, כנראה השתכר. ״קתרין…״ אמרתי בחיוך ולחצתי את ידו.
״וואלה אביגיל, אחלה שם יש לך אני אומר לך מניסיון חיים !״ הוא אמר והתפתל מצחוק.
״בואי לפה קת…״ אמרה סאן ומשכה אותי אחריה.
״אל תדברי איתו ! את יודעת מי זה בכלל ?!״ שאלה סאן בכמעט צעקה ואני הנדתי את ראשי לשלילה.
״זה רק אד… הבן אדם הכי לוהט בלונדון״ הוסיפה סאן בליגלוג והסתכלה עליי במבט עצבני.
״נו ו… מה רע בו ?״ שאלתי והסתכלתי עליה במבט לא מבין.
״כשהוא שיכור, לא כדאי לך להיות מסביבו… הוא מסוגל לעשות הכל״ היא אמרה ואני הנהנתי.
״טוב בואי נחזור… הבריכה מחכה״ הוסיפה סאן ורצה חזרה לכיוון הבית מתפתלת בין ההמון שהיה שם. נכנסתי אחריה, עדיין המומה מהבית הענקי שהיה. הסתכלתי על התמונה שהייתה שם, תמונה של חמישה בנים שגולשים על שלג לבן.
״אני רואה שהתמונה מעניינת אותך…״ אמר משהו ונעמד מאחורי.
״אני מכירה אותך מאיפה שהוא ?״ שאלתי אותו והוא ציחקק.
״נכון איזה טמבל אני… שכחתי להציג את שמי נייל״ אמר אותו אחד שהיה בעל שיער בלונדיני ועיניים כחולות בוהקות.
״קתרין…״ אמרתי בחיוך ולחצתי את ידו.
״זה אני״ אמר נייל והצביע על עצמו בתמונה שהייתה בקיר.
״אתה לא בלהקה ?״ שאלתי בתמימות והוא הנהן ישר. ״5sos ?״ הוספתי בחיוך והוא הניד את ראשו לשלילה והצביע על התמונה.
״וואן דיירקשן?!״ אמרתי כלא מבינה והסתכלתי עליו.
״חיובי…״ הוא אמר והלך. המשכתי להסתכל על התמונה והבחנתי בבחור בעל שיער שחור ופס בלונדיני, מישהו בעל שיער חום שנוטה לשחור ועיניים כחולות, היה אחד עם שיער
קצוץ ועיניים חומות והאחרון היה עם שיער מתולתל ועיניים ירוקות.
״זאיין, תכיר את קתרין״ אמר נייל ונעמד מולי בעודו מושיט את ידו לכיווני. ״זאיין ?״ שאלתי והוא הנהן בחיוך. לחצתי את ידו והנהנתי עם ראשי.
״בואי לבריכה קצת, נכיר לך את הארי ולואי… אף פעם לא משעמם איתם״ אמר זאיין וחייך. הלכנו לחצר והמון בנים ובנות שלבשו בגדי ים היו בתוך המים.
״האז ?! תתרחק מזה זה שלי !״ אמר אחד הבנים וקפץ אל תוך המים.
״שכח מזה… שלי !״ אמר אחד עם שיער מתולתל וצחק.
״זאיין תגיד לו שיביא לי את הגזר !״ אמר ההוא עם העיניים הכחולות בקול ילדותי והרביץ לזאיין.
״הארי… לא יפה לקחת ללואי את הרכוש שלו״ אמר זאיין בקול סמכותי ואני התאפקתי לא לצחוק.
״אבל..אבל, זאיין !״ אמר המתולתל וקרץ לו. הוא יצא מהמים ונתן לזאיין נשיקה בלחי.
״זה תמיד ככה ?״ שאלתי את נייל והוא הנהן.
״ומי הבחורה ?״ שאל הארי ואני הסמקתי קלות.
״קתרין״ אמרתי בחיוך והוא נשק לידי.
״הארי…״ אמר בקול פלרטטני והתיישב לידי.
״רוצה לשתות משהו ?״ שאל אותי נייל ואני הנהנתי.
״תביא לה קולה…״ אמר הארי וחייך אליי.
״איך אתה יודע שאני שותה קולה ?״ שאלתי אותו והוא הסתכל עליי והרים גבה.
״בנינו, מי מתנגד לקולה ?!״ הוא ענה וצחקק.
״אני…״ ענה אחד עם עיניים כחולות והתיישב ליד הארי.
״הופה האז ?! חברה חדשה ? ככה אתה בוגד בי ?״ הוסיף ונתן לו בוקס חלש לזרועו השרירית.
״זה נייל…״ מלמל הארי וההוא עם העיניים הכחולות בוהקות הנהן.
״דרך אגב, לואי״ הוא הוסיף בחיוך ואני הנהנתי.
״קתרין…״ אמרתי בחזרה והוא הסתכל עליי.
״הקולה שלך״ אמר נייל אחרי כמה שניות והושיט לי את הכוס עם המיטריה שצפה על הכוס לקישוט קל.
״תודה״ אמרתי בחיוך ולגמתי מהכוס.
״אוו נייל !״ צעקה משהי בפתאומיות ונתנה לו נשיקה בלחי.
״מה את רוצה עכשיו ?!״ שאל בעצבים והרחיק אותה ממנו. מי זאת עכשיו ? מה היא רוצה ממנו ?!
״זוהי ?״ שאלו הבנים והיא חייכה את חיוכה הערמומי. היא הייתה בעלת שיער בלונדיני ועיניים כחולות. דיי דומה לנייל הייתי אומרת. היא לבשה מחוך לבן וגינס קצרצר טורכיז.
״נייל, לא התגעגעת אליי קטנציק ?״ שאלה זוהי והתיישבה עליו.
״תעזבי אותי כבר זוהי ! זה כבר לא מה שהיה פעם״ נייל אמר לה והיא צחקקה.
״אתה אח שלי אתה זוכר ?״ אמרה בקול שטני וחייכה חיוך ערמומי.
״את פתטית…״ ענה לה נייל והשפיל את מבטו.
״אני אלך לשתות, תחשוב על זה טוב טוב ניילר״ היא אמרה והלכה לכיוון הבר.
״מי זאת נייל ? מה היא רוצה ממך ?!״ שאלתי בלחץ והוא ניסה להרגיע אותי.
״פעם היינו חברים, גם זה בגלל שאח שלה איים עליי ולא היתה לי ברירה… ואז הבנתי שהיא מתנהגת אליי בזלזול, נפרדנו ועכשיו היא רוצה שנחזור ומאיימת עליי עם אחים שלה״ הוא ענה ושם את ידיו על ראשו.
״היי ?! תתעודד, הכל בסדר״ אמרתי לו בניסיון לעודד אותו והוא חייך.
״טוב מה הפרצוף הזה ? בואו לבריכה !״ צעק הארי ומשך אותנו לכיוון הבריכה.
״הארי לא ! לאלאלא…״ אמרתי כל הדרך לבריכה והוא העמיד אותי על שפת הבריכה.
״שיואו איזה מז…״ באתי להגיד ולואי דחף אותי לבריכה.
״לואי !״ צעקתי חזק והוא צחק עליי.
״הייתי חייב״ אמר לואי ונקרע מצחוק.
״לפחות תעזור לי לצאת״ אמרתי לו וחייכתי חיוך ערמומי. הוא הושיט את ידיו במטרה לעזור לי ומשכתי את ידיו לכיוון הבריכה כשהוא נופל ביחד איתי.
״את עוד תשלמי על זה״ אמר לואי ושחה לכיוון המדרגות.
״בואי, תני לי לעזור לך״ אמר נייל והושיט את ידו לכיווני ואת ידו השניה הניח על הרצפה. הוא הרים אותי כמו שמרימים כלה והניח אותי על אחד הכיסאות.
״המגבת…״ הוסיף וכיסה את גופי.
״אתה חמוד אתה יודע ?״ אמרתי לו אחרי כמה דקות של שקט והוא חייך.
״זאיין תביא לי את המגבת קר לי !״ צעק לואי ורץ אחרי זאיין בניסיון לקחת ממנו את המגבת הלבנה.
״הם בסדר ?״ שאלתי בקול שקט ונייל הניד את ראשו לשלילה מה שגרם לי לצחוק.
״אז… איפה את גרה ?״ שאל נייל אחרי דקה של שקט הסתכלתי עליו וחייכתי.
״אני גרה בסוף הרחוב״ אמרתי מחוייכת והתכסתי במגבת הלבנה, עצמתי את עיניי ובלי לשים לב נרדמתי.

*****

״איפה אני ? מה אני עושה פה ?!״ שאלתי בכמעט צעקה ולאט לאט ראייתי התבהרה.
״זה בסדר אני פה… את נרדמת פה וכבר נגמרה המסיבה״ אמר נייל וחייך.
״איפה סאן ?! זאיין ? לואי ? הארי ?!״ שאלתי בלחץ ובחנתי את החדר. ״עכשיו לילה ?״ הוספתי והסתכלתי על נייל במבט שואל.
״סאן הודיעה לאמא שלך שאת פה.. וכן, עכשיו לילה״ הוא אמר ואני חייכתי אליו.
״אז אני אשן פה ?״ שאלתי בחיוך והוא הנהן כמובן מאליו.
״ומה עם מקלחת ?!״ הוספתי בחיוך והוא הצביע על דלת השירוקלחת שהיה בחדרו.
״טוב אז… אני יכנס״ אמרתי בחיוך והוא הסתכל עליי.
״בהצלחה קתרין״ אמר נייל ושכב על המיטה. הלכתי בצעדים כושלים אל כיוון המקלחת והתיישבתי באמבטיה בעודי חופפת את ראשי וגופי.
״נייל מה אני ילבש ?״ שאלתי בעודי עוטפת את גופי עם המגבת.
״קחי את זה״ אמר והושיט לי את החולצת בייסבול ומכנס שורט שחור קצר שהוציא מהארון הסמוך.
״איך זה ?״ שאלתי בעודי פותחת את הדלת כשנייל בוחן אותי קלות.
״כמו שחשבתי…״ אמר נייל בפה פעור.
״מה ?! זה קצר מידיי ?״ שאלתי המומה והבטתי בגופי.
״מושלם…״ אמר נייל והתקרב אליי בצעדים קטנים.
״נייל ?! הכל בסדר ?״ שאלתי בעודי הולכת אחורה בהיסוס.
״בואי הנה כבר״ מלמל נייל וחייך חיוך ערמומי, הוא הניח את ידיו על מותניי והצמיד אותי אליו. הוא הניח את מצחו על מצחי ושמתי את ידיי על פניו ונישקתי אותו בחום. התנשקנו כאילו נועדנו זה לזו.
״וואו…״ אמר נייל כשהתנתקנו וחייך. חייכתי בחזרה ונישקתי קלות לפיו.
״אז… זה רשמית ?״ שאל ברצינות והסתכל בעיניי.
״זה עונה לך על השאלה ?״ שאלתי בחיוך והצמדתי אותו אליי נושקת ללחיו.
זה היה ערב בלתי נשכח בחיי…

~כעבור חודש~
נקודת מבט נייל…

התיישבתי במיטה, לא יודע מה אפשר לעשות. קתרין לא עונה לי והבנים הלכו. אולי נדבר בטוויטר ? אבל כבר דיברתי לפני רבע שעה, או שאולי נתקשר לקת ? למרות שניסיתי והיא לא עונה.
הרמתי את הטלפון שלי מהשידה וחייגתי את המספר המוכר, המספר של קתרין. צליל הממתינה נמשך זמן רב אך היא לא עונה, אולי קרה לה משהו ? אולי עשו לה משהו ? המון שאלות הטרידו את מוחי.
ניסתי להתקשר שוב ושוב ולבסוף היא ענתה.
״הלו ?״ שאלה בקול חמוד והשתתקה.
״היי בייב, דאגתי לך איפה את ? כבר כמעט שבוע אני מנסה להשיג אותך וכלום !״ אמרתי לה בדאגה והיא בהתחלה לא ידעה מה להגיד.
״בייבי, אני… נוסעת.. לצרפת״ היא אמרה בהיסוס ואני חייכתי.
״נו… זה מעולה !״ אמרתי בהתרגשות והיא נאנחה.
״מה קרה בייב ? דברי אליי…״ הוספתי ברצינות וחיכתי לתשובתה.
״רק שזה לא לשבוע… אלא שלוש שנים״ אמרה בקול חלש ואני הסתכלתי על הקיר בפה פעור לרווחה.
״שלוש שנים ?! ומתי את טסה ?״ שאלתי בלחץ והתיישבתי על המיטה מתאפק לא להתפרץ.
״היום בערב״ אמרה קתרין במהירות ורעש המזוודה מופיע ברקע. ״פגישה אחרונה היום בערב ?״ הוסיפה אחרי כמה שניות של שקט ואני המהמתי.
״טוב אני ילך…אז נפגש״ אמרתי בקול גברי שגרם לה לצחוק.
״ביי בייב״ מלמלה וניתקה. נאנחתי ונזרקתי על המיטה. קצת מנוחה לא תזיק לי, עצמתי את עיניי ונרדמתי.

*****

הגיע הערב, הפגישה עם קתרין הגיעה. אני כבר יודע מה אני יוכל לתת לה כמתנת פרידה, מה שבטוח היא תאהב אותה. ירדתי לסלון לבוש בגופיה עם הסמל של ארצות הברית, וגינס כחול חלש. התיישבתי על הספה ועצמתי את עיניי, מנסה לקום אך העיניים מתנגדות.
דפיקה חלושה על הדלת נשמעה, היא הגיעה סוף סוף… כמה חיכתי לרגע הזה. אני אוהב אותה, באמת אוהב.
״נייל ?״ שאלה קתרין וקטעה אותי ממחשבותיי.
״בואי תכנסי בייב״ אמרתי לה בחיוך והיא נכנסה, ביישנית מתמיד.
״וואו… את הבית הזה אני בטוח יזכור, המסיבה״ היא אמרה בחיוך ואני חייכתי חזרה.
״הכרת את אד נכון ? הוא חבר טוב שלנו״ אמרתי לה והיא הנהנה וחשבה לרגע.
״הוא לא גר פה ?!״ שאלה בכמעט צעקה ואני הנדתי את ראשי לשלילה.
״כמו שאני מכיר את אד בטח הוא דיבר איתך כשהיה שיכור״ אמרתי בצחקוק וקתרין הצטרפה. ״קת, עכשיו ברצינות… הבאתי לך משהו״ אמרתי והתיישבתי לידה בעודי מגיש לה את הקופסא הכחולה.
״וואו בשבילי ?״ היא אמרה מחוייכת ובאה לפתוח את הקופסא.
״תפתחי אותה כשתגיעי למטוס… תבטיחי שלא תפתחי לפני״ אמרתי ברצינות והיא הנהנה.
״אם זה חשוב לך.. גם לי״ אמרה אחרי כמה שניות ונשקה קלות לשפתיי, הנשיקה האחרונה…
״ניילר, הטיסה…״ הוסיפה קתרין בעצבות וחיבקה אותי חזק.
״אני יתגעגע״ אמרתי ועשיתי פאפי פייס.
״אני יותר…״ היא אמרה ועלתה למכונית שלה. היא בת שמונה עשרה, לפני כמה חודשים היא הוציאה רישיון.
סגרתי את הדלת לא לפני שנופפתי לה לשלום, הסתכלתי סביב מנסה להתרגל לתחושת הבדידות שהציפה אותי. מאז שאני איתה היא מציפה את בטני בפרפרים וגורמת לי רק טוב, אבל כשהיא הולכת ? התחושה בגוף משתנה פתאום. הלכתי בצעדים כושלים לכיוון המדרגות ועליתי לקומה למעלה נכנס לחדרי באגרסיביות, התיישבתי על המיטה והסתכלתי על התקרה במבט אטום, חושב על היום…

~נקודת מבט קתרין~

עליתי למטוס, מנסה לאתר מה נייל הביא לי ? מה זה כבר יכול להיות ?! חשבתי בליבי ובחנתי את הקופסא. לא משנה מה הוא הביא לי, העיקר שאני יודעת בליבי כמה מקסים הוא שהוא טרח והשקיע בשבילי. התיישבתי באחד המושבים, תפסתי את הקופסא בין שתי ידיי בניסיון לפתוח אותה אך העטיפה הייתה חזקה. אחרי ניסיונות רבים וכושלים פתחתי את הקופסא ושמחתי ממה שראיתי, בתוך הקופסא היה מונח פתק ועוד מתנה בתוך קופסא, פתחתי את הפתק וקראתי אותו.
׳תמונה זה חלק מהפאזל של המציאות, נייל׳ האמת היא שלא הבנתי על מה הוא מדבר עד שפתחתי את הקופסא השניה.
זאת התמונה ! התמונה שבזכותה הכרנו, התמונה של הבנים בשלג. אני זוכרת הכל…
את המתולתל הארי, ההוא עם העיניים הירוקות, אפילו את ההוא עם העיניים הכחולות או בעצם לואי, את זאיין עם הפס הצהוב, נייל הבלונדיני ואת ליאם עם השיער הקצר. אני זוכרת כל רגע ורגע, או בעצם את היום שבו הכרנו…
שמתי את הפתק והתמונה בצד.
׳עכשיו הבנתי הכל…׳ שלחתי לנייל הודעה וכעבור כמה שניות הוא החזיר הודעה
׳אני אוהב אותך…׳ הסתכלתי על ההודעה וחייכתי, הוא אוהב אותי… אבל אני יותר.
שמתי את כיסוי העיניים השחור על עיניי ואחרי מחשבות רבות נרדמתי, יום בלתי נשכח.