וואנשוט לירון & נייל

"לירון 2 מנות נאצ'וס לשולחן 7" אמר לי המלצר "מיד מגיע" אמרתי והתחלתי להכין נאצ'וס כן, זו המציאות שלי עובדת במסעדה, כמו שרציתי. "הגיע איש חדש לשולחן 8" אמר המלצר ורץ לקבל את ההזמנה של האיש. "אוקי 5 מנות נאצ'וס 2 המברוגרי טי-רקס מנה ענקית של צ'יפס ובקבוק ליטר וחצי של קולה" אמר לי המלצר "רגע וכל זה רק לשולחן 8?" שאלתי, מבולבלת "כן" אמר לי המלצר "תתחילי להכין" דירבן אותי. "אנחנו צריכים לסחוב את זה ביחד אתה לא תצליח לסחוב לבד" אמרתי לו ועזרתי לו לסחוב את כל האוכל שהאיש בשלחן 8 הזמין. המלצר הזריז בא מהר הביא לו את המנות והלך אני הגעתי יותר לאט ושמתי את המנות על השולחן. הופתעתי לגלות שאיש אחד בלבד יושב מסביב לשולחן חשבתי שיהיה איתו לפחות מישהו אחד. "בואי שבי" הוא הזמין אותי לשבת בחביבות התיישבתי והקשבתי לשטף דיבורו "שלום קוראים לי נייל" הוא אמר "כל זה שלך?" שאלתי "כן" הוא ענה לי והתחיל לאכול את ההמבורגר. כשהוא גמר את האוכל התחלנו לדבר הכל היה מושלם עברתי מהדירה הצפופה שלי לגור בבית המושלם הזה שלו והיינו חברים ממש קרובים. "בוקר טוב מאמי אתה זוכר שיש משהו מיוחד היום?" הערתי את נייל בעדינות "מה יש היום" הוא שאל מנומנם וחזר לישון "הוא לא זוכר" אמרתי לעצמי, מאוכזבת. כל היום כאב שהוא לא זוכר. נגמר יום העבודה הגעתי הביתה ופתחתי את הדלת. ריח של ורדים עלה באפי הסתכלתי על הרצפה היא הייתה מקושטת בוורדים אדומים ומסלול של נרות שבסופו עמד נייל הוא הלך אל המחשב ושם משהו ביוטיוב "שואב אבק נירוטיל חזק ומושלם!" שמעתי את הקול ביוטיוב "מה מעניין בשואב אבק?" שאלתי, מבולבלת "פאק עם הפרסומות יוטיוב האלה" אמר נייל והתקרב אליי "לא חשוב" אמרתי לו ונישקתי אותו נשיקה ארוכה לאור הנרות.