וואנשוט ליומניסטית סטיילס המהממת… Harry & Hadar

היי…אני הדר אולי חלקכם מכירים אותי מאתרי הכרויות באינטרנט…אני בת שמונה עשרה וחצי עוד מעט ואני צריכה את היד התומכת שתעזור לי בזמנים קשים ושתעודד אותי גם בזמנים הגרועים ביותר,זה לא שבעבר לא היו לי את החברים והידידים…פשוט הרגשתי שזה לא זה וגם תמיד בסוף הייתי נפגעת מהם, אם תכירו אותי יותר לעומק תבינו שאני בן אדם שאוהב את השקט שלו ואת הסביבה הפרטית וזאת בדיוק הסיבה שאני מחר נוסעת לטיול בלונדון…
*****
קמתי בבוקר עם חיוך על פניי יום הטיסה הגיע ואין לתאר עד כמה שאני מתרגשת, כל גופי רועד מאושר וליבי פועם בחוזקה.הסתכלתי בשעון המראה את השעה שבע וקמתי משכיבה לישיבה…
נעלתי את נעלי הבית הורודות שלי וקמתי אל עבר המקלחת,שטפתי פנים וצחצחתי שיניים עד שנזכרתי שהטיסה היום בחמש וחצי בערב ועוד לא ארזתי את המזוודה, ואז כמו תמיד הלחץ התחיל… ״בוקר טוב״ אמרה אימי והתיישבה בספה ״בוקר טוב אמא…אני ידבר איתך אחר כך״ אמרתי ועליתי מהר אל חדרי בלי לחכות לתשובתה, כעבור חצי שעה של בלאגן וחיפוש ממושך סיימתי לארוז את מזוודתי השחורה והנחתי אותה בפינת החדר.
׳היי…מעוניינת למצוא אהבה?׳ נשלח אליי הודעת אסמס ״מי זה?…אהה בטח מהאתר״ אמרתי ותוך שניות שלחתי לו בחזרה ׳לא כרגע…אני נוסעת לחופשה׳ כיביתי את הפלאפון וזרקתי אותו על המיטה ״מה אני יכולה לעשות עד הערב?״ מלמלתי תוך כדי שאני מסתכלת על תקרת החדר והעלתי את חיוכי ״שוופינג!״ צעקתי וקפצתי מהמיטה מחליפה את הפיגמה לבגדי יציאה, לבשתי:(ג׳ינס לבן סקיני,חולצה כחולה נופלת ונעלי עקב כחולות) ,שמתי על שפתי האדומות שפתון עדין וירדתי למטה ״שוב דייט?״ שאלה אימי ונאנחה ״נראה לך? שופינג!״ צעקתי ולקחתי את המפתחות של האוטו ״אין ביי לאמא?״ שאלה אימי וצחקקה ״ביי אמא״ אמרתי וסגרתי את הדלת, נסעתי לכיוון הקניון וכשנכנסתי הסתכלתי מסביב וחייכתי ״הגעתי לגן עדן!״ צעקתי ונכנסתי חנות חנות לא פספסתי אפילו אחת… מדדתי מחולצה למכנס ממכנס לנעליים וכך עברו להם ארבע שעות…עד ששיחת טלפון הזכירה לי את הטיסה שלי… על הצג הופיע ׳אמא יש רק אחת׳ אמא … מלמלתי ועניתי ״הלו?הדר?״ שאלה אימי וחיכתה לתשובה ״מה אמא? כן תארזי לי את זה…״ אמרתי לאמא ותוך כדי דיברתי עם המוכרת ״איפה את?!יש לך טיסה היום והשעה עכשיו אחת עשרה וחצי״ אמרה וגרמה לי להתעורר אווי לא…הטיסה! ״טוב אמא אני באה עכשיו״ אמרתי וניתקתי ״ביי תודה״ אמרתי למוכרת בנימוס ורצתי לכיוון האוטו עם הערימה של השקיות , נסעתי אל כיוון הבית וכשהגעתי ראיתי את אימי יושבת בחצר ״היי הדר מה את שחכת מהטיסה?״ שאלה אימי וצחקקה ״כן…טוב הלכתי לארגן דברים אחרונים״ אמרתי ונכנסתי אל הבית, הנחתי את כל השקיות בפתח החדר ופתחתי במהירות את המזוודה כדי להכניס את כל מה שקניתי (וקניתי הרבה…), ״נו תיכנס…״ מלמלתי וניסיתי לסגור את המזוודה ולבסוף הצלחתי, ״ביי חדר…אני יתגעגע אליך״ מלמלתי וצחקקתי,עד שבטני השמיעה קול מוזר וגרמה לי לצחוק ״אני רעבה…״ מלמלתי וירדתי למטה כדי לבדוק מה אפשר לאכול ״מעדן?לא…חביתה?לא…טוסט? מושלם״ אמרתי והוצאתי את הטוסטר ולחם פרוס עם גבינה צהובה בתוכה ״עוד לא טסת ואת רעבה?״ שאלה אימי וחייכה ״גיל ההתבגרות״ מלמלתי וסיימתי את הביס האחרון ״אמא מה השעה?!״ שאלתי בלחץ וקמתי מהכיסא ״תרגעי כולה שתיים עשרה״ מלמלה וגילגלה את עיניה, ועכשיו מה שנשאר לי לעשות זה לשמוע שירים… ״טוב אני בחדר…תקראי לי בארבע וחצי״ אמרתי לה ועליתי בדילוגים אל החדר, שמתי את האוזניות על אוזניי ונתתי למוזיקה להתנגן ומדי פעם שרתי איתה ביחד ״הדר? כבר שלוש וחצי״ אמרה אימי ואני הסתכלתי על האייפון ״בארבע וחצי לא שלוש וחצי״ צעקתי ושמתי את הפלאפון במטען כדי שהיה לי לטיסה… ירדתי למטה ומזווית העין ראיתי את אחותי התינוקת זוחלת על השטיח ומשמיעה קולות חמודים ״אני יתגעגע אלייך קייטי״ מלמלתי ודמעה זלגה מעיניי והיא מלמלה בלי להבין, ליטפתי את ראשה ונעמדתי כשאני תופסת אותה בין ידי ומלטפת את גבה הקטנטן ״ביי קייטי״ מלמלתי והחזרתי אותה אל השטיח, לקחתי את המזוודה מהחדר ונפרדתי בפעם האחרונה מאבא מאמא ומקייטי ויצאתי מהבית ״לאן את צריכה?״ שאל נהג המונית והסתכל עליי ״לנמל תעופה בבקשה״ אמרתי וחגרתי את החגורה, וכעבור עשרים דקות הגעתי שילמתי לנהג והלכתי בצעדים נרגשים אל כיוון של האיש עם החליפה הכחולה ״דרכון בבקשה״ ביקש והושיט את ידו נתתי לו את הדרכון ואחרי כמה שניות הוא החזיר לי אותו ״תהני״ אמר וחייך ואני חייכתי אליו בחזרה ועליתי על המטוס, כמובן שכל הטיסה עברה בשירים ושטויות ממני ״נא לחגור את חגורת הבטיחות,אנחנו נוחתים״ אמרה הדיילת ואני הסתכלתי בחלון ומחיאות כפיים נשמעו מכל עבר, ירדתי מהמטוס בציפיה למצוא את המזוודה שלי מכל הבאלגן שהולך פה… ״לונדון,היר איי קום!״ צעקתי ורצתי על העקבים נכנסת לאחת המוניות שהיו שם ״לחוף הים בבקשה״ אמרתי והוא הנהן ונסע, שכחתי לציין שאני ממש אוהבת את הים ובעיקר את השקט שבו וכל עוד שאני בים אני מרגישה בטוחה יותר… הנהג החנה מול הים והסתכל עליי ״כמה זה?״ שאלתי והוצאתי שטר שלושים דולר ״נסתפק בזה״ אמר הנהג ולקח את הכסף, וואו סוף סוף לבד…רק אני החול הרך והגלים שזזים בשלווה, הוצאתי מהמזוודה מגבת לבנה ופרסתי אותה על החול הזהוב, נשכבתי שם ועצמתי את עיניי חולמת על האביר שיבוא על הסוס הלבן אבל הוא עוד לא הגיע…  ״היי…״ שמעתי קול מהדהד ופתחתי את עיניי בבהלה ״זה רק אני״ הוסיף והתיישב לידי ״מי זה אני?״ שאלתי וחיפשתי את מקור הקול ״פה לידך״ אמר וחייך אליי ״ומי אתה?״ שאלתי והסתכלתי עליו ״הארי…הארי סטיילס״ אמר בצרידות ולחץ את ידי ״היי הארי…או מה שזה לא יהיה? הדר…״ אמרתי וחייכתי ״אז מה את עושה פה?״ שאל והסתכל בעיניי הירוקות ״סתם…אני פשוט מחפשת את השקט שלי וחשבתי על הים״ אמרתי ונשכבתי על המגבת והוא נשכב לידי ״את האמת שגם אני בא לפה פעם בשבוע כי זה המקום היחידי שאני מרגיש קרוב אליו בשעות החשוכות״ אמר והסתכל על השמיים שהיו כחולים והירח הלבן מבצבץ מאחורי הענן ״אז כנראה שיש לנו משהו משותף…״ אמרתי והסתכלתי בעיניו ״כן…״ אמר ואני חייכתי ״השמיים יפים היום״ אמרתי אחרי דקה של שקט והוא הנהן וקם משכיבה לישיבה ״רוצה לבוא לשחות?המים פה בלונדון ממש חמים״ אמר ונעמד לידי מושיט את ידו ואני נעזרתי בו כדי לקום ״אבל?עם הבגדים האלה?״ שאלתי והסתכלתי על בגדיי ״לא…תשארי עם החזיה והתחתונים ׳כאילו בגד ים׳ ״ אמר ותוך שניות הג׳ינס והחולצה היו זרוקים מעל המזוודה ״אתה בא לשחות?״ שאלתי והוא הנהן והוריד חולצה שכל גופו משובץ בשרירים ועצמות בולטות בצדי גופו ״וואו…״ מלמלתי ובחנתי אותו ״בואי״ אמר ומשך אותי איתו ואני עדיין הייתי בהלם מהגוף שלו… נכנסנו למים ונעמדנו בהם שאנחנו נסחפים עם הגלים שזזים לכיוון החוף והארי איבד את שיווי המשקל ונפל מה שגרם לי לצחוק ״אז…בת כמה את?״ שאל ונעמד לידי ״שמונה עשרה וחצי״ עניתי מיד והוא חייך אליי ״אני תשע עשרה״ אמר והסתכל בעיניי ״את יודעת…אני בדרך כלל לא מאמין בזה אבל עכשיו כן…״ אמר והסתכל על השמים ״במה?״ שאלתי והסתכלתי עליו במבט לא מבין ״בזה…״ אמר ונישק קלות לשפתיי ״הארי?זה לא מהר מידי?״התנתקתי ממנו , שאלתי וצחקקתי ״זה מה שנקרא אהבה ממבט ראשון״ אמר ונישק את שפתי שהוא מחזיק את כתפיי ואני את צווארו ״קר לי…״ מלמלתי כשהתנתקתי ממנו  ורעדתי קלות ״בואי נלך לחוף״ אמר והחזיק בידי מוביל אותי אל החול הרך והחמים ״היופי שלך…מה המוצא שלך?״ שאל והסתכל בעיני מעביר את ידו בשיערי השחור והארוך ״יהודיה״ אמרתי וחייכתי אליו ״את נראת יותר מהספרדיות היפות״ אמר וגרם לי להסמיק ״טוב מה אנחנו מדברים עליי?מה אתה עושה בזמן הפנוי שלך?״ שאלתי אותו ושמתי את ראשי על חזהו השרירית ״זהו…שאין לי כל כך זמן פנוי…אני כמעט כל היום בעבודה וזה לא כזה משנה כי אני אוהב את התחום שלי״ אמר ושיחק בשיערי ״למה?במה אתה עובד?״ שאלתי אותו והוא היה בהלם ״את בטוח לא מכירה אותי? אפילו לא מהטלויזיה? אני זמר בלהקה שנקראת ׳וואן דיירקשן׳ ״ אמר והסתכל בעיניי ״שמעתי עליכם…ויש שם גם מישהו מתולתל שאמרו לי שהוא הכי חתיך שם״ אמרתי והסתכלתי על השמיים ״והמתולתל הזה הוא…אני״ אמר ואני קמתי ממנו והסתכלתי עליו ״אוקיי…״ אמרתי והשפלתי את מבטי מנסה לשכוח מהפאדיחה שקראה לי הרגע ״היי?זה בסדר״ אמר ושם את שיערי מאחורי אוזניי ותוך שניות נסחפנו לנשיקה שהזכירה לי את הנשיקה שלי עם אסף ״הדר?״ שאל הארי אחרי שהתנתק ממני  והסתכל בעיניי ״אה?״ שאלתי וחיכיתי לתשובתו ״אנ..אני…או.הב…א..ו.תך…״ אמר בצרידות ונשכב מעליי מנשק את ידי ועובר לצווארי בנשיקות עדינות ומצמררות ואני עצמתי את עיניי וחייכתי חיוך מאושר סוף סוף מצאתי את האחד שלי! ״אני אוהבת אותך גם״ החזרתי לו והוא נישק את שפתיי…