וואנשוט הארי מוקדש לשירז :)

לשבת בחדר,
בחושך
לבכות בחדר,
בחושך,
אני סוגרת את האור והחלון, שומעת מוזיקה עצובה של וואן די, בוהה בחושך שזה למעשה מצב שבו אני לא רואה כלום, ופשוט בוכה…
למה נתקפתי בדיכאון פתאום? עד לפני חצי שעה עשינו מסיבה ענקית בגינה שלי עם קריוקי ובלגנים ופתאום נפלתי למצב עצוב שישבתי עם האורחים ופשוט הרגשתי צורך להסתגר בחדר בחושך לבדי ולבכות, אמא ניסתה לפנות אלי אבל גירשתי אותה ונראה לי היא נעלבה אז אני גם צריכה להתנצל בפניה עכשיו,
פתאום שמעתי שלוש דפיקות בדלת, וראיתי אותה לאט נפתחת והנה החבר שלי, הנסיך שלי, הארי
״ שוב את בדיכאון?״ הוא שאל
הנהנתי לו עם הראש, הוא התיישב לידי, ניגב לי את הדמעות עם מפית שהיתה על השידה שלי והתחיל לנשק אותי, איך הוא יודע תמיד לבוא בזמן הנכון ולנחם אותי, הוא הרים אותי בידים ואמר ״אני יודע שקשה לך אבל אל תהיה עצובה, הוא המשיך לדבר וקטעתי אותו בנשיקה ארוכה ונעימה שגרמה לי לשמחה ;)

אני יודעת שזה דורש המשך אבל אין לי רעיון אז תתמודדו :)