וואנשוט אביה & נייל

כרגע החיים שלי מושלמים-ומקווה שתמיד ישארו כך, אני נשואה לנייל הורן, יש לנו תינוק בן חודשיים וילדה בת חצי שנה אך לפני מספר שנים, החיים שלי היו במצב נוראי, היו מציקים לי, מעליבים אותי והכי חשוב הייתי לבד, נייל-בעלי הציע לי לכתוב ביומן כל מה שאני מרגישה וכל מה שמתרחש בחיי כדי שחיי הקודמים לא יחזרו- בהתחלה התנגדתי כי ידעתי שכעת כאשר יש לי את נייל ואת ילדיי החיים שלי ישארו מושלמים ושום דבר לא יחזור על עצמו, הוא התעקש והתעקש ולבסוף נכנעתי והתחלתי לכתוב, זאת הפעם הראשונה שלי שאני כותבת ביומן ומקווה שיהיו כתובים פה רק דברים טובים-לילה טוב.
~3 ביולי~
קיוויתי שיהיו כתובים פה רק דברים טובים אבל היה לי סיוט שנמשך כבר יומיים ואני חולמת כל הזמן על התקופה שלי בתיכון- התקופה הכי קשה בחיי ואני מרגישה שאני חייבת לספר כאן, ביומן איך נייל הורן הציל את חיי.
אז לפני שאני מתחילה אני רוצה לספר קצת על עצמי.
קוראים לי אביה, אני בת 22 יש לי שיער שחור פחם, חלק וארוך, עיניים חומות, גובה ממוצע, אני רזה, רגישה, מצחיקה, נחמדה, חולה על שופינג, מנגנת על גיטרה אקוסטית, מכורה לאייפון, שרה, נשואה לנייל הורן ויש לנו ילד וילדה.
הכרתי את נייל לפני שנתיים וחצי כאשר הייתי בת 17 וחצי ובעצם נייל הציל את חיי ואני מודה לו על זה עד עכשיו.
"את מגעילה, מכוערת, ג'ירפה, לא יודעת לשיר, מסריחה…" אני לעולם לא אשכח את המילים הנוראיות האלה שספגתי במשך כל לימודיי בתיכון עד הגעתו של נייל.
הוא הגיע ביום הראשון ללימודים של השנה האחרונה בתיכון-היום שכבר ידעתי מה הולך להיות בו-במילה אחת *בריונות*.
"שלום אתה תלמיד חדש?" שאלתי את נייל בביישנות.
"כן, אני נייל הורן ואת?" הוא אמר לי.
"אני אביה, נעים הכיר" אמרתי.
למדנו שעה ראשונה מתמטיקה, אפילו ביום הראשון ללימודים על השעה הראשונה היינו צריכים ללמוד מתמטיקה, גררר.
בשעה השנייה למדנו מדעים ומישהו זרק לי לראש נייר מקופל, פתחתי אותו והיה רשום בו: חשבת שבשנה האחרונה הכול יהיה בסדר? כי אם כן אז את חייה בסרט.
נייל ישב לידי באותה השעה וקרא את הפרק, הנחתי שהוא כבר הבין מה אני עוברת כאן בכל שנותיי בתיכון. " אל תדאגי הכול יהיה בסדר ,אני איתך" הוא אמר ל ובפעם הראשונה בתיכון הרגשתי בטוחה ושמחה.
"תודה" אמרתי והוא חייך.
כך הכרתי את נייל ובכל משך השנה בתיכון הוא הגן עליי ואני עזרתי לו בלימודים, ניהיינו החברים כי טובים עד שביום הולדת שלי ה-18 הוא נישק אותי ואמר שהוא אוהב אותי מהרגע הראשון שהכיר אותי- הרגשתי ברת מזל.
"גם אני אוהבת אותך מהיום הראשון ללימודים של השנה האחרונה בתיכון" אמרתי לו ונישקתי אותו בחזרה.
היינו זוג מעל שנה ואז התחתנו בגיל 21, כעבור חצי שנה הולדנו שני תינוקות מקסימים.
החיים שלי השתנו מקצה לקצה וידעתי שנייל הציל את חיי.