וואן שוט- שני ולואי (: (חלק אחד)

סוף סוף כבר מלא זמן אני מבקת לעשות וואן שוט! שני זאת דירקשנית.. המהממת שתמשיך עכשיו ומיד את הסיפור המושלם שלה אם לא אני… לא יודעת מה אני עושה לך!
~עכשיו תקשיבו אני לא ממש יודעת מה עושים בחג המולד (כמעט כמו הרוב) אז זרמו עם מה שכתבתי~
{תקשיבו לפני שאתם קוראים תרדו לרציתי להוסיף ננתי שם קישורים לשירים תיכנסו לכולם לפי הסדר! תפתחו 4 חלונות ותשמעו כשהשיר נגמר את השני, בבקשה! ואם כולם נגמרים אז.. אין לי מושג}
*מנקודת מבטה של שני*
'!!happy christmas' שלטים תלויים ברחבי לונדון. שירי חג המולד נשמעים בעוד אני הולכת בדרך, על הרצפה המושלגת והקרה. חג המולד, חג מיוחד כזה, יום אחד בשנה שכל הילדים מחכים לו… לסנטה שיביא מתנות, לזמן איכות עם המשפחה, לחופש!!
הלכתי ברחובות בקרירים עד שהגעתי לבית הנכון. 'משפחת טומלינסון' כתוב על הדלת, בשלט מיוחד לחג המולד, בחצר בובות של סנטה והכל מכוסה בשלג לבן וצח. פתחתי את הדלת, מולי נגלתה פיזי (פליסיטי אחות של לואי).
"היי, כריסמס שמח" אמרתי וחיבקתי אותה.
"היי גם לך" אמרה במבטא החמוד שלה.
"איפה לוטי?" שאלתי (לוטי, אחות של לואי, שוב חחח יש לו 4!)
"שניה" אמרה פיזי ונעלמה אל תוך הבית הגדול. אחרי כמה דקות לוטי חזרה.
"לוטי!!" אמרה וחיבקתי אותה.
"שני! קדימה בואי" אמרה מושכת בידי. הלכנו לעבר הבית ספר שלנו.
"את לא מבינה, ואני אומרת לאוליב הוא היה כזה בהלם והיא התחילה לצרוח!" דיברתי עם לוטי.
"היום לואי בא!" אמרה מתרגשת, אני שני, ה- BFF של לוטי, אבל אני בקושי מכירה את אח שלה, לואי. בשבילי לוטי היא חברה רגילה, אני לא מתייחסת אליה כמו מלכה או משהו כזה, אז היא אחות של לואי, היא הרבה יותר מעבר לזה! היא מדהימה!
"אני מקווה שיהיה לכם כיף!" אמרתי.
"ואת יודעת מה קרה לו בשבוע האחרון?" שאל לוטי קורצת לי ונותנת לי מכה קטנה בידי.
"מה?" שאלתי.
"הוא נפרד מחברה שלו!!! אוי אני שנאתי אותה!!!!" אמרה לוטי. (לא אלינור תשכחו מהמציאות לגמרי כי זה גם ככה מוזר שחברה של לוטי מאוהבת בלואי ואולי יקרה בניהם משהו)
"מה אני אמורה לעשות?" שאלתי שכבר נכנסו לשערי בית הספר.
"להתחיל איתו כאילו דא?!" אמרה. הייתי בהלם! מאיפה היא בדיוק יודעת שאני קצת דלוקה עליו?
"לוטי סתמי!" אמרתי והנחתי את תיקי על הכיסא.
"אוי נו אני יודעת שהוא חתיך ואת דלוקה עליו" אמרה ומיד סתמתי את פיה.
"שלא תעזי לחזור על זה שוב" אמרתי והיא הנהנה מפחדת.
"טוב אז אמא שלי אמרה שאני יכולה להביא חברה לארוחה, בא לך לבוא?" שאלה.
"נראה לי" אמרתי והצלצול נשמע. שתינו התיישבנו אחת ליד השניה. המורה שלנו לאומנות הגיעה. ותנחשו מה המשימה שלנו? לצייר את המשפחה! מסכנה לוטי יש לה אשכרה 6 אנשים לצייר ולא לדבר על האחים והאבא החורגים.
"ציירי לי" אמרה.
"לוטי אל תשגעי אותי היום" אמרתי, היא מוכשרת אני לא מבינה מה יש לה!
"נו אז רק את לואי" אמרה בחיוך.
"תפסיקי כבר!" אמרתי.
"טוב טוב" אמרה.
"אז מי זה לואי?" שאלה ג'סי, חברה שלנו.
"אויי!!!!!!" צעקתי.
"שני את מקבלת מכתב" אמרה המורה.
"לוטי, ג'סי תראו מה עשיתם!" אמרתי.
"שנינוש" אמרה לוטי וחיבקה אותי.
"שני!!!" אמרה ג'סי וגם היא חיבקה אותי.
"אוקיי אוקיי אני סולחת לכם, כל עוד לא תזכירו את השם לואי טומלינסון" אמרתי. ולפתע הופיעה בדלת לא אחרת מאשר ג'י, אמא של לוטי.
"אמא, מה קרה?" שאלה לוטי. ג'י דיברה עם המורה כולם מסתכלים עליהם מתלחששים. לוטי הלכה לג'י ודיברה איתה,מעניין מה קורה שם! פתאום נכנס לכיתה, לואי!!!!!!!!!!!!!!!! גאדד הבן אדם הזה חתיך!!!!! לוטי קפצה עליו בחיבוק והתחילה לבכות, הבנות בכיתה שלנו התחילו לצרוח, ברור זה לואי! לואי מוואן דיירקשן!
לוטי חזרה למקום ולקחה את התיק שלה.
"לאן את הולכת?" שאלתי.
"אני רוצה להיות קצת עם לואי, לא ראיתי אותו הרבה זמן.. תבואי אליי אחרי בית ספר" אמרה וחיבקה אותי.
*מנקודת מבטה של לוטי*
יצאתי מהכיתה מחובקת בידיו של לואי, אני לא מאמינה שהוא בא, בגלל הלהקה אני בקושי זכרתי איך הוא היה נראה.
"גדלת את יודעת?" אמר לי.
"מי שמדבר" אמרתי והוא צחקק.
"מה קרה את רגוע היום?" שאלתי, הכי לא מתאים ללואי להיות ככה.
"אני עייף" אמר, אוף, חשבתי שנעשה את כל הדברים שעשינו פעם.
"היי! מה קרה?" שאל שהסתכל על פניי שהיו מאוכזבות.
"לא כלום, חשבתי שנעשה דברים כמו פעם" אמרתי. לואי הסתכל עליי בפרצוף מוזר כזה, אני לא יודעת ממש איך להסביר מזה מביע.