וואן שוט – רותם & נייל :)

תיק תק תיק תק תיק תק תיק תק
הרבצתי לשעון המעורר שלי וקמתי באיטיות לבדוק את השעה.
7 וחצי.
שיט.
הוא עדיין מחובר לשעת בצפר?
אוף.
"חופש עכשיו, ישנוני!" צעקתי על הארנב שלי והוא קם בבהלה. "די, אל תפחד," ליטפתי אותו. "רותם מוזרה, היא יודעת." צחקתי בקול ונשכבתי על המיטה. 'one way our another…'
נשמע הצלצול היפה שלי, שנקטע על ידי ולא יכל להמשיך לנגן את השיר המושלם.
הרמתי את הגלאקסי שלי, המכוסה במגן של ניילר, ומעוטר בתמונות של הבנים. נישקתי כמו שיכורה את המגן הסוואגי והחלקתי את אצבעי על המסך הוורוד, לתחילת השיחה.
"הלו?" עניתי.
"רותם?" ענה קול נשי מצדו השני של הקו. "את מוזמנת להופעה של ווא.. וואן.."
"וואן דיירקשן?" שאלתי בתקווה, למרות שידעתי שלא לכך התכוונה.
"כן," הקול הנשי נשמע מופתע, "כבר אמרו לך?"
"לא,רק.."
"יופי." קטעה אותי האישה בקול מתוק, ויכולתי לדמיין את חיוכה הגדול מעבר לצדו השני של הקו.
"את תהיי מוכנה היום ב4 וחצי? אני יודעת שזה קצת לחוץ, אך אמרת שכבר הודיעו לך," דמיינתי את חיוכה של האישה הולך וגודל, "אז לא תהייה בעיה. נכון?"
"בטח" מיהרתי לומר. יש בעיה! ישלי היום יומולדת! שיט.
טוב, נסתדר איך שהוא. רציתי להגיד לאישה על הבעיה הקטנה, אך קולה שום מה ציווה אותי להסכים עם כל מילה שתאמר.
"אני אהיה מוכנה ב4 וחצי."
***
בהופעה היה דחוס כל כך.
כל הבנות צרחו, מה שאני נסיתי לעשות כל זמן ההופעה, אך נקטעתי בגללם.
הסתכלתי בשעה.
עוד מעט ההופעה צריכה להיגמר.
השיר נגמר, והערכתי שעכשיו הם יגידו תודה וכל אלה, מילות סיום, חפירות…
אולי אם אלך לכניסת מאחורי הקלעים…
אם אהיה בין הראשונות…
אולי יכניסו אותי!
פילסתי את דרכי עד שהגעתי לכניסה של מאחורי הקלעים.
ליבי נפל כאשר ראיתי את התור הארוך של הבנות שכנראה חשבו כמוני וניצלו את זמן הסיום.
עמדתי אחרי 20 בנות. טוב, מה יש לי לעשות?
שני שומרים עמדו לפנינו, וצחקתי כל כך על ניסיונותיהן של הבנות הראשונות לעשות לשומרים עיניים כדי להכניסן.
לבסוף הגיח מלפני נייל.
הוא נראה מזיע, אך חייך חיוך מתוק. אף אחת לא צרחה כמו שהבנות צרחו כשהארי הגיע.
רק אני.
אני צרחתי אל ניילר, אך הוא כנראה לא שמע אותי בתוך גל הצעקות שהופנו כעת כם לזאיין וליאם.
נייל סרק את טור הבנות בעיניים עצובות.
העיניים שלו ננעצו בי.
כשצעקתי לו, הרמתי את ידי למעלה וחשפתי את הטלפון שלי, המוגן תחת תמונתו.
הוא פער את פיו, ועבר אל ידי בה היה כתוב : " Niall & Rotem = >3 "
הוא לחש משהו לשומרים והתקרב לעברי. שום בת לא צרחה.
הוא אחז בידי ומשך אותי איתו אל עבר מאחורי הקלעים.
הוא התיישב מולי והושיב אותי על פוף וורוד.
הוא הסתכל שוב על זרועי, ועל הטלפון שלי, ואז התקרב אליי.
הוא לחש לי באוזני: "אוהב אותך."
ואז ריסק את שפתיו על שפתיי.