וואן שוט – רום & לואי (עצוב)

אני לא מאמין , הגיע הרגע לו חיכיתי כול כך המון , אחרי חודשים ארוכים ומפרכים של עבודה קשה מסביב לשעון , סיבוב ההופעות הולך ומגיע לקיצו ואני סוף סוף יוכל לחזור ללונדון , לחזור אל רום אהובתי .
אין שבוע , אין יום , אין שעה , אין דקה , ואין שניה בא לא חשבתי עליה .
והינה עוד כמה דקות זה קורה , עוד כמה דקות אני יפתח את דלת הדירה המשותפת שלנו , יכנס לחדר שלנו , וישכב לצידך על המיטה הזוגית שאנחנו חולקים .
השעה קרובה לחצות הלילה , השמים האפלוליים העומדים לפרוץ בגשם התנוססו מעל ראשי .
פול הוריד אותי מתחת לבניין שלנו , בכניסה לבניין בו אנחנו גרים ביחד .
אני כול כך אוהב להגיד את זה , שהכול ביחד , משותף .
נכנסתי על המעלית והרגשות כבר הציפו אותי , ביד רועדת לחצתי על כפתור הקומה שלנו .
המעלית נעה אט אט אל עבר הקומה העליונה .
הלב שלי פעם בחוזקה , אני מודה אני מתרגש , מתרגש לראות את הפנים היפות שלך , העור החלק שלך והעניים הכחולות כהות המדהימות שלך .
החיוך הכובש והיפה שלך , השיער השטני בהיר עד הכתפיים הרך והנעים שלך .
דלתות המעלית החליקו הצידה ונפתחו בקומה שלנו , הדירה המשותפת שלנו בקומה הזאת .
התקדמתי צעד אחר צעד אל עבר דלת הבית בצבע החום כהה , המזוודה הגדולה שלי נגררה אחרי .
הוצאתי מכיס מכנסיי את מפתח הבית , הכנסתי את מפתח הכסוף אל החריץ וסביבתי את המפתח בחור המנעול .
קליק נשמע והבנתי שהדלת נפתחה , והינה ממש ברגעים האלה אני הולך לפגוש אותך , אותך ואת השפתיים הרכות שלך .
אני נכנס אל הבית בשקט , את בטח ישנה , הנחתי את המזוודה ליד הקיר וסגרתי אחרי את דלת הבית .
צעדתי צעד אחר צעד אל עבר חדר השינה המשותף שלנו , עובר במסדרון ליד התצלומים הממוסגרים התלויים על הקיר .
עמדתי מול דלת החדר הפתוחה למחצה שלנו , חיוך דבילי מרוח על פניי , בעוד שנייה אני אפגוש את החיוך שלך , עוד שנייה אני יראה אותך .
פתחתי את הדלת עד הסוף ונכנסתי אל החדר , שלמרבה הפתעתי ריק .
הכול ריק .
הארון , השידה , מצעי המיטה מסודרים , אפילו מברשת השניים שלך כבר לו בכוס בתוך חדר האמבטיה .
החיוך הדבילי שהיה מרוח על פניי לפני רגע נפל , כי הכול ריק .
ריק לגמרי , ריק בכול מקום , ריק לי בלב.
על מצעי המיטה המסודרים נח דף דפדפת מקופל על ארבע ומעל כתוב בכתב היד היפה שלך את שמי בכתב מסולסל .
התיישבתי על המיטה המסודרת , רק לפני כמה חודשיים ישנו עליה ביחד מחובקים ומתנשקים , ועכשיו , איפה את?
זה נראה כאילו זה קרה לפני נצח , נצח שלם שאני בלעדייך .
פתחתי את המכתב ביד רועדת וקראתי את המילים , קראתי מילה במילה , וחילחלתי לראשי את הכתוב בה .

לואי יקירי …

אתה בטח עכשיו חזרת ממסע ההופעות שלך , בטח חייכת וחשבת שאתה הולך לראות אותי , אז זהו שלא , אתה לא תראה אותי .

אני זוכרת את אותו הערב , יום לפני שעזבת ונסעת אל מסע ההופעות שלך , בחוץ היה כול כך קר אבל האהבה שלנו הייתה כול כך חמה .
באותו היום עשינו את זה לראשונה , פה בבית המשותף שלנו .
אני זוכרת את מספר הפעמים שאמרת ׳אני אוהב אותך ׳ אז נחש מה ?
אני אוהבת אותך .

אז אתה בטח שואל את עצמך , אם היא אוהבת , איפה היא ? לאן היא הלכה ? לאן היא נעלמה ? למה היא הלכה ככה פתאום ? , ועוד המון שאלות שאין לך תשובות עליהם .
אתה בטח תיהיה מופתע , אבל גם לי אין תשובה לשאלות ההן .

לואי נסיך שלי , אהוב שלי , אהבת האמת שלי , אני בחיים לא יוכל לתאר עבורך כמה גדולה האהבה שלי אלייך .
אז עכשיו אתה שוב שואל את עצמך , אם האהבה שלה גדולה כול כך כמו שהיא אומרת אז איך זה שהיא לא פה כרגע ?
וגם לשאלה הזאת אין לי תשובה עבורך .

אני מצטערת שביזבזת מהזמן היקר שלך עלי , אני מצטערת על שקיוותה ולו לרגע אחד על עתיד משותף בנינו .
אני מצטערת על שהתנהגתי אליך בזלזול למרות שאתה אהבת אהבה אמיתית גדולה ללא חוקים וגבולות .
ואת זר הפרחים ששלחת לי לכבוד יום ההולדת שלי כשהייתה ביפן , זרקתי את הפרחים בגלל החלל הריק והמת שנוצר בי , מת בדיוק כמו הפרחים ששלחת .

אז אתה בוודאי לא מצליח להבין , ובטח חושב , ׳על מה היא מדברת ?׳ .
אז בוא ואני יענה לך על זה .

החיים שלי כבר לא אותם חיים , הם לא כמו שהם היו בהתחלה , ואני כמו סתומה זלזלתי בזה , וזלזלתי בך .
אתה בטח לא מבין , הרי כול הזמן התנהגתי טוב ויפה , כילדה המאוהבת עד מעל הראש .
אבל את האמת , אני לא , אני לא מאוהבת , למרות שכן לואי אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מישהו מעולם .

אבל עכשיו , שום דבר לא יכול לתקן את מה שנגרם , שום דבר לא יכול לשנות או למחוק מילה שיצאה או נפלטה מהפה .
אבל אצלי , כול מילה ומילה שאמרתי פוגענית או אוהבת , חרוטה עמוק בלב .

למרות שרבנו המון פעמים , תמיד השלמנו במהירות , תמיד היינו מוצאים נחמה זה בזרועות של זו .

אתה בטח תחשוב שאני מטומטמת , הפסקתי לספור אחרי הנסיון ה-39 לכתוב את המכתב הזה , אני כותבת אותו ביד רועדת ובדמעות הזולגות מעניי .

ובטח שוב עולה לך השאלה , ׳אז למה היא הלכה אם היא כול כך אוהבת ?׳
על זה יקירי , אני כבר לא יכולה לענות , לא יכולה לענות יותר ממה שכבר כתבתי במכתב הזה .

אז לואי אהובי , אם לא אכפת לך שאני קורא לך ככה , אני יודעת שזה מטומטם , שזאת רק משאלת לב שלעולם לא תתגשם , אבל אם יצא ואני יראה אותך לאחר שחזרת ממסע ההופעות אני מבטיחה שאני ינסה להסביר לך הכול , ואם עד אז אני ירגיש שונה , אני מבטיחה שהכול יחזור לקדמותו .

אבל כמו שאמרתי זאת סתם משאלת לב מאחר שאני כבר לא יראה אותך , אני בטוחה כבר שהסקת לבד שזה מכתב פרידה , מכתב פרידה ממך , ומהעולם .
אתה בטח תוהה וחושב על איזה פרידה?
ולמה פרידה מהעולם ?
אז בוא אני יסביר לך במילים קצרות ,
כן יקירי זה פרידה , כי כשתקרא את המכתב הזה אני כבר לא יהיה בין החיים.

אז לואי נסיך שלי , אני מצטערת על שבזבזת את הזמן שלך , הרי אני לא שווה את זה , לא ?

אז יקירי , אני מצטערת , מצטערת על בזבוז הזמן שלך , עלי .

שלך תמיד , רום .

****
לואי לעולם לא שכח את רום ואת ענייה הכחולות כהות בוהקות או את מגע שפתייה .
לאחר תקופה מסויימת הוא התגבר על זה , והצליח להמשיך הלאה בחייו ולהרפות ממנה .

אבל זה שהוא המשיך וזה שהוא הרפה זה לא אומר שהוא שכח , הרי היא חרוטה בלבו כול כך עמוק , כמו מילות הפרידה מאותו המכתב .

המכתב ששבר את ליבו לגורמים .