וואן שוט על נייל …

" ניי אתה מוכן לצאת לדרך ? שמעתי שהולך לרדת גשם " אמרתי לנייל שעמד מול המראה ,גבותיו מכווצות בריכוז.
" מה את חושבת אמילי ?" הוא פנה אליי
הסתכלתי על מה שלבש , חולצה כחולה שהתאימה לעיניו הכחולות , מכנס שחור ונעליים שחורות.
" אני אוהבת את זה " אמרתי בחיוך
הוא ניגש אליי ונישק אותי במהירות , והלך חזרה לתא המדידה.
" אבל .. " הוא הסתובב " זה בכלל לא הסגנון שלך , מה הסיבה שפתאום אהבת ?" הוא השפיל את מבטו במהירות ונמנע מלהביט בי.
" נו טוב .. במקרה הזה שאני צריכה ללכת למקום נחמד " אמרתי והוא זינק חזרה לתא המדידה.
משכתי בכתפיי ושילבתי רגליים בזמן שחיכיתי לו , התנהגותו לא הייתה חדשה לי.
נייל תמיד הצליח להצחיק אותי , ולפעמים הוא טיפה מביך , אבל אני אוהבת אותו ככה .
בזמן האחרון הוא מוזר , אבל לא שאלתי בהתחשב בעובדה שזה נייל ,ושהוא תמיד מוזר .
הוא יצא מחדר הארונות בחיוך כשהוא מושיט את ידו בשביל לקחת משהו , לקחתי את זה בנימוס בזמן שהלכנו לקנות בגדים .
כישצאנו לבחוץ , יכולתי לראות את טיפות המים ניתזות על המדרכה , לפני שהרגשתי אותם נופלות על גופי .
" ידעתי שיירד גשם ! בוא נרוץ למכונית בייב " אמרתי והוא הנהן והתחיל לרוץ , גורר אותי איתו.
הוא התיישב במושב הנהג בזמן שאני הלכתי לצד השני , הוא התניע את המכונית , הוא הניח את ידו על שלי באופן אינסטינקטי , ושילבתי את ידי בשלו .
הוא שתק בזמן הנסיעה , ואני נהייתי יותר ויותר מודאגת .
למה הוא מתנהג כל כך מוזר ?
" אממ… ניי ? " שאלתי
" הממ ? " הוא השיב
" מה העניין ? אתה מתנהג .. מוזר " אמרתי
הוא רק הניד בראשו והמשיך לנסוע , נאנחתי והנחתי לנושא , בידיעה שהוא לא מתכוון לדבר על זה.
" נייל ? איפה אנחנו ?" שאלתי שהוא יצא מהמכונית ופתח את דלתי
" את בחנות ספרים , תקחי את חתיכת הנייר הזאת ואת ה-20 דולרים , בצעי את ההוראות בקפידה, אני אחזור בעוד 30 דקות " הוא אמר , נישק את מצחי ונסע .
עמדתי על המדרכה , מבולבלת , הסתכלתי על פיסת הנייר המקופלת ופתחתי אותה לאט .
' אמילי היקרה ,
יש לך שעה אחת לעקוב אחריי כל צעד שכתוב בנייר הזה , את לא תעקבי , אני לא יאסוף אותך.
בואי נתחיל , נייל '
צחקתי לעצמי , לנייל נהיה חוש הומור מעניין , המשכתי לקרוא.
' שלב ראשון : תקישי על חנות הספרים שמאחורייך , תקחי 2 ספרים שאת רוצה , כי אני יודע שאת לא טובה בקבלת החלטות '
הסתובבתי ונכנסתי אל חנות הספרים , הוא צדק , הוא גרועה בקבלת החלטות , מצאתי 2 ספרים בחמש דקות והשתמשתי בכספו , בידיעה שהוא יהיה מבואס אם אני לא אעקוב אחר הוראותיו .
השלב הבא אמר ללכת לחנות הבגדים הקרובה , אז הלכתי עד שמצאתי את החנות.
' תבחרי שמלה , ושתמצאי תבחרי זוג נעליים תואם , , תמדדי אותם בחדר ההלבשה ותקני אותם,אני מתכוון שתלבשי אותם מחוץ לחנות ' כך היה כתוב
גלגלתי את עיניי , הוא רוצה שהמוכרת תסרוק את הבגדים עליי ? נאנחתי והלכתי אחר הוראותיו , לא בטוחה מה קורה כרגע.
ביקשתי את עזרתה של המוכרת באזהרה שאני ממהרת .
" לכבוד מה ?" היא ביקשה בנימוס
" בכנות ? אין לי מושג " צחקתי והיא הביאה לי שמלה אחת וזוג נעליים.
" חדר ההלבשה שם " היא אמרה
בהיתי בחוסר אמון באישה שחייכה אליי , רצתי לחדר המדידה , זו הייתה שמלה בצבע תכלת פשוטה ועקבים צבעוניים , אבל זה היה יפה.
הודיתי לאישה ובדקתי את הזמן , 40 דקות לסיום , פתחתי את הנייר במהירות.
' שלב 3 : לכי למעצב השיער שבמורד הרחוב ותאמרי שנייל שלח אותך . ' היה כתוב בפתק
יצאתי עם השמלה והעקבים שקניתי , קורעת את התגים שעליהם בזמן ההליכה.
כשהגעתי אל המספרה , אישה עם שיער בלונדיני מתולתל ניגשה אליי.
" האם נייל שלח אותך ?" היא שאלה ואני הנהנתי
" אני יכולה לספר שמה ששמעתי מנייל היה תיאור יפה , תשבי חמודה " היא אמרה
ישבתי בשקט בזמן שהיא עבדה , לא ראיתי את מה שהיא עושה עד שהיא תסיים , כשהיא סובבה את פניי אל המראה.
" אז .. מה את חושבת ?" היא שאלה , התנשפתי , השיער שלי סודר בתלתלים מושלמים,כל תלתל נח בעדינות .
תמיד דיברתי על הרצון שלי להראות לנייל את השיער שלי מתולתל אבל אף פעם לא עשיתי זאת.
זה היה מדהים , הודיתי לאישה והוצאתי את הכסף אבל היא סירבה.
" הוא כבר שילם על הטיפול הזה , הילד הזה באמת אוהב אותך , את יודעת את זה ? " היא שאלה בחיוך
הסמקתי והגבתי בחיוך " כן , אני יודעת " , נשארו לי רק 10 דקות , הסתכלתי על 2 ההוראות האחרונות שלי .
' שלב 4 : יש מאפייה מעבר לרחוב , תקני מה שאת רוצה , תבזבזי את הכסף שנשאר לך . ' היה כתוב.
התרגשתי לקראת השלב האחרון וחציתי את הכביש , הגשם פסק ולכן השיער שלי נשאר כך ולא נהרס.
הלכתי מסביב המאפייה המוזרה , מחכה לקנות הכל , האיש מאחורי הדלפק חייך שראה אותי.
" כמה כסף נשאר ?" האיש שאל שהבין שנייל הוא זה שקשור לכך שאני פה
נתתי לו לעזור לי לבחור כמה קינוחים טעימים , כולל עוגיות , בראוניז , 2 עוגות וקאפקייק.
יצאתי מהמאפייה לאחר ששילמתי והסתכלתי על השעה , עוד דקה , פתחתי במהירות בשביל לקרוא את השלב האחרון.
' שלב 5 : תסתכלי למעלה ' היה כתוב
הסתכלתי למעלה באיטיות כדי לראות את נייל עומד מולי , התנשפתי עליו , הוא לבש את הבגדים שקנינו הבוקר , בהתאמה מושלמת.
הוא לקח את השקיות שהחזקתי והניח אותם במכונית , עמדנו שם לרגע בשקט , לפני שהתחלתי לדבר , " נייל , מה כל זה … ?" שאלתי והוא החזיק את ידיי
" אמילי , אני אוהב אותך ,יותר מכל דבר בעולם הזה , אני לא יכול לדמיין את חיי בלעדייך , כי את החיים שלי , ואני רוצה שתהיי בחיי, לנצח " הוא אמר מסתכל בעיניי
נייל כרע ברך לאט , מושך קופסת קטיפה קטנה מכיסו , " תנשאי לי ?" הוא מחייך ודמעה מתגלגלת במורד פניי , משכתי אותו מהקרקע ונישקתי אותו בחום והרבה אהבה.
כאשר התנתקנו לחשתי " כן " , נייל חייך חיוך רחב ושמעתי רעש של מצלמה , שמה לב לסביבה שבה אני נמצאת.
ראיתי צלם קרוב אלינו , והאנשים שהייתי בחנות שלהם יוצאים ומוחאים כפיים יחד עם עוד אנשים .
לא היה אכפת לי בשלב זה מכל האנשים , התמקדתי רק בנייל.
" אני אוהבת אותך נייל , תודה על הכל " אמרתי
" אני אוהב אותך יותר , כל כך הרבה , ואל תודי לי אמילי , אני מודה לך , שאת שלי " הוא חייך עוד יותר , נישקתי אותו שוב , בידיעה שהוא באמת שלי , ושאני הולכת לבלות את שארית חיי איתו …