וואן שוט על ליאם

אולי חלקכן קראתן אותו אבל אני בכל זאת רוצה לפרסם כדי שלא יהיה לכן משעמם :*
מומלץ לשמוע ברקע: http://www.youtube.com/watch?v=dGR65RWwzg8&ob=av2e
אם השיר נגמר מלפני שסיימתן לקרוא אז שימו שוב ;)

'הכל מסתיים בסוף', עוד משפט שהתחלתי להתחבר אליו בשנה האחרונה.

לכל סיפור יש גם התחלה ושלי נראתה כאילו נכנסתי לאגדה קיטשית ביותר. אני אוהבת לשיר, מאוד, אז כמו כל זמר או זמרת באנגליה הלכתי להיבחן לאקס פקטור. אזרתי ביטחון בזכות המשפחה שלי ופשוט נכנסתי לבמה.

'היי'
'היי'
'מה שמך?'
'השם שלי הוא שר'

ככה הכל התחיל.

בסיום האודישן שלי יצאתי מרוצה.מחאו לי כפיים בסוף האודישן וגם, התקבלתי לאקס פקטור.
אחרי שהסתיימו כל האודישנים ושלב הבוט קאמפ והכריזו שהתוכנית מתחילה חיוך בצבץ לי מהשפתיים. 'היי' נער אלמוני שאני די בטוחה שראיתי באודישנים אמר לי והתיישב לידי. היה לו שער חום שטני שנופל על פניו בצורה מושלמת ועיניים חומות מדהימות. 'היי' השבתי לו וראיתי שחיוך בצבץ משפתיו. כן גם החיוך שלו מושלם. 'ליאם , ואת ?' 'שר, שר לויד' עניתי לו והתחלנו לדבר.

הוא סיפר לי שכבר ניסה להיבחן לאקס פקטור מוקדם יותר ושעכשיו שנכנס הוא בלהקת וואן דיירקשן. סיפרתי לו על כמה אני אוהבת לשיר ופשוט … דיברנו. 'אממ , שר..' הוא ניסה להגיד משהו אבל עצר ברגע האחרון כאילו מתבייש. 'כן ליאם ?' חייכתי אליו. 'רוצה לצאת ? כאילו את ואני ? היום בערב?'. הסמקתי. 'ברור' עניתי לו ופניתי לצאת הביתה.

הדייט היה כיף. ראינו סרט אצלו בבית והיה נראה כאילו הוא תכנן את הערב הזה מההתחלה ועד הסוף. בהתחלה הופתעתי לראות כשנכנסתי את כל עליי הוורד המפוזרים ברחבי הבית.ואחרי זה הופתעתי לראות שגם בחר בסרט האהוב עליי 'טיטאניק'. לבסוף אכלנו ארוחת ערב טובה ועלינו לחדר שלו.התיישבנו על המיטה שלו. 'היה כיף' אמרתי לו וחיוך גדול האיר את פניו. 'מאוד' הוא הוסיף ונשק לי בלחי. הבטן שלי התעוררה לחיים באותו הרגע מרוב התרגשות.

בבוקר הופתעתי למצוא את עצמי בחדר של ליאם חבוקה בין זרועותיו כשאנחנו שוכבים אחד ליד השני במיטה שלו. עצמתי את עיני כי לא רציתי להשתחרר מאחיזתו לעולם. ראיתי שהחל לנוע ופקחתי את עיני מעט כדי לבדוק אם אכן התעורר.'אז התעוררת' הוא לחש לי ופקחתי את עיני לרווחה. 'אמממ.. כן' לחשתי. 'אני ..' הוא התחיל להגיד 'אניי ..' הוא חזר על אותה המילה. 'את מה ליאם ?' חייכתי אליו. 'אני אוהב אותך' הוא לחש לאוזניי וגרם לי לחייך חיוך אמיתי, חיוך שבחיים לא חייכתי. נשקתי לו נשיקה קטנה על הפה שלו שעדיין אנחנו צמודים אחד לשנייה ואמרתי לו 'גם אני אותך'.

לאחר אותו לילה אני וליאם התחלנו לצאת בקביעות כאשר לא התייחסנו ולו טיפה לצלמי הפאפארצי שעקבו אחרינו לכל מקום אפשרי: לים, לביתו, לביתי, בדרך לתוכנית ואפילו שרצינו סתם ללכת למועדון רנדומלי. הרגשתי איתו כאילו אנחנו לבד ואף אחד אחר לא מסביב. כל נשיקה שלו, קטנה ונינוחה או גדולה ואגרסיבית גרמה ללב שלי לפרפר ולהרגיש כאילו אנחנו מכירים מאז ומתמיד וכאילו אנחנו היחידים ביקום הזה.

לאחר שנה
עכשיו אני וליאם חברים כבר שנה. אחרי שנגמרה התוכנית אקס פקטור עברתי לגור אצלו ובכל בוקר שהתעוררתי לצידו הרגשתי כאילו זה לא הולך להיגמר לעולם. הוא גרם לכל עולמי להתבהר ביום ופשוט לא רציתי שזה ייגמר לעולם.

'הלוואי ש..' התחלתי לומר בזמן שקרצפנו שנינו את המטבח. 'הלוואי שאני יזכה לחיות את כל החיים שלי לידך' אמרתי לו והסמקתי. 'הלוואי ש..' הוא חייך אלי. 'הלוואי שנתחתן ונקים משפחה. אני כבר מדמיין את המשפחה שלנו שנקים בעתיד' 'אה כן?' חייכתי אליו. 'ואיך היא בדיוק תיראה אדון פיין?' צחקקתי צחוק קטן שהדביק אותו כנראה כי החל לצחקק גם. 'תיהיה לנו בת, עיניים כמו שלי, שיער כמו שלך ויקראו לה האנה' הוא אמר מחוייך. 'האנה כמו האנה מונטנה ?' שאלתי אותו 'רק האנה, האנה פיין' הוא אמר והופתעתי לשמוע איך תכנן את חייו איתי. הרגשתי ממש כאילו חלומי מתגשם.

בוקר אחד שוב התעוררתי לידו וחזרתי לישון לידו רק שהלילה הענקנו אחד לשני אהבה בדרך הכי טובה שיכולה להיות. אני סומכת על ליאם ואני לא מפחדת להראות לו כמה אני אוהבת אותו. כמה הוא גרם לשנה האחרונה להיות השנה הכי טובה בחיים שלי. אז , כמו שכבר חשדתן , עשינו אהבה.

התעוררתי בבוקר עם הרגשה מוזרה, טובה אך גם רעה. הרגשה שלא ניתן להסביר אותה. לבשתי טישרט רנדומלית מהארון עם שורטס קצרים , שמתי כפכפים ויצאתי לכיוון הפארק כאשר ליאם עדיין שוכב במיטה עם חיוך על הפנים. הרגשתי בחילה נוראה ולא רציתי להיות לידו ולהדביק אותו במצב רוח הרע שתקף אותי באותו היום.

הלכתי לבית החולים כי לא ידעתי מה יש לי, יותר נכון רצתי כי לא רציתי שליאם יתעורר ולא ימצא אותי לידו ויתחיל לדאוג. ואיך שהגעתי למרפאה צליל נשמע דרך הפלאפון שלי. 'מיס לויד?' נשמע קול של אישה מבעד לפלאפון. 'כן?' עניתי מפוחדת. 'האם את מכירה את אדון הממ .. ליאם פיין ?' 'כן ..' אמרתי מהוססת. ' אני מצטערת לבשר לך אבל .. הוא נמצא פצוע במעבר חצייה, כאילו נדרס. האמבולנס לקח אותו לבית החולים ____ שברחוב _____. ראיתי את המקרה והשאירו פה את הפלאפון שלו אז רציתי להודיע לך כי היית האחרונה שהתקשר אליה' 'תודה' אמרתי וקולי נשבר. כבר הייתי בבית החולים מפחדת לשלומי אך עכשיו חשתי פחד בנוגע לליאם- כל עולמי.

'מה שלומו ?' אמרתי לדוקטור שיצא מחדרו באותה העת. פניו נפלו כלפי מטה. 'אני מצטער להגיד לך אבל ליאם פיין..' כבר הבנתי מה קרה. התחלתי לבכות כמו שלא בכיתי בחיים. התפרצתי אל החדר כמעט לא מצליחה לראות כלום בגלל הדמעות ששטפו את עייני. 'אני איתך' אמרתי לו כשראיתי אותו מחובר למלא מכשירים והמכשיר שמראה את קצב פעימות הלב שלו שידר שלבו הפסיק לעבוד. באותו רגע נפלתי אליו ולחשתי לו בשנית 'אני איתך , לא משנה איפה תיהיה או מה תעשה שם למעלה בגן העדן ולא משנה מה יקרה לי או את מי אפגוש, אתה תמיד תיהיה האהבה של החיים שלי' אמרתי ושמתי את ראשי על בטנו. 'אני איתך' אמרתי בלי להבין מה קורה הרופאים הוציאו אותי מהחדר כדי להוציא את הגופה שלו וחזרתי לביתנו סוקרת כל פרק ופרט בו.

עליתי למעלה לחדרו שהפך להיות חדרנו והסתכלתי על המקום בו הראנו אחד לשני את אהבתנו ובמקום זה ראיתי פתק קטן בצורת לב. הרמתי אותו כשדמעות מכסות את פניי וקראתי מה שהיה כתוב בו:
'שר אני לא יודע איפה את אז יצאתי לחפש אותך. אני מפחד שלא קרה לך משהו רע אחרי אתמול בלילה. ללא ספק הלילה הכי טוב בחיי. אני אוהב אותך ורציתי לומר לך שאם תחזרי תפתחי את המגירה בשידה ליד המיטה שלי. יש שם משהו בשבילך.
ליאם'

התקרבתי לעבר המגירה וראיתי קופסה בצבע אדום. פתחתי אותה וראיתי פתק נוסף וטבעת בצבע כסף.
'שר אני הבנתי אתמול בלילה שאני אוהב אותך יותר מכל דבר אחר בחיי. אני יודע שזה לא הדבר הכי רומנטי שאפשר לעשות אבל עד שאני יחזור תשקלי את ההצעה שלי.
רוצה להתחתן איתי?'

קרסתי אל עבר המיטה והתחלתי לבכות. פשוט לא הפסקתי. ולחשוב שאתמול בערב היה הערב הכי טוב של שנינו והוא הציע לי נישואין. רק המחשבות על זה הרגו אותי לאט לאט ופשוט מרוב דמעות ומחשבות עצמתי לאט לאט את עיניי מאחלת לעצמי לא לפקוח אותן שוב.

לאחר שנה-
שנה עברה מאז שהחיים שלי התפרקו. לפני חודש קרה משהו שאולי האיר לי את החיים אפילו טיפה אבל מספיק כדי לגרום לי לחזק את עצמי.
כן, נולדו לנו תאומים. לבת קראתי האנה והיו לה עיניים חומות מדהימות כמו שהיו לאהוב ליבי ולבן קראתי 'ליאם'.

כשגדל וניהיה בן 17, הגיל שבו הכרתי את אהבתי הגדולה הופתעתי לגלות שנראה בדיוק כמוליאם. אהבתי את שני הילדים שלי כמו שלא אהבתי בחיים והרגשתי שליאם בני הוא בעצם מתנה מליאם שלי. מטרתו להראות לי שגם הוא איתי בדיוק כפי שאמרתי לו אז בבית החולים.

אז כן 'הכל מסתיים בסוף' זה עוד משפט שהתחלתי להתחבר אליו בשנה האחרונה. אבל בנוסף לכך בשנה האחרונה משפט אחד עזר לי לחזור לשגרה

'אני איתך'.