וואן שוט לנוי

הכל מנק מבט של הארי

ישבתי ליד הקבר שלה בוכה שנה עברה מאז האסון שלקח אותה ממני שלקח את נוי שלי ממנה
לואי:"בוא הארי צריך לקחת את מילי מהגן "
אני בא אמרתי ואז עצרתי היה לי פלאשבאק
*פלאשבאק*
"תעזוב אותה חתיך בן זונה "
"למה "
"היא לא עשתה לך כלום עזוב אותה "
"לא למה אתה חושב שזה מעניין אותי תגידי שלום לבעלך נוי "

*סוף פלאשבאק *
לקחתי את מילי ביתי מהגן
"אבאאא" היא צעקה
"את יודעת מי באותו?"
"מי" הי שאלה
"הפתעה" עניתי לה
הבאתי אותה לאוטו
"לולי "היא צעקה
"הי מילי" לואי חייך לעבר והיא חיבקה אותו
קשרתי אותה לבוסטר
הגענו לבית ישר ניכנסתי לחדר מילי הייתה עם הבנים
*פלאשבאק*
"אנחנו מצטערים הכדור פגע עמוק מידי היא לא תשרוד "
*סוף פלאשבאק*

הגעתי למצב שאני מדבר עם תמונה של נוי
"אני מתגעגע אלייך כל כך מילי שלנו גדלה והיא הופכת ליהיות דומה לך " התחתי לבכות ולואי ניכנס
"ברו תקשיב אתה צריך להתגבר עעל זה "הוא אמר לי
"מילי כל כך דומה לה שזה משגעה אותי "
"תקשיב אתה חייב להתגבר "הוא אמר שוב
"תגיד למילי שאני מצטער "
"על מה ?" הוא שאל פתחתי את החלון ועמדתי על קצה החלון
"הארי את מפגר אל תעשה את זה "
"אני מצטער לואי "
פשוט קפצתי משם הלכתי להשיב אליי את מי שאני אוהב