וואן שוט לירון& נייל -ריצה-

שערי השחור והארון היה אסוף בקוקו גבוה, בתור חברת ילדות של נייל אני מאוד מתרגשת, הוא גם גדול ממני, הוא בלהקה ולא ראיתי אותו 10 שנים.
לבשתי שורט ארצות הברית וגופיה לבנה, בנוסף נעלתי נעליים גבוהות ויצאתי
חברתי הטובה הייתה איתי על הטלפון, כל 5 דקות היא שאלה עם כבר הגעתי, לבסוף הגעתי לאותו מקום שקבענו וחיכתי לו
"לירון?" שאל אותי נייל
"נייל!!!!" צרחתי וחיבקתי אותו
"לירון וואי השתנת!" ניל אמר והתיישב בספסל שישבתי אני
"גם אתה! טוב לאן הולכים?" שאלתי אותו
"רוצה לראות סרט?" הוא שאל אותי והנהנתי לכן
נלכנו לסרט "גריז" נייל בחר אותו, קנינו פופקורן ושתייה ונכנסנו לאולם
התיישבנו במקומות שלנו: שורה 8 מושבים 12 ו13 באמצע האולם
הסתיים הסרט אני לא יכולה לתאר אותו אפילו הוא היה נחמד, הלכתי אליו הביתה, ביתו היה ענק, עם 4 או יותר קומות ומלא דברים, חצר ענקית ובריכה
"פה אתה גר?" שאלתי בפליאה והוא הנהנן לכן
"אני וחברי הלהקה" הוא אמר ופתח לי את הדלת
"וואו ממש כמו ארמון!" אמרתי והוא הנהן
"וואו נייל מי זאת?" שאל אחד עם בלורית מחומצנת, ידעתי שזה זאיין, אני מכירה את הלהקה מאוד טוב
"לירון" אמרתי בעצמי
"היי" הוא אמר וחייך חיוך פלטטני
"היי" אמרתי ויצא מישהו בלי חולצה שיערו היה מתולתל וחום, הארי קראו לו
"נייל מי זאת?" הארי שאל
"חברת ילדות שלי לירון" נייל אמר לפני שהספקתי להגיב
עמדתי באמצע החדר וכולם שואלים אותי שאלות, על נייל על עצמי ופשוט על הכל
"טוב את רוצה לצאת לריצה עם אני זוכר נכון את אוהבת לרוץ" אמר נייל והנהנתי
"ביי היה נעים להכיר" אמרתי להם והארי תפס את ידי
"על תלכי" הוא אמר וקירב אותי אליו
"עזוב אותי!" אמרתי ברגזנות
"תישארי איתי" הארי אמר והמשיך לקרב אותי אליו, דחפתי אוו ממני והלכתי
"הארי!" אמר נייל בכעס והארי הלך
נייל הגן עליי, אני זוכרת שבגיל 8 הייתי מאוהבת בנייל, ואז הוא הלך ובכיתי הרבה, התגעגעתי אליו מאוד לשיערו החום שהפך עכשיו לבלונד
התחלנו לרוץ, הוא לא ממש נהנה ראיתי לפי הבעות הפנים של הקושי שלו, עצרתי והתיישבתי על הספסל
"אתה לא נהנה" אמרתי לו והוא התיישב לידי
"אני כן פשוט הרבה זמן לא רצתי" הוא אמר
"למה רצית שאני אבוא תגיד את האמת" שאלתי השפלתי פניי, אני מאוהבת בו מתמיד הוא החבר הכי טוב שלי
"אני מחבב אותך" הוא אמר והשפיל פניו גם
חיבקתי אותו ואז הוא נישק אותי…