וואן שוט – לואי & שירה חלק שני (ויש עוד חלק כי אין לי זמן להמשיך)

*מנקודת מבטה של שירה*
"תה?"
"לא -,-"
"מים?"
"לא"
"אולי קולה?"
"לאא נו די לואיי!"
"אוף אז באלך שוקו?"
"וואיי!" אמרתי עצבנית.
"טוב טוב סליחה" לואי אמר ויצא למטבח.
"הייי!" הארי נכנס אחרי כמה דקות שלואי יצא.
'אל תדבר איתי' הרמתי שלט.
"מזה? חחחחחחחח" הארי צחק.
'-,-'
"אה אוקיי את ברוגז איתי" הארי אמר נעלב והרים מהרצפה שוקולד.
'אתה מתכוון לאכול את זה?'
"שאשש!" הארי אמר וזרק לפח.
'אה אז אתה לא כזה מסריח'
"אני אפעם לא הייתי" הארי אמר מוציא לשון ובקול ילדותי.
'עכשיו לך'
"למה?" שאל.
'כי עשית מה שעשית' אמרתי.
"אני מצטער" אמר הארי והרגשתי שהוא מצטער. לא הגבתי פשוט.
"את יודעת שאני לא יעשה את זה בלי סיבה! שירה אני.. אני כבר אמרתי ללו, אני חושב שאני מרגיש כלפייך משהו" אמר הארי כמעט נחנק.
'אין לי מה להגיד'
"את לא צריכה להגיד.. את צריכה לעשות" אמר הארי. הסתכלתי בעניו, צבע עניו הוא צבע בלתי מוסבר.. זה ירוק או כחול? ישלו מבט שובב וילדותי.. הוא מיוחד. הוא הסתכל עליי גורם לי רצון לבכות, הוא קם מהחדר ויצא. חזרתי למציאות.
"את בסדר?" לו שאלה שנכנסה לחדר אחרי שהארי יצא.
"נו מזה? כל אחד נכנס איך שבאלו?!" אמרתי עצבנית.
"תרגעי שירה מה ישלך? אני לא הבנים!" אמרה לו. לפעמים היא מתנהגת כמו אמא!
"כלום! באלי להיות לבד! בלי לואי או הארי -,-" אמרתי.
"אוקיי.. את אוהבת את לואי או הארי?" לו שאלה. החלטתי להיות פתוחה איתה, אין לי כוח להיכנס לריבים!
"אני לא יודעת" אמרתי ולו ישבה לידי.
"מאז ומתמיד את אהבת את לואי! מה קרה לך?" לו שאלה.
"הארי משגע אותי" אמרתי נאנחת.
*מנקודת מבטו של לואי*
"נכון שהוא יפה?" שאלתי את זאין כשאני מרים את הגזר שציירתי עליו.
"כן כן" אמר זאין באייפון.
"מה אתה עושה?" שאלתי מנסה להציץ.
"נו די!" אמר זאין.
"אהה! אתה מדבר עם פרייי!" אמרתי מחייך.
"מעצבן! יאלה לך תציק לשירה" אמר זאין.
"יאלה יאלה יאלה יאלה" שיגעתי אותו.
"הארי קרא לך" זאין אמר.
"אני שונא אותו -,-" אמרתי.
"הוא רוצה לבקש סליחה" זאין אמר.
"יייששש אני יראה לו את הגזר" אמרתי ורצתי משם. הסתובבתי מחפש את הארי. נו איפה הוא?!