וואן שוט לאביה המהממת Louis & Avia ❤

׳אביה הוא עזב אותי,לתמיד׳ שלחה חן, ה-BFF המושלמת שכל ילדה צריכה.
׳מה?מתי?!׳ שלחתי לה והייתי בהלם, חן ומתן היו חברים ולפני כמה ימים הם רבו, והחליטו שהכי טוב שכל אחד ילך לדרכו. ׳אתמול…׳ היא שלחה ויכולתי לראות שהיא עצובה. ׳אני יודעת מה ישפר את המצב רוח… אני באה לאסוף אותך,חמש דקות את למטה׳ שלחתי בחזרה וכיביתי את הפלאפון,״לאן עכשיו?״ שאל לירן,אחי הגדול.״עם חן…״ אמרתי לו והוצאתי מהארון שורט כחול וגופיה ורודה זוהרת, החלפתי בגדים ולקחתי את המפתחות של האוטו, ״ביי…״ אמרתי ללירן ויצאתי מהבית. עצרתי את האוטו שלי מול הבית של חן וצפרתי לה, כשהיא יצאה סוף סוף היא שכחה משהו בבית ונכנסה שוב. ״היא לא נורמאלית…״ מלמלתי וצחקתי, ״היי…״ היא אמרה מהר וחגרה את החגורת בטיחות ״אז לאן בא לך יפה שלי?״ שאלתי אותה ושמתי את שתי ידיי על ההגה, ״את חושבת על מה שאני חושבת?״ היא שאלה בחיוך ערמומי. ״שוופייינג!!!״ צעקנו ביחד אחרי שניה ונסעתי הכי מהר שרק אפשר. ״איך התגעגעתי למקום הזה…״ מלמלה חן ובחנה את המקום, את הקניון. ״תראי איזה נעלים!!!״ צעקתי ושתינו הסתכלנו על חלון הראווה שהיה שם, ״בואי בואי נכנס…״ אמרה חן ומשכה אותי מהחולצה אל תוך החנות. קנינו כל אחת ארבע זוגות של עקבים ושתי כפכפי ׳אווינס׳ בצבעים שונים, ״החולצה מתאימה לי?״ שאלה חן ושלפה מערמת הבגדים חולצה שדיי החמיאה לה. ״מילה אחת…מושלם!״ אמרתי לה והלכתי עם ערימת הבגדים שאספתי בדרך לכיוון תא המדידה. ״ממה נתחיל?״ מלמלתי ונאנחתי, ״אביוש קחי את הזמן…״ צעקה חן ואני התחלתי למדוד את השמלה שהיתה שם. שמעתי מבעד לדלת את חן שדיברה עם משהו, ניסיתי לשמוע את השיחה אך השירים שהיו בחנות רעשו מידיי. ״חן איך זה?״ שאלתי ופתחתי את הדלת, ״וואי…תסתובבי רגע״ אמרה חן ואני עשיתי סיבוב ״מושלמת…״ היא אמרה בהתרגשות וחיבקה אותי ״אז מי זה?״ שאלתי את חן והצבעתי על האיש שהיה שם, ״לואי…״ האיש אמר בחיוך ולחץ את ידי ״טוב…אממ..אני,שניה יחליף את הבגדים״ אמרתי בלחץ והעברתי חלקת שיער לאחורי אוזניי, ״אז…ביי״ הוא אמר ומזווית העין חן מלמלה משהו וגלגלה את עינייה. ״ראיתי את זה!״ צעקתי לחן וסגרתי את דלת המלתחה, מדדתי את כל הבגדים ואחרי כל המחמאות של לואי וחן יצאתי עם כל הערמה ונעמדנו ליד הקופה. ״אז…מה אתה עושה פה?״ שאלתי אותו ונשענתי על הדלפק ״האמת? קניתי כמה דברים…שופינג״ הוא אמר ואנחנו צחקנו, ״שופינג?״ שאלנו אותו והמשכנו לצחוק.
״כן…למה?״ הוא שאל והסתכל עלינו במבט לא מבין ״שופינג…בנות..״ חן אמרה והסתכלה עליי, ״אני שמחה שאת מחייכת״ אמרתי לחן וחיבקתי אותה. ״הבא בתור״ אמרה המוכרת והקלידה משהו במחשב ״רק זה…״ אמרנו לה והצבענו על הבגדים תוך כדי צחקוק, ״יש לכם מבצע על החולצות…רוצות חולצה בשלושים דולר במקום חמישים?״ אמרה המוכרת בחיוך וחן הנידה את ראשה לשלילה. המוכרת סיימה להעביר את הבגדים ושילמנו לה עם כרטיס האשראי, ״תודה שקניתם…״ המוכרת אמרה וחייכה ״ביי״ אמרנו לה ויצאנו ״תרשו לי…״ אמר לואי ופתח לנו את הדלת, ״וואו…גנטלמן, אביה?״ אמרה חן וחייכה חיוך ערמומי. ״חן!״ צעקתי ונתתי מכה בכתפה, ״הוא לא מבין עברית…״ מלמלה חן והסתכלה עליו, הוא פשוט מושלם… יש לו שיער חום שנוטה לשחור ועיניו היו כחולות כמו השמיים. החיוך שלו? אין על מה לדבר…
״טוב אז…״ אמרה חן בחיוך והוא המשיך אותה, ״ביי…״ הוא אמר בחיוך ונופף לנו לשלום.

~נקודת מבט לואי~
החנתי את האוטו, ממש צמוד לקניון. היה מתחשק לי לעשות שופינג…אני אוהב לעשות שופינג!, נכנסתי לקניון לא לפני שאמרתי שלום לכולם כהרגל. מזווית העין ראיתי את החנות ׳castro׳ ונכנסתי אליו לראות מה חדש. מצאתי חולצת פסים שחור ולבן, והוצאתי אותה מהקולב. הלכתי לכיוון תאי המדידה וראיתי משהי שעומדת שם ומחכה, היא הייתה בעלת שיער חום עם וורוד בקצוות ועיניים כחולות. ״היי…״ אמרתי לה בחיוך והיא חייכה בחזרה, ״אני חן…״ היא אמרה עדיין בחיוך ולחצה את ידי. ״לואי…״ אמרתי לה ונעמדתי לידה. אחרי כשתי דקות יצאה מהמלתחה משהי בעלת שיער שחור חלק ועיניים ירוקות, היא היתה רזה ויפה. ממש הטעם שלי!… היא אמרה שקוראים לה אביה, שם יפה לילדה יפה…
בסוף לא מדדתי את החולצה ונעמדתי לידם בקופה, בגלל התור הארוך היינו צריכים לחכות קצת. הם דיברו בשפה מוזרה ואני לא הבנתי מילה אבל זרמתי וחייכתי. המוכרת העבירה את הדברים בחיוך והודתה לנו שקנינו, ״ביי…״ אמרתי להם והן הלכו. מה אני יעשה עכשיו? חשבתי בליבי וראיתי את מסעדת הננדוס, שמתי את ידי על הבטן ונכנסתי לחנות ״הנה הלקוח האהוב עלינו!״ צעק ארי המנהל של המסעדה וחייך, ״הנה האדם הכי אהוב עליי!״ צעקתי בחזרה ונתתי לו כיף ״מנה רגילה…״ אמרתי לו והוא הנהן ונכנס לתוך המטבח. ״היי…״ אמרה משהי והתיישבה לידי, ״היי״ החזרתי ביובש וחיפשתי מקומות להסתכל עליהם. ״אז…אתה לא מזהה אותי טומי?״ היא שאלה אותי,רק משהי אחת יכולה לקרוא לי ככה… ונסה,האקסית שלי. ״מה את עושה פה?״ שאלתי אותה והיא חייכה אליי ״אני רוצה אותך לואי…אותך ורק אותך!״ היא אמרה ונעמדה במקומה, ״ונסה חכי!״ צעקתי והיא הסתכלה עליי במבט לא מבין ״יש לי משהי…״ אמרתי ונאנחתי ״מי?״ היא שאלה ואני לא ידעתי מה להגיד לה, שתיקה מביכה שררה והיא שילבה את ידייה. ״ידעתי…״ היא אמרה בחיוך מנצח אחרי כמה שניות והתקרבה אליי לאט לאט, ״היא פה…״ אמרתי ונזכרתי בבנות שפגשתי בחנות. ״נו קדימה…איפה היא?״ ונסה שאלה והתיישבה מולי בכיסא, ״בואי אחריי…״ אמרתי לה ושתינו יצאנו מהמסעדה. ״האוכל אדון טומלינ…איפה הוא?״ שאל ארי ונעמד עם המגש ליד השולחן שישבתי בו. ״לואי לא מתאים לך לשקר… תחזור אליי!!״ אמרה ונסה ונצמדה אליי, ״אני חייב למצוא אותן…״ מלמלתי והמשכתי לרוץ בקניון שונסה נגררת אחריי. ״הנה היא!״ צעקתי ורצתי הכי מהר שיכולתי כדי לא לאבד אותה, ״לוא…״ אמרה אביה אך קטעתי אותה. ״אני יסביר לך אחר כך…״ מלמלתי והצמדתי אותה אליי רוכן אליה ומנשק אותה מול כולם, התנתקתי ממנה והיא הסתכלה עליי במבט לא מבין. חיבקתי אותה ולחשתי לה שהכל בסדר, ״לואי?״ שאלה חן ונעמדה לידינו המומה. ״חן אני…״ אמרה אביה ותוך שניות חן קפצה עליה בחיבוק ״אני שמחה בשבילך!״ היא צעקה בהתרגשות ואני חייכתי מהצד, ״חן זה לא בדיוק…״ אביה אמרה והתיישבה על אחד הכיסאות שהיו שם. ״אז? מה זה היה פתאום?״ חן שאלה והתיישבה לידה, ״חן… אפשר כמה דקות?״ שאלתי אותה וסימנתי לה ללכת ״אה כן…בטח״ היא אמרה והלכה. ״אל תדבר איתי יותר…״ אמרה ונסה ודמעות היו בעיניה, ״אביה אני…״ אמרתי אך היא קטעה אותי. ״אני חושבת שהבנתי…״ היא אמרה וחייכה ״מה הבנת?״ שאלתי אותה והסתכלתי עליה במבט לא מבין. ״אז זה רשמית?״ היא שאלה בחיוך וחבקה אותי, ״מה?…לא זה פשוט…ש..ונסה״ אמרתי לה והיא הנהנה ״מה הייתה חבר שלה או משהו?״ היא שאלה וחייכה. ״סוג של…״ אמרתי לה וחיבקתי אותה, ״אז בן כמה אתה?״ שאלה אביה והסתכלה בעיניי ״אני? עשרים ושתיים…״ אמרתי לה והעברתי חלקת שיער למאחורי אוזנה. ״את יפה שאת מסמיקה…״ אמרתי לה ונישקתי ללחיה האדומות מסומק, ״לואי אתה פשוט…חמ..וד״ היא אמרה וגרמה לי להסמיק ״אז רגע…בת כמה את?״ שאלתי אותה והיא צחקקה והעבירה את ידה בידיי, ״עשרים…״ היא ענתה והסתכלה בעיניי ״את יודעת שגרמת לי לצמרמורת נכון?״ שאלתי אותה והיא המשיכה לצחוק, ״לואי…״ היא מלמלה והשפילה את מבטה ״אביה?״ שאלתי אותה והיא הרימה את ראשה, ״זוג יונים!״ צעקו לנו אנשים מהצד וצחקו ״אל תתיחסי״ אמרתי לה וליטפתי את שיערה השחור. ״אני… מבולבלת״ היא אמרה והסתכלה בעיניי ״ממה?״ שאלתי אותה והסתכלתי בעינייה הירוקות, ״אני…עזוב.. מה רצית להגיד?״ היא שאלה והשפילה את מבטה ״נו?חמש דקות הלכתי ואתם עוד לא התנשקתם?״ חן שאלה והתיישבה לידינו, ״ככה?״ שאלתי אותה והצמדתי את שפתיי לשפתיה של אביה והיא עצמה את עינייה ונשקה אותי בחום ״מזל טוב…״ היא צעקה וחיבקה את שתינו. ״אתם עוד תפתיעו!״ אמרה חן ושלושתינו צחקנו.

~כעבור חודשיים~

נקודת מבט אביה…
״לואי… תביא לי את האודם״ צעקתי עליו והתיישבתי על המיטה ״לא רוצה ולא רוצה״ הוא אמר בקול ילדותי והתחיל לרוץ בכל הבית שאני אחריו, ״לואי!״ צעקתי וניסיתי לצמצם את הפער בנינו אך הוא היה מהיר ממני… ״לא רוצה…״ לואי אמר והניד את ראשו לשלילה תוך כדי ריצה.
״לואי אנחנו מאחרים!״ צעקתי והוא נפל על הספה שאני אחריו ״לא נורא…״ הוא אמר וחיוך ערמומי הופיע על פניו ״לואי לא…״ אמרתי והוא עשה פאפי פייס מושלם… ״לא חבל על קווין?״ שאלתי אותו וניסיתי להתרחק אך הוא תפס אותי ממותניי ״את רוצה את האודם לא?״ הוא שאל וחייך ״אוי נו…״ אמרתי לו ואחרי כמה שניות חטפתי מידו את האודם ורצתי מהר אל החדר משאירה אותו המום על הספה. ״פעם הבאה תלמד לשמור על הדברים…״ צעקתי לו מלמעלה וצחקתי ״אני אוהב אותך גם!״ הוא צעק וגרם לי להסמיק.הוא אוהב אותי!