וואן שוט זאין מאליק :)

זה היה בוקר קפוא בלונדון ,היה לי קר גם עם חמש שכבות חולצה,שתי שכבות מכנסים גרבים עבות והפוך המחמם שלי .הייתי צריכה את החיבוק של זאין שיחמם אותי .
אבל זאין כועס עליי,אבל סתם.באמת שסתם.יש איזה תמונה שמסתובבת בכל רחבי העולם עם תמונה שלי ושל לואי מתנשקים,זה פוטושופ.אני אומרת בוודאות,אני לא התנשקתי עם לואי בחיים לא הייתי עושה את זה לא ליובל ולא לזאין שלי.לפחות יובל מאמינה לי,לפחות יובל לא כועסת על לואי.
אוף,למה המעריצות שלו מנסות להפריד בינינו,הוא לא יכול להישאר רווק כל החיים שלו.אני שונאת שנכנסים לנו לחיים הפרטיים ,יופי תעריצי אותו אבל אל תעשי לו משהו רע.
מהרגע שהתעוררתי בכיתי,הוא חסר לי כבר שלוש ימים שהוא מסנן אותי לא עונה להודעות ולא רוצה להקשיב לי בכלל.למה?למה זה קורה רק לי? עד שמשהו טוב לי הכל צריך להרס.
פתאום נשמע צלצול בפאלפון שלי.
"הלו" אמרתי בקול חנוק מאיים לפרוץ בבכי.
"רון , זה לואי " לואי אמר לי.
"אתה צריך משהו ?" שאלתי את לואי כבר בבכי קטן.
"אז אני מבין שהוא עוד לא הבין שזה שקר." לואי אמר.
"לא" אמרתי בקול חלש.
"למה הוא לא מבין שאנחנו לא נעשה לו את זה,למה הוא חושב עלינו ככה. הוא יודע שיש המון אנשים שירצו לפגוע במערכת היחסים שלכם ,אז למה הוא לא מבין אותנו,הוא לא בבית שלכם ? " לואי פרק הכל ולבסוף שאל.
"לא,אני חושבת שהוא הלך לליאם" עניתי לו.
"אני באמת לא מבין אותו אנ…"לואי התחיל לדבר וקטעתי אותו.
"לואי , באמת שאין לי כוח לדבר עכשיו.ביי לואי " ניקתי לו לפני שהספיק לענות לי והתחלתי לפרוץ בבכי ,בחיים שלי לא בכיתי ככה בחיים כל האיפור מאתמול שנרדמתי איתו נמרח עוד יותר ועל הכרית הייתה שלולית של בכי.
אני לא עצרתי לרגע את הבכי בכל שנייה ,הבכי הולך ומתגבר.
פתאום חשתי ידיים עוטפות אותי מחבקות בדיוק כמו הידיים של זאין שמחממות בתוך רגע.
זה היה זאין,הוא נכנס איתי למתחת לפוך וחיבק אותי קרוב אליו.
"אני מצטער בייב,"הוא אמר ונתן לי נשיקה קטנה בלי.
כשאני עם הגב אליו והוא מחבק אותי שאלתי "איך אתה יודע שזה שקר ?"
"אני לא יודע" הוא אמר…"אני פשוט סומך עליך…"
הסתובבתי לכיוונו והדמעות המשיכו לזלוג, אני מסתכלת עליו בעניים החומות והגדולות שלו " די לבכות הכל הסתדר נכון ?"הוא אמר.
הוא פשוט חיבק אותי חזק עד שנרגעתי,וכבר נרדמנו .