וואן שוט – הארי סטיילס חלק א'

"אבא!!!" לוקס הילדה שלי קראה להארי
"מה לו? את צריכה משהו?" הארי צעק לה מהמקלחת
"כן! אני צריכה עזרה בבגרות!!" היא צעקה לו
"בסדר, תני לי לצאת מהמקלחת ואני יעזור לך!" הארי אמר ויצא מהמקלחת עם מגבת על המותניים בנוסף למגבת שהוא מנגב בה את שיערו המתולתל. אותו הגוף עם אותם הקעקועים, אותו הפרצוף, אותו השיער נשארו ולא השתנו לרגע- אוליי קצת.
"בייב את רוצה להציל אותי אולי? אני לא יודע כלום!" אמר בפאניקה.
"אתה תהייה בסדר" אמרתי לו ונתתי לו נשיקה על הלחי
"אבא!!" לוקס קראה להארי שוב
"מה לוקס?!" שאל בחוסר רצון
"במחשבה שנייה אתה דיי חסר מוח אז אני יבקש עזרה מאמא!" אמרה והארי נהיה מרוצה. הוא הוציא לי לשון אך אחרי רגע הבין שזה היה עלבון.
"הייי!!!!!! אני לא חסר מוח!" אמר 'נעלב'
"מה שתגיד" שמעתי את לוקס לוחשת לעצמה
עבר חודש מאז אותו היום ולוקס כבר קיבלה תעודת בגרות וסיימה בית ספר. מי היה מאמין ממני ומהילד הזה בגוף של בן אדם תצא ילדה כזאת יפה וחכמה?!
הכנתי ארוחת ערב ולשם שינוי הארי עזר לי.
"אמא, אבא אני רוצה לשאול אתכם משהו " לוקס אמרה מאחורינו מה שגרם לשנינו לקפוץ
"ברור חמודה" אמרתי והתיישבנו כולנו סביב השולחן
"אממ, תגידו עכשיו באמת , בלי לחסוך פרטים, איך נולדתי?" שאלה והפנים של הארי הוארו- ידעתי על מה הוא חושב המנייאק הזה..
"את באמת רוצה לדעת?!?" שאל בהתגרות ועיניה של לוקס נפערו
"לא!! איך אבא אתה כזה מגעיל!! תנו לי לנסח את עצמי מחדש: איך אתה ואמא הכרתם? ודרך אגב אני יודעת איך ילדתם אותי, גם אני התנסתי בזה פעם- לא בלידה עצמה אבל בתהליכים…" לוקס אמרה בככוונה כדי לעצבן את הארי, והיא הצליחה. עיניו של הארי נפערו בבהלה
"את מה?!?!?!" הוא שאל בבהלה
"אתה חותר מהנושא, עכשיו תספרו לי איך הכרתם…" לוקס אמרה וחיוך ממזרי על פניה- את זה אני בטוחה שהיא קיבלה מאבא שלה, חוץ מהעיניים כמובן.
הארי ניסה להרגע והתחיל לספר את הסיפור הארוך שלנו…
"אז זה היה כשאני הייתי בן 18 ואמך הייתה בת 16. לי הייתה להקה מצליחה שאת חבריה את מכירה כבר. אנחנו עשינו סוג של סרט כזה ואמא שלך הייתה אחת מהבמאיות.. זאת הייתה אהבה ממבט ראשון והתחלנו לצאת. היא באה איתנו לסיבוב הופעות כי אני התעקשתי ואחרי 5 שנים התחתנו" הארי אמר והייתי המומה.
"באמת?!? כזה סיפור קיטשי?" לוקס שאלה באי אמונה
"כן…"הארי אמר בפשטות
"טוב…" לוקס אמרה במבט חושד ועלתה למעלה. באותו הרגע בתפרצתי על הארי.
"למה לא אמרת לה את האמת?!?!" שאלתי כועסת
"למה? בואי נחשוב, 'היי לוקס אני ואמא שלך בכלל לא אהבנו אחד את השני, הכריחו אותנו להיות ביחד ואז באיזה מסיבה שנינו השתכרנו ואת נוצרת! אולי במשך השנים התאהבנו אבל את היית דבר לא רצוי אפילו שאהבנו אותך מההתחלה…' "אמר כועס
"מה?!?!" לוקס שאלה מאחורינו בכעס מה שגרם ללבי ליפול לתחתונים.
"אמממ ל..ל..וקס זה לא מה שאת חושבת…" הארי אמר מסמיק
"באמת?!? זה לא מה שאני חושבת?!? אני בכלל לא הייתי מכוונת ?!? אתם לא אהבתם אחד את שני בהתחלה?!? הכריחו אותכם להיות ביחד?!? אתם אוהבים אחד את השני בכלל?!? אתם אוהבים אותי?!?!" צעקה עלינו מרוגזת
"כמובן! אנחנו אהבנו אותך מהרגע שהודיעו לי שיש לי תינוק!" אמרתי
"בטח.. אני גם מאמינה לכם.." אמרה בטון מזלזל והלכה מהבית בכעס
"לאן את הולכת?!?" צעקתי אחריה
"מה זה משנה לכם?!? בין כה וכה לא הייתי מכוננת נכון?!?!" צרחה ורצה אל עבר הפארק.